אולימפיאדת רומא (1960)

אולימפיאדת קיץ

אולימפיאדת רומא (1960) היא האולימפיאדה ה-17 בעת החדשה. היא נמשכה 16 ימים מ-25 באוגוסט עד 11 בספטמבר 1960. בתחרויות השתתפו 5,338 ספורטאים מ-83 מדינות.

משחקי האולימפיאדה ה-XVII
עיר מארחת רומא, איטליה
מדינות משתתפות 83
ספורטאים משתתפים 5,338
(4,727 גברים, 611 נשים)
תחרויות 150 תחרויות ב-17 ענפים
טקס הפתיחה 25 באוגוסט 1960
טקס הנעילה 11 בספטמבר 1960
נפתח רשמית על ידי ג'ובאני גרונקי, נשיא איטליה
השביע את המשתתפים אדולפו קונסוליני
הדליק את הלפיד האולימפי ג'אנקרלו פריס
האצטדיון הראשי סטאדיו אולימפיקו

המכרז האולימפי עריכה

בכינוס הוועד האולימפי שנערך בצרפת ב 15 ביוני 1955, הוחלט כי מבין לוזאן, דטרויט, טוקיו, רומא, בודפשט (העיר הראשונה מהגוש המזרחי שהציעה את אירוח המשחקים), בריסל ומקסיקו סיטי תהא זו רומא שתארח את המשחקים.

תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1960[1]
עיר מדינה סיבוב 1 סיבוב 2 סיבוב 3
רומא איטליה  איטליה 15 26 35
לוזאן שווייץ  שווייץ 14 21 24
דטרויט ארצות הברית  ארצות הברית 6 11
בודפשט הונגריה (1949–1957)  הונגריה 8 1
בריסל בלגיה  בלגיה 6
מקסיקו סיטי מקסיקו (1934-1968)  מקסיקו 6
טוקיו יפן  יפן 4

רקע עריכה

רומא נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של 1908, אך המשחקים לא נערכו בה אלא הועברו ללונדון. בקונגרס של הוועד האולימפי הבינלאומי שנערך בסופיה הוחלט כי במשחקים אלו תוחלף סירת 12 המטרים בדגם חדש, ההולנדי המעופף, יתקיימו משחקים מקדימים בכדורמים, כדורגל, הוקי וכדורסל על מנת לצמצם את כמות המשחקים והוצא מקצה "הצבי הרץ" מתחרויות הקליעה. בקונגרס מינכן (1959) הוחלט על שילוב ריצת 800 מטרים לנשים. בכינוס זה הוחלט על המנגנון שלימים יקרא הקריטריון האולימפי: לכל מדינה הותרה שליחה של ספורטאי אחד לענף האתלטיקה, ואלתטים נוספים לפי השגה של קריטריונים שנקבעו מבעוד מועד במהלך השנה שקדמה למשחקים.

בכינוס זה נקבע גם כי המשחקים בשנת 1964 ייערכו בטוקיו ומשחקי החורף באינסברוק.

בעיות פוליטיות ומדיניות ניצבו בפני הוועד האולימפי גם במשחקים אלה: את בעיית משלחות גרמניה פתר הוועד שוב בעזרת יצירת המשלחת הכלל-גרמנית. בעיות נוספות היו המחלוקות בין צפון לקוריאה הדרומית והמחלוקות בין סין וטיוואן.

מרוץ הלפיד עריכה

הלפיד הודלק באופן מסורתי מקרני השמש באולימפיה שביוון. משם הובל הלפיד בעזרת אצנים לאתונה ומשם לפיראוס. משם, נישא הלפיד בדרך הים על ידי אוניית מפרשים בשם אמריגו וספוצי, והובל לסירקוזה. המרוץ היבשתי המשיך לאורך חופי סיציליה, מיצר מסינה, פומפיאה ומשם לרומא. הלפיד עבר 1500 קילומטרים ביבשה על ידי 1,187 אצנים. לפני טקס הפתיחה ערך הלפיד מרוץ נוסף ברחובות אתונה.

