פאל קובאץ'

סייף הונגרי

פאל אדם קובאץ'הונגרית: Kovács Pál Ádám;‏ 17 ביולי 1912, דברצן8 ביולי 1995, בודפשט) היה סייף (חרב) הונגרי, אלוף אולימפי בעל 7 מדליות, מהן 6 זהב מ-5 אולימפיאדות (לונדון 1948, הלסינקי 1952, מלבורן 1956 ורומא 1960), מנהל ספורט, קצין צבא, הוא אביהם של אלופי העולם הסייפים אטילה קובאץ' וטמאש קובאץ'.

פאל קובאץ'
Kovács Pál Ádám
לידה 17 ביולי 1912
דברצן, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביולי 1995 (בגיל 82)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 80 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.79 מטרים
ספורט
ענף ספורט סיף עריכת הנתון בוויקינתונים
תת-ענף חרב
מאזן מדליות
סייף
מתחרה עבור הונגריההונגריה הונגריה
המשחקים האולימפיים
זהב ברלין 1936 חרב קבוצתי
זהב לונדון 1948 חרב קבוצתי
זהב הלסינקי 1952 חרב קבוצתי
זהב הלסינקי 1952 חרב אישי
זהב מלבורן 1956 חרב קבוצתי
זהב רומא 1960 חרב קבוצתי
ארד לונדון 1948 חרב אישי
אליפות העולם בסיף
זהב פריז 1937 חרב אישי
זהב פריז 1937 חרב קבוצתי
זהב סטוקהולם 1951 חרב קבוצתי
זהב בריסל 1953 חרב קבוצתי
זהב בריסל 1953 חרב אישי
זהב לוקסמבורג 1954 חרב קבוצתי
זהב רומא 1955 חרב קבוצתי
זהב פריז 1957 חרב קבוצתי
זהב פילדלפיה 1958 חרב קבוצתי
כסף סטוקהולם 1951 חרב אישי
כסף לוקסמבורג 1954 חרב אישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
למעלה באמצע הפודיום באולימפיאדת רומא 1960

קריירה ספורטיבית

עריכה
  • משנת 1929 היה קובאץ' סייף במועדון BBTE (Budapesti Budai Torna Egylet, כלומר "איגוד ההתעמלות של בודפשט ובודה")
  • משנת 1931 היה ספורטאי של האקדמיה הצבאית לודוביקה (The Royal Hungarian Ludovica Defense Academy)(אנ')
  • משנת 1935 היה במועדון הסיף של קציני הונווד (Honvéd Tiszti Vívó Klub)
  • משנת 1945 בגאנץ ואשאש (Ganz Vasas)
  • משנת 1954 בואשאש בודפשט (Budapesti Vasas)

משנת 1933 השתתף קובאץ' בנבחרת הונגריה במשך עשרים ושבע שנים. הוא התחרה גם בחרב וגם בדקר, אבל התפרסם בעולם בסיף חרב. הוא היה תלמידו של הסייף לאסלו בורשודי (מקודם בלה פפר)(אנ'), שלימד סגנון סייף שונה וחדיש יותר לעומת בית הספר לסייף של איטלו סנטלי האיטלקי (אנ') באותה תקופה. הנציג הגדול הראשון של סגנון זה היה ג'רג' פילר (אנ'), שזכה בשתי מדליות זהב (קבוצתי ואישי) באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932).

משנת 1936, פאל קובאץ' השתתף בחמישה משחקים אולימפיים וזכה בסך הכל בשש מדליות זהב ומדליית ארד אחת. עד היום הוא אחד הסייפים המצליחים ביותר בתולדות האולימפיאדות. בנוסף לקובאץ' רק אלדאר גרביץ' ורודולף קרפאטי זכו לפחות בשש מדליות זהב אולימפיות בענף זה. הוא זכה כאמור בחמש מדליות זהב קבוצתיות ואחת אישית.

במהלך הקריירה שלו זכה קובאץ' מ-1937 ואילך בסך הכל גם ב-12 מדליות באליפויות עולם/אירופה. 11 באליפויות העולם (9 זהב) ואחת באליפות אירופה (זהב), הוא נדחק למקום השני (כסף) בשתי אליפויות עולם. נוצח על ידי אלדאר גרביץ' ב-1951 ועל ידי רודולף קרפאטי ב-1954. הוא פרש מספורט פעיל בגיל ארבעים ושמונה, לאחר אולימפיאדת רומא (1960) .

הישגיו

עריכה
 
קברו של פאל קובאץ' בבודפשט (בית הקברות פרקשרטי 8 / 2-1-73)

אולימפיאדות

עריכה
  • שש פעמים אלוף אולימפי:
    • 1936, ברלין: קבוצתי ( טיבור ברצלי, אלדר גרביץ', אנדרה קאבוש, לאסלו רייצ'אני, אימרה רייצי)
    • 1948, לונדון: קבוצתי (טיבור ברצלי, אלדר גרביץ', רודולף קרפטי, ברטלן פאפ, לאסלו רייצ'אני)
    • 1952, הלסינקי:
      • אישי
      • קבוצתי (טיבור ברצלי, אלדר גרביץ', רודולף קרפאטי, ברטלן פאפ, לאסלו רייצ'אני)
    • 1956, מלבורן: קבוצתי (אלדר גרביץ', ינה האמורי, רודולף קרפאטי, אטילה קרסטש, דניאל מאגאי )
    • 1960, רומא: קבוצתי (גאבור דלנקי, אלדר גרביץ', זולטאן הורבאט, רודולף קרפאטי, טמאש מנדלני )
  • מקום 3 אולימפי:
    • 1948, לונדון: אישי

