פטי הרסט
פטרישה קמפבל הרסט (אנגלית: Patricia Campbell Hearst; נולדה ב-20 בפברואר 1954) היא אמריקאית שהייתה קורבן חטיפה, וזמן קצר לאחר מכן הפכה לפושעת בעצמה כששדדה בנק ונשלחה לכלא.
לידה |
20 בפברואר 1954 (בת 70) סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Patricia Campbell Hearst |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
ביוגרפיה
עריכהילדות ונעורים
עריכההרסט היא בתם השלישית מתוך חמשת ילדיהם של רנדולף אפרסון הרסט וקתרין ווד קמפבל, ונכדתו של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט. נולדה בסן פרנסיסקו שבקליפורניה. היא בילתה את שנות נעוריה בפרבר הילסבורו ולמדה בבית הספר לבנות "קריסטל ספרינגס" ובבית הספר "סנטה קטלינה" במונטריי. היא למדה במכללת מנלו באתרטון, קליפורניה, לפני שעברה לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
אביה היה רק אחד ממספר יורשיו של הרסט, ולא היה מעורב בעסקי המדיה של המשפחה, ולכן הוריה לא ראו צורך לנקוט באמצעים לביטחונם האישי של ילדיהם. בזמן חטיפתה, הרסט הייתה בשנת הלימודים השנייה בברקלי, שם למדה תולדות האמנות. היא גרה עם ארוסה, סטיבן וויד, בדירה בברקלי.
החטיפה
עריכההרסט נחטפה ב-4 בפברואר 1974 מדירתה שבברקלי על ידי קבוצה שמאלנית זעירה בשם צבא השחרור הסימביונזי (SLA). הארגון סירב להחליפה תמורת חבריו הכלואים ודרש מזון בשווי של 400 מיליון דולר עבור כל עניי קליפורניה. משפחתה תרמה מזון בשווי 6 מיליון דולר לעניי אזור מפרץ סן פרנסיסקו. גם לאחר מכן סירב הארגון לשחררה בטענה שהמזון היה באיכות נמוכה.
על פי עדותה המאוחרת של הרסט, היא הוחזקה במשך שבוע בארון, מכוסת עיניים ועם ידיה קשורות, ובמהלכה מייסד ומנהיג הארגון (דונלד דפריז) איים עליה שוב ושוב במוות. היא הוצאה מהארון לארוחות עם כיסוי העיניים, ובהמשך החלה להצטרף לדיונים הפוליטיים של הארגון. היא קיבלה פנס לקריאה ומסמכים פוליטיים של צבא השחרור הסימביונזי. הרסט הייתה כלואה בארון במשך שבועות ארוכים, ואחריה אמרה, "דפריז אמר לי שמועצת המלחמה החליטה או חושבת להרוג אותי או שאני אשאר איתם, וכדאי שאתחיל לחשוב על זה כאפשרות". הרסט גם אמרה כי הוצעה לה הבחירה להשתחרר או להצטרף לארגון.
כשנשאלה להחלטתה, הרסט אמרה שהיא רוצה להישאר ולהילחם עם צבא השחרור הסימביונזי. כיסוי העיניים הוסר, מה שאיפשר לה לראות את שוביה בפעם הראשונה. לאחר מכן קיבלה שיעורים יומיומיים על תפקידיה, במיוחד תרגילי נשק. אנג'לה אטווד אמרה להרסט כי האחרים חושבים שהיא צריכה לדעת מהו החופש המיני ביחידה; על פי עורך דינה, הרסט נאנסה על ידי ויליאם "ווילי" וולף ומאוחר יותר על ידי דפריז.
ב-3 באפריל 1974, חודשיים לאחר שנחטפה, הרסט הודיעה בקלטת אודיו כי הצטרפה לצבא השחרור הסימביונזי ולקחה את השם "טניה" (בהשראת הכינוי של תמרה בונקה, חברתו של צ'ה גווארה).
