פירוש המשנה לרמב"ם
הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה. הפירוש מכיל ביאור קצר לכל משנה ודיון מעמיק בעניינים המרכזיים שבה. בסוף כל עניין הוא פוסק הלכה על-פי מסקנת התלמוד. הפירוש נכתב בשפה הערבית היהודית ותורגם פעמים רבות לעברית. מרבית כתב היד המקורי שרד עד ימינו.
דף מכתב ידו של הרמב"ם בספרייה הלאומית | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | רמב"ם |
שפת המקור | ערבית יהודית |
סוגה | פרשנות |
נושא | משנה |
ההקדמות השונות לחלקי הפירוש (ובפרט ההקדמה לפירוש כולו, ההקדמה למסכת אבות וההקדמה לפרק חלק שבמסכת סנהדרין) מהוות טקסטים חשובים בהגותו של הרמב"ם ובמחשבת ישראל.
מבנה הפירוש
עריכההפירוש תמציתי לכל משנה, וערוך לפי סדר זה:
- ביאורי מילים או תרגומן לערבית,
- הפניה להגדרה או הסבר בקטעים קודמים של הפירוש,
- ביסוס מושגים הלכתיים על התורה שבכתב,
- ביאור קצר של דין או מחלוקת,
- ציון שמו של התנא לפיו נפסקה ההלכה.
שם החיבור
עריכהבקרב קהילות מסוימות נהגו לכנות את הפירוש "כתאב אל סראג'" (ספר המאור), בגלל חיבתם אליו; אולם הרמב"ם לא נתן לו שם, אלא כנהו "פירוש המשנה".
שפת החיבור
עריכהפירוש המשנה נכתב בערבית יהודית, ושזורות בו מילים עבריות. לאחר חיבורו, הרמב"ם הצטער על כך שכתבו בערבית והביע כוונה[1] לתרגמו בעצמו לעברית - דבר שלא יצא לפועל בסופו של דבר.
ספרים אחרים של הרמב"ם אשר נכתבו בערבית: ספר המצוות, מורה נבוכים, מילות הגיון, פרקי רפואה ותשובות הרמב"ם.
מועד חיבורו
עריכהאת הפירוש למשנה חיבר הרמב"ם בצעירותו, בשנות העשרים לחייו, לפני שחיבר את שאר חיבוריו: ספר המצוות, ספר משנה תורה וספר מורה נבוכים. מלאכת החיבור התפרשה במשך 7 שנים, מגיל 23 (בשנת 1161, ד'תתקכ"א), בתקופה שבה חי עדיין עם משפחתו בפאס שבמרוקו, ועד הגיעו לגיל 30 (בשנת 1168, ד'תתקכ"ח), עם הגיעו למצרים. כדבריו:
"אני משה בר מימון הדיין [...] התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה, והשלמתיו במצרים ואני בן שלושים שנה, שהיא שנת [אלף ארבע מאות ו]תשע ושבעים לשטרות. [...]"
— הרמב"ם, בחתימת פירושו למשנה[2]
לדעת חוקרים אחדים הוא חיבר את פירושו במשך 10 שנים, מגיל 23 עד גיל 33 (1158–1168), חוקרים אלה מקדימים את לידתו בשלוש שנים.[3]
מאז סיום הפירוש ועד פטירתו הוסיף ותיקן הרמב"ם בגוף כתב יד הפירוש, פעמים קטעים שלמים ופעמים מילים בודדות, מה שמכונה "מהדורה בתרא".[4]
במהלך החיבור עברו עליו תלאות ונדודים, שכן באותה תקופה עקר הרמב"ם את מקום מושבו ממרוקו למצרים. וכדבריו:
"יודע הוא יתעלה, כי יש הלכות מהם שכתבתי פירושן במסעותי בדרכים, ומהם עניינים רשמתים בהיותי על גבי האוניות בים הגדול. [...]"
— הרמב"ם, בחתימת פירושו למשנה[2]
היחס בין הפירוש לחיבוריו האחרים של הרמב"ם
עריכהככלל קיימת אחידות בין פסיקת הרמב"ם בפירוש המשנה לבין הקודקס ההלכתי משנה תורה, והפירוש למשנה משמש מקור להבהרת פסיקתו של הרמב"ם. אך ישנן סתירות או השמטות בין פירוש המשנה לספר משנה תורה, למשל בעניין חידוש הסמיכה (פירוש המשנה סנהדרין א). לעיתים המהדורה המאוחרת של פירוש המשניות היא זו שתואמת את פסקיו במשנה תורה[5].