טקס הפתיחה עריכה

יום לפני הטקס הוזמנו הספורטאים לקריית הוותיקן וזכו לברכה מהאפיפיור יוחנן העשרים ושלושה. טקס הפתיחה נערך באצטדיון סטאדיו אולימפיקו. אלף יוני שלום הופרחו ושלושה מטחי כבוד נורו. כל כנסיות רומא צילצלו בפעמוניהן כאשר ג'יאנקרלו פאריס הדליק את האש האולימפית.

טבלת המדליות עריכה

המדינות שגרפו את מרב המדליות:

מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ברית המועצות  ברית המועצות 43 29 31 103
2 ארצות הברית  ארצות הברית 34 21 16 71
3 איטליה  איטליה מארחת 13 10 13 36
4   גרמניה 12 19 11 42
5 אוסטרליה  אוסטרליה 8 8 6 22
6 טורקיה  טורקיה 7 2 0 9
7 הונגריה (1949–1957)  הונגריה 6 8 7 21
8 יפן  יפן 4 7 7 18
9 פולין  פולין 4 6 11 21
10 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 3 2 3 8

האירועים הבולטים עריכה

  • באולימפיאדת רומא הוענקו לראשונה מדליות כשהן מחוברות לשרשרת ולא בתוך קופסה.
  • אולימפיאדת רומא הייתה האחרונה שבה השתתפה דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד. המדינה הורחקה מהתחרויות לאחר אולימפיאדה זו וחזרה להשתתף, לאחר ביטול האפרטהייד, באולימפיאדת ברצלונה (1992).

אגרוף עריכה

אופניים עריכה

אתלטיקה עריכה

  ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת רומא (1960)

אתלטיות עריכה

אתלטים עריכה

הוקי שדה עריכה

  • פקיסטן (פקיסטן ) זכתה במדליית הזהב הראשונה שלה כששברה את שליטתה המוחלטת של הודו בהוקי שדה, והייתה לנבחרת הראשונה שמנצחת אותה מאז 1928.

התעמלות עריכה

מתעמלות עריכה

מתעמלים עריכה

כדורסל עריכה

  • נבחרת הכדורסל של ארצות הברית (ארצות הברית ) זכתה בפעם החמישית ברציפות במדליית זהב.

סיף עריכה

קיאק עריכה

שחייה עריכה

  ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת רומא (1960)

שחייניות עריכה

נבחרת ארצות הברית בשחייה לנשים, זכתה ב-5 מדליות זהב מתוך 7 מדליות אפשריות.

  • כריס וון סלטצה (ארצות הברית  ארצות הברית), זכתה ב-4 מדליות מהן 3 זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי, במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב ומדליית כסף אחת במשחה ל-100 מטר חופשי.
  • דון פרייזר (אוסטרליה  אוסטרליה), זכתה ב-3 מדליות, אחת זהב במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי בפעם השנייה ברציפות ושתי מדליות כסף במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
  • לין בורק (ארצות הברית  ארצות הברית), זכתה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.
  • אילזה קונרדס (אוסטרליה  אוסטרליה), אחותו של ג'ון קונרדס אף היא זכתה במדליית כסף, במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.

שחיינים עריכה

נבחרות השחייה לגברים של ארצות הברית ואוסטרליה זכו כל אחת ב-4 מדליות זהב וב-9 מדליות בסך הכל.

  • מוריי רוז (אוסטרליה  אוסטרליה), זכה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי, מדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי ומדליית ארד במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.
  • ג'ון קונרדס (אוסטרליה  אוסטרליה), זכה ב-3 מדליות, מדליית זהב אחת במשחה ל-1500 מטר חופשי ושתי מדליות ארד במשחה ל-400 מטר חופשי ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי.
  • מייק טרוי (ארצות הברית  ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר פרפר בשיא עולם חדש ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי בשיא עולם חדש נוסף.
  • ג'ף פארל (ארצות הברית  ארצות הברית), זכה בשתי מדליות זהב, במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב, בשניהם נקבעו שיאי עולם חדשים.

שיט עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אולימפיאדת רומא בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Past Olympic host city election results". GamesBids. ארכיון מ-2011-03-17. נבדק ב-17 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)