אליפויות עולם

עריכה
  • אלוף העולם תשע פעמים:
    • 1937, פריז:
      • אִישִׁי
      • קבוצתי
    • 1951, סטוקהולם: קבוצתי
    • 1953, בריסל:
      • אישי
      • קבוצתי
    • 1954, לוקסמבורג: קבוצתי
    • 1955, רומא: קבוצתי
    • 1957, פריז: קבוצתי
    • 1958, פילדלפיה: קבוצתי
  • מקום 2 באליפות העולם:
    • 1951, סטוקהולם: אישי
    • 1954, לוקסמבורג: אישי
  • מקום 6 באליפות העולם:
    • 1957, פריז: אישי

אליפויות אירופה

עריכה
  • אלוף אירופה:
    • 1933, בודפשט: קבוצתי
  • מקום 5 באליפות אירופה:
    • 1933, בודפשט: אישי
  • מקום 2 באוניברסיאדה:
    • 1933, טורינו:קבוצתי

אליפויות הונגריה

עריכה
  • שש עשרה פעמים אלוף הונגריה:
  • אישי: 1935, 1940, 1942, 1954, 1958, 1959, 1960
  • קבוצתי: 1937, 1939, 1941, 1943, 1944, 1952, 1956, 1958, 1960

קריירה צבאית וניהולית בספורט

עריכה

קובאץ' החל את השכלתו הגבוהה באוניברסיטת בודפשט לכלכלה ב-1930 (כיום אוניברסיטת קורבינוס) וב-1931 הפך פרח קצונה באקדמיה לודוביקה. בשנת 1935 קיבל דרגת סגן ועלה בסולם הדרגות. בתום מלחמת העולם השנייה הוא היה שנתיים במחנה שבויים ולאחר שובו השתחרר מהצבא והפך למהנדס תכנון במפעל גנץ-מאווג (Ganz-Mávag). קובאץ' קיבל דרגת גנרל כוכב אחד בדימוס זמן קצר לפני מותו (מקביל לדרגת תת-אלוף).

לאחר פרישתו, הפך ל:

  • סגן נשיא איגוד הסיף ההונגרי
  • בין 1963 ל-1968 הנשיא
  • ב-1958 וב-1960 מונה לחבר במועצה ההונגרית לחינוך גופני וספורט (MTST).
  • עד יוני 1963 היה מנהל נבחרת החרב הלאומית.
  • לאחר מכן מונה לקפטן הפדרלי.
  • מדצמבר 1963 הפך לחבר במועצה הלאומית של האגודה ההונגרית לחינוך גופני וספורט.
  • משנת 1968 היה חבר בוועד האולימפי ההונגרי
  • במקביל היה חבר בוועד הפועל של פדרציית הסיף הבינלאומית (FIE) ויושב ראש ועדת החרב.
  • סגן נשיא ה-FIE מ-1980 עד 1988
  • חבר כבוד של ה-FIE מאז 1988

הנצחה

עריכה
  • תחרות הזיכרון לפאל קובאץ'
  • בית הספר התיכון פאל קובאץ'
  • פרס פאל קובאץ' (2002)
  • אולם הסיף בפשרט של ואשאש SC נקרא על שמו של פאל קובאץ' (2011)[1]
  • בית הספר לתיכון פאל קובאץ'
  • כיתת פאל קובאץ' בבית הספר היסודי ארפאד צ'נאדי.

פרסים והוקרה

עריכה
  • מדליית ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית דרגת זהב (1951)
  • מדליית הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1953)
  • ספורטאי מצטיין של הרפובליקה העממית ההונגרית (1954)
  • מדליית ההצטיינות של הספורט הצרפתי דרגת כסף (1976)
  • מסדר ההצטיינות האולימפי של הוועד האולימפי הבינלאומי IOC) (1984))
  • חבר במועדון בני האלמוות (1991)
  • מסדר ההצטיינות האולימפי ההונגרי (1994)
  • מדליית זהב לאחר המוות של נשיא הרפובליקה (1996)
  • חבר בהיכל התהילה של הפדרציה הבינלאומית לסיף (2014)

מאמרים קשורים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Lukács László – Szepesi György: 112. A magyar olimpiai aranyérmek története – Budapest, 1980 – ISBN 963-253-553-7
  • Havas László: A magyar sport aranykönyve – Budapest, 1982 – ISBN 963-253-572-3
  • Kahlich Endre – Gy. Papp László – Subert Zoltán: Olimpiai játékok 1896–1976 – Budapest, 1977 – ISBN 963-253-526-X
  • Révai új lexikona XII. (Klc–Ky). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2003. ISBN 963-955-607-6
  • Keresztényi József: Kis olimpiatörténet – Budapest, 1988 – ISBN 963-282-024-X
  • Magyar Ki Kicsoda 1990 – ISBN 963-7840-28-1
  • Nemzeti évfordulóink 2012

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פאל קובאץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Kovács Pál lesz a vívócsarnok névadója". sportforum.hu. 2011-06-03. אורכב מ-המקור ב-2011-07-21.