ככלל, ישנה גם זהות בין השקפותיו הפילוסופיות של הרמב"ם כפי שהן מוצגות בהקדמותיו למשנה ובפירושו למשניות שונות, לבין שיטתו הפילוסופית המגובשת אותה הציג בספר מורה נבוכים.
ההקדמות למשנה
עריכה- ערך מורחב – הקדמות הרמב"ם
בתחילת הפירוש ישנה הקדמתו המפורסמת של הרמב"ם למשנה (הנקראת לעיתים, בטעות, הקדמה לסדר זרעים) שבה הרמב"ם סוקר את השתלשלות התורה שבעל פה, בתחילת "פרק חלק" במסכת סנהדרין ישנו פירוש ארוך שזכה לשם "הקדמת הרמב"ם לפרק חלק", בה הוא מבאר את שלושה עשר עיקרי האמונה היהודית וענייני שכר ועונש. למסכת אבות כתב הרמב"ם הקדמה שזכתה לשם "שמונה פרקים לרמב"ם", בה הרמב"ם סוקר את מבנה נפש האדם, טעמי המצוות, תורת הנבואה, ידיעת האל ונושאים נוספים.
תרגומים לעברית
עריכההפירוש מודפס בתרגום עברי בכל כרך סטנדרטי של ש"ס וילנא; אולם תרגום זה לוקה בחסר מבחינות רבות: התרגום נעשה בידי שבעה אנשים בתקופות שונות, והוא נכתב בעברית מסורבלת ובמקרים רבים קשה להבנה. עוד בחיי הרמב"ם תרגם רבי יהודה אלחריזי את הקדמת הרמב"ם לפירושו, ואת החלק הראשון של סדר זרעים עד סוף מסכת שביעית. גם רבי שמואל אבן תיבון תרגם בחיי הרמב"ם את "שמונה הפרקים" של ההקדמה למסכת אבות, ואת הפירוש למסכת אבות[6]. כמאה שנה לאחר פטירת הרמב"ם, לאחר שהרשב"א התבקש על ידי קהילת רומי לשלוח להם העתקה של פירוש המשנה להרמב"ם, שלח הרשב"א שליח לקהילת אראגון, ושם נמצאו מתנדבים שתרגמו את הפירוש. רבי יוסף ב"ר יצחק אלפואל תרגם את החלק השני של סדר זרעים ואת סדר מועד. רבי יעקב ב"ר משה עכסאי[7] תרגם סדר נשים, ועליו כותב פרנקל בספרו שהוא המעולה מבין התרגומים[8]. רבי שלמה ב"ר יוסף בן יעקב הרופא מסרקוסטה את סדר נזיקין (חוץ ממסכת אבות). רבי נתנאל הרופא ב"ר יוסי תרגם סדר קדשים, ולפי עדות עצמו לא למד כמעט גמרא ועיקר עיסוקו ברפואה. לא ידוע מי תרגם את סדר טהרות.
תרגום אחר נכתב בפרובינצא[9] והשתמש בו רבי אברהם מן ההר בפירושו. כמו כן באחד מכתבי היד של פירוש "בית הבחירה" של רבי מנחם המאירי (כתב יד פרמה), שיבץ המעתיק את פירוש המשניות בתרגום הנ"ל יחד עם פירוש המאירי[10], והוא נדפס רק במאה ה-20 ביחד עם המאירי.
במאה ה-19 החלו לצאת מהדורות מדעיות של מסכתות שונות עם פירוש המשנה לרמב"ם. מהדורות אלה נעשו על ידי מהדירים שונים, בחלק מהמקרים כעבודות דוקטורט של חוקרים מתחילים, וכללו בדרך כלל מבואות בשפות אירופיות שונות.
פירוש המשניות זכה לעדנה בשנות ה-60 של המאה העשרים, כאשר הרב יוסף קאפח הוציא לאור את פירוש המשניות לרמב"ם במקורו הערבי (ע"פ כתב ידו של הרמב"ם לרוב המשנה) בתוספת תרגום חדש מלא לכל ש"ס המשניות, בהוצאת מוסד הרב קוק תשכ"ג-תשכ"ט. מהדורתו של הרב קאפח התבססה בחלקה הגדול על כתב ידו המקורי של הרמב"ם (כתב יד ששון), בתוספת כתבי יד תימנים שהיו ברשותו, וכללה את ההוספות והתיקונים שהוסיף הרמב"ם לפירושו במהלך השנים.