שוד בנק היברניה
עריכהב-15 באפריל 1974 צולמה הרסט מנופפת ברובה סער במהלך שוד סניף סאנסט של בנק היברניה. מסרים שהגיעו ממנה מאוחר יותר הבהירו שהיא שינתה את שמה ל"טניה", והפכה נאמנה למטרות ה-SLA. הוצא צו למעצרה והיא אכן נעצרה ב-18 בספטמבר 1975 בדירה יחד עם חברים נוספים של הארגון. בינתיים הותקף ונשרף מטה נוסף של הארגון על ידי 500 שוטרים. במהלך אותה פשיטה נהרגו רוב חברי הארגון.
במשפטה, שהחל ב-20 במרץ 1976, טענה הרסט שהיא נכלאה בארון ועיניה כוסו, חוותה התעללות פיזית ומינית, וכתוצאה מכך נאלצה להצטרף ל-SLA. נטען שהיה מדובר במקרה חמור של תסמונת סטוקהולם, שבו חטופים מגלים סימפתיה לחוטפיהם. הרסט טענה עוד שהיא הוכרחה לבצע את חלקה בשוד באיומים.
ההגנה במשפטה לא הצליחה לזכותה והיא הורשעה בשוד בנק[1][2]. עונשה הופחת לאחר 22 חודשים על ידי הנשיא ג'ימי קרטר. הרסט השתחררה מהכלא ב-1 בפברואר 1979. הנשיא קלינטון העניק לה חנינה בחודש ינואר 2001, במהלך השבועות האחרונים של כהונתו.
לאחר השחרור מהכלא
עריכהחודשיים לאחר שחרורה מהכלא התחתנה הרסט עם ברנרד לי שו (1945–2013), שוטר שהיה חלק מהצוות ששמר עליה בזמן ששוחררה בערבות. נולדו להם שני ילדים, גיליאן ולידיה הרסט-שו. הרסט השתתפה בקרן המסייעת לילדים עם איידס, והיא פעילה בפעולות צדקה אחרות ופעילויות גיוס כספים.
הרסט פרסמה את ספר הזיכרונות "כל דבר חשאי", שנכתב יחד עם אלווין מוסקבה, בשנת 1981. אחר כך הפיקה עבור ערוץ הנסיעות סרט תיעודי שכותרתו "סודות סן סימאון עם פטרישיה הרסט", בו הציגה את אחוזת טירת הרסט של סבה.
הרסט לוהקה למספר סרטים, ביניהם סרטיו של הבמאי ג'ון ווטרס: "נער שוליים", "אמא סדרתית", "פקר" ו"ססיל בי. דמנטד". האחרון שברשימה עוסק, למרבה העניין בכוכבת הוליוודית בשם האני וויטלוק (מלאני גריפית) שנחטפת על ידי קבוצת טרוריסטים קולנועיים השואפת להופכה לשחקנית הראשית בסרט הגרילה שלהם. במהלך הסרט עוברת וויטלוק מהפך מפנים יפות ומפונקות לכדי אידאולוגית מהפכנית המוכנה גם להפר את החוק למען המטרה. עם זאת בסיפור זה, המקביל לסיפורה של הרסט, משחקת פטי הרסט עצמה דווקא את האם המודאגת של פידג'ט, הצעיר בקבוצת המהפכנים. במסגרת תפקידה היא קוראת לבנה שוב ושוב לנתק עצמו מהגרילה התרבותית ולשוב סוף סוף הביתה.
קישורים חיצוניים
עריכה- פטי הרסט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פטי הרסט, באתר AllMovie (באנגלית)
- פטי הרסט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- biography/Patricia-Hearst פטי הרסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גילי איזיקוביץ, "הסיפור הרדיקלי של פטי הרסט": עוד סיפור פשע שלא ייאמן, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ נדחה ערעורה של פטי הרסט, דבר, 25 באפריל 1978
- ^ פטי הרסט תצטרך כנראה לרצות מאסרה, מעריב, 25 באפריל 1978