פתיחת התפריט הראשי

עשרה נסים שנעשו לבני ישראל על הים

פרעה וחייליו נבלעים בים סוף, ציור מאת לוקאס קראנאך האב, 1530

המשנה במסכת אבות[1] אומרת: "עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם", אך אינה מפרטת מהם הנסים שנעשו על הים בקריעת ים סוף. פרשנים שונים השלימו את החסר.

תוכן עניינים

מכילתא דרבי ישמעאלעריכה

מכילתא דרבי ישמעאל מפרטת בקצרה את הנסים, תוך הסתמכות על פסוקי התנ"ך:

עשרה נסים נעשו לישראל על הים. נבקע הים ונעשה כמין כיפה שנאמר "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָיו יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי" (חבקוק ג), נחלק לשנים עשר גזרים שנאמר "וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ", נעשה הים יבשה שנאמר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה", נעשה כמין טיט שנאמר "דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים" (שם), נעשה פירורין פירורין שנאמר "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם" (תהלים עד), נעשה סלעים סלעים שנאמר "שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם", נעשה גזרים גזרים שנאמר "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים" (שם קלו) נעשה ערימות שנאמר "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד" שנאמר "נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים", הוציא להם זיכרי מים מתוקים מתוך מלוחים שנאמר "וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם" (שם עח), הקפיא להם את הים משני חלקים ונעשה כמין בולוס של זכוכית שנאמר "קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם".[2]

פרופ' אביגדור שנאן העיר על כך: "מתברר שבעל המסורת הזו מפרק את סיפור קריעת ים סוף לגורמיו – על יסוד פסוקים מסיפור מעבר ים סוף ומשירת הים, בתוספת שברי פסוקים שונים מדברי הנביאים ומן המזמורים המאזכרים אירוע זה או אירועים דומים שבהם נלחם ה' במים ובכוחותיו ויכול להם – וכך מגיע אל עשרה ניסים או עשר מכות."[3]

הרמב"םעריכה

הנסים מוזכרים במדרש תנחומא[4] ובאבות דרבי נתן[5] בהרכב שונה מעט מזה שבמכילתא דרבי ישמעאל, ובעקבותיהם הרמב"ם בפירושו למשנה מציין "אבל היו"ד נסים שהיו על הים הם קבלה", ומפרט את הנסים על פי רמזים הפזורים בתנ"ך:

  • הראשון: הבקעת המים כפשוטו של פסוק: "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק כ"א).
  • הב': שאחר שבקעו נעשה כקובה עד ששב כדמות גג ולא מקורה ולא משופע והיה הדרך כאילו היה נקב במים והמים מימין ומשמאל וממעל, הוא מאמר חבקוק: "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָיו" (ספר חבקוק, פרק ג', פסוק י"ד).
  • הג': שארצו נתקשה ונקפל להם כאמרו: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה" (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק כ"ב) ולא נשאר בקרקעיתו שום חומר וטיט כבשאר נהרות.
  • הד': שדרכי מצריים היו בחומר מדובק והוא אמרו: "חֹמֶר מַיִם רַבִּים" (ספר חבקוק, פרק ג', פסוק ט"ו).
  • והה': שנבקעו לדרכים רבים כמספר השבטים כעין קשת עגול על זאת הצורה (=במקור מופיע ציור של קשתות, ציור המבוסס על כתב ידו של הרמב"ם) והוא אמרו: "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים" (ספר תהלים, פרק קל"ו, פסוק י"ג).
  • והו': שנקפאו המים ונתקשו כאבנים ועל זה אמר "שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם" (ספר תהלים, פרק ע"ד, פסוק י"ג), ר"ל שנתקשו המים עד ששבו בעניין שישבור הראשים עליהם.
  • והז': שלא נקפאו כקפיאת שאר המים הנקפאים ר"ל חתיכה אחת אבל היו חתיכות רבות כאילו הם אבנים וסדרו קצתם על קצתם והוא אמרו: "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם" (ספר תהלים, פרק ע"ד, פסוק י"ג).
  • והח' שנקפה כזכוכית או כשהם ר"ל בהיר עד שיראו קצתם אל קצתם בעברם בו, והוא אמרו: "חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים" (ספר תהלים, פרק י"ח, פסוק י"ב), ר"ל שקבוץ המים היה כעצם השמים לטוהר שהוא בהיר.
  • והט': שהיו נוזלים ממנו מים מתוקים והיו שותים אותם.
  • והיו"ד שהיו נקפים בעת שהיו נוזלים אחר שלקחו מהם מה ששתו עד שלא היו יורדין לארץ והוא אמרו: "נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים" (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק ח'), ר"ל הדבר הנוזל היה נקפה בלב ים ומצאנו בקבלה ג"כ שהמצריים באו עליהם מכות על הים יותר ממכות מצרים אבל כלם היו מעשרה המינים ההם אשר ירדו במצרים ונחלקו למינים רבים על הים ואל זה רמז באמרו: "אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר" (ספר שמואל א', פרק ד', פסוק ח'), ר"ל במדבר ים סוף.

רבינו יונה ורבי עובדיה מברטנורא בפירושיהם למשנה הלכו בעקבות הרמב"ם.

אביגדור שנאןעריכה

פרופ' אביגדור שנאן, בפירושו למסכת אבות, מציג גישה שונה, לפיה המשנה שלאחר המשנה שלפנינו, "עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים", מסבירה את המשנה שלפנינו, כלומר: "המכות שהובאו על המצרים, בארצם ובים סוף, לא פגעו בעם ישראל, אף שהוא נמצא בשני המקרים בסמוך אל המצרים, והצלתו מכל מכה ומכה היא הנס שהתרחש לו".[6]

בפירוש "תוספת יום טוב" דפוס ראשון (שנדפס על ידי המחבר בפראג בשנת ה'שע"ה)[7] שולל פירוש זה מטעם שאותן המכות שעל הים כולן היו מכת חרב הרג ואבדן, ולפיכך כולן שוות ולא ייחשב לעשרה ניסים מה שניצלו מהן.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ד'
  2. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  3. ^ אביגדור שנאן, ‏פרקי אבות - פירוש ישראלי חדש, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תשס"ט, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  4. ^ מדרש תנחומא, פרשת בשלח, סימן י, באתר "דעת"
  5. ^ אבות דרבי נתן, פרק שלשה ושלושים, באתר "דעת"
  6. ^ אביגדור שנאן, ‏פרקי אבות - פירוש ישראלי חדש, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תשס"ט, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  7. ^ בדפוסים המאוחרים נשמט דבר זה, ובמשניות דפוס וילנה הוסיפוהו בהערת שוליים. (ראו כאן.)