על בסיס תרגומו של הרב יוסף קאפח החלה הוצאת מעליות שבישיבת ברכת משה במעלה אדומים להוציא מהדורה מבוארת של פירוש המשנה לרמב"ם, תוך ביצוע תיקונים לעבודת תרגומו של הרב יוסף קאפח. עורך המהדורה הרב פרופ' דרור פיקסלר הוציא את מסכתות ברכות (תשס"ד) פאה (תש"ע) ועבודה זרה (תשס"ב) והרב יצחק שילת הוציא את הקדמות הרמב"ם למשנה (תשנ"ב), מסכת אבות (תשנ"ב), מסכת שבת (תשס"ה) ומסכת פסחים (תשפ"ב). כמו כן הוציא הרב שילת "תיקון משנה" - מהדורה חדשה של פירוש הרמב"ם למסכתות עבודה זרה והוריות על פי כתב ידו של הרמב"ם - כתב יד ששון, וזאת משום שהרב קאפח לא השתמש בכתב יד זה במסכתות אלה, או במסכת אבות.
תרגום נוסף, של הרב עזרא קורח, יצא לאור על ידי מכון המאור בשנת ה'תשס"ט. למהדורה זו נוספו הערות הכוללות השוואות וציונים לדברי הרמב"ם.
כתבי יד אוטוגרפים
עריכהפירוש המשנה השתמר בכתב ידו של הרמב"ם (אוטוגרף) לכמעט חמישה סדרים מלאים. כתב היד מכיל מחיקות ותיקונים שביצע הרמב"ם בחיבור, וכן הערות ופירושים מאת בנו רבי אברהם וצאצאו רבי דוד הנגיד. סדר זרעים שמור בספרייה הבודליאנית,[11] סדרי מועד ונשים שמורים בספרייה הלאומית,[12] וסדרי נזיקין וקדשים שמורים גם כן בספרייה הבודליאנית באוקספורד.[13]
כתב היד המקורי של הפירוש נשמר במשך מאות שנים בין צאצאי הרמב"ם, והגיע איתם לעיר חלב (ארם צובא) שבסוריה, כפי שמעיד רבי יוסף קארו[14]:
"ובפירוש המשנה שחבר הרמב"ם ז"ל בכתב ידו הקדושה של המחבר ז"ל הנמצא היום פה (ארם) צובא..."
בסוף ההקדמה לחיבור (בתחילת סדר זרעים), כתב נינו של הרמב"ם רבי שלמה, כי הוא מקדיש את הספר שיהיה פתוח לקריאה לכל אדם, לזכות בני המשפחה, ומוסיף כי מי שימכור את הכתבים או חלקם "ארור הוא לאלהי ישראל". אף על פי כן נמכרו סדרי נשים ונזיקין בין השנים 1630-1634 לאדוארד פוקוק שהיה בשנים אלו הכומר של הקהילה האנגלית בחלב. רוברט הנטינגטון שכיהן באותו תפקיד, רכש את סדר זרעים כ-40 שנה מאוחר יותר, ובשנת 1693 אוניברסיטת אוקספורד קנתה את כל 3 הכרכים.
סדרי מועד ונשים נשארו בסוריה עד שנמכרו ב-1908 לדוד סלימאן ששון, ובשנת 1975 צאצאיו העמידו את כתב היד למכירה פומבית. שר החינוך אהרן ידלין קרא לציבור הרחב לתרום לקניית פריטים חשובים מאוסף ששון בכעין מימון המונים, ובכסף שנאסף נקנו 8 כתבי יד, ביניהם האוטוגרף של הרמב"ם.
כבר אדוארד פוקוק זיהה את כתב היד כאוטוגרף, אך רק במאה ה-20 הוקדשו לכך מחקרים מפורטים. אין חולק כי זהו עותק העבודה האישי שלו, והשינויים שבו בוצעו בידי הרמב"ם עצמו, אך יהושע בלאו פקפק בכך שזהו כתב ידו של הרמב"ם ממש ולא סופר. הקושי להוכיח בוודאות את הטענה נבע בעיקר מהעובדה שכתב היד כתוב בכתב קליגרפי ומסודר, בשונה מכתבי היד של הרמב"ם שנמצאו בגניזה הקהירית, שכתובים בכתב רהוט, אך סדרת מחקרים פלאוגרפיים ביססו את הזיהוי, וכיום מוסכם על החוקרים שזהו אכן אוטוגרף.[15]
בנוסף לעותק אישי זה, בגניזה הקהירית נתגלו אוטוגרפים נוספים של טיוטת הפירוש, למשל על חלקים ממסכת שבת וכלים.
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק אשר טברסקי, הלכה והגות: קווי יסוד במשנתו של הרמב״ם, כרך א, יחידה ב - "פירוש המשנה וספר המצוות", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1992, (מהדורה ראשונה: 1986). ISBN 9650600590 (עמ' 55–110).
- אדמיאל קוסמן, פירוש המשניות לרמב״ם: מבוא וסקירה ביבליוגרפית ראשונית, באתר אוניברסיטת פוטסדם (2017), עמ' 15-1.
- זהר עמר, הצומח והחי במשנת הרמב"ם - לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם, כפר דרום תשע"ה.
- סימון הופקינס, פירוש הרמב"ם למסכת שבת: טיוטת הפירוש לפי קטעים אוטוגראפיים מגניזת קהיר, המקור הערבי עם תרגום לעברית, מכון בן צבי תשס"א.
קישורים חיצוניים
עריכה- תיאור של כתב יד הרמב"ם המצוי בספריה הלאומית, אתר הספרייה הלאומית בירושלים
- משניות משתא סדרי עם פירושם לרמב"ם, נאפולי, איטליה: בהוצאת יהושע שלמה שונצינו, רנ"ב
- יהודה זייבלד, מהדורות הרמב"ם לפירוש המשנה - דברי מבוא, קובץ "חצי גיבורים", תשע"ו (75 עמודים), באתר Academia.edu
- זכריה פרנקל, "פירוש הרמב"ם להמשנה", בתוך ספרו "דרכי המשנה", עמ' 320, באתר גוגל ספרים
הערות שוליים
עריכה- ^ מהדורת י. שילת, אגרות הרמב"ם, מעליות, עמ' רכ"ג 9, ת"ט 10, תקנ"ח 1
- ^ 1 2 פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב
- ^ ראו למשל: יצחק טברסקי, נספח ב' - לוח תאריכים לחיי הרמב"ם ומפעלו, בתוך: הלכה והגות: קווי יסוד במשנתו של הרמב"ם, כרך א', יחידה א' – מבוא, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1992 (מהדורה ראשונה: 1986). ISBN 9650600590 (עמ' 44).
- ^ אפרים אלימלך אורבך, הערך: משנה, בתוך: האנציקלופדיה העברית (עמ' 647–648, הפסקה הרלוונטית זמינה לצפייה כאן).
- ^ ראו למשל בתשובות הרמב"ם סימן קכח, מה שכתב בעניין איסור שמור ונעבד בשמיטה, שדבריו בפירוש המשניות נאמרו על פי הרי"ץ גיאת, וכשעיין שוב כדי לחבר את ספרו משנה תורה התברר לו שהפירוש הנכון הוא שונה. במהדורת פירוש המשנה של הרב קאפח הפירוש תואם לפסק ההלכה שבמשנה תורה.
- ^ רבי שלמה בן עכסאי מתרגם הפירוש לסדר נשים כותב בהקדמתו כי רבי שמואל אבן תיבון תרגם גם את פרק חלק, אבל ראה ב'הקדמות הרמב"ם למשנה' מהדורת שילת, עמ' קכז, כי התרגום הנפוץ הוא של רבי שלמה ב"ר יוסף, ויש תרגום נוסף קדום המיוחס ברוב כתבי היד לרבי יהודה אלחריזי, ובאחד מכתבי היד לרבי שמואל אבן תיבון, ושילת שם מפקפק בייחוסים הנ"ל
- ^ יש לומר "עבאסי", והוא מהעיר וסקה שבספרד
- ^ זכריה פרנקל, דרכי המשנה, עמ' 329
- ^ מ.י. בלוי, הקדמה לפירוש רבי אברהם מן ההר למסכת יבמות, באתר היברובוקס
- ^ כך כותב מהדיר המאירי א. סופר בהקדמותיו, וראה דיון נרחב על כך עם הוכחות נוספות, בפורום אוצר החכמה
- ^ MS. Huntington 117
- ^ צילום כתב היד
- ^ תיאור כתב היד באתר הספרייה הלאומית
- ^ שו"ת אבקת רוכל, סימן כ"ז
- ^ עדנה אנגל, התפתחות כתיבת ידו של הרמב"ם, פעמים 150-152