פאל שלני
פאל שלני (במקור עד 1899 שלזינגר,[1] בהונגרית: Selényi Pál; אדוני (עיר), 17 בנובמבר 1884 – בודפשט, 21 במרץ 1954) היה פיזיקאי הונגרי-יהודי אחד החוקרים הגדולים והמגוונים ביותר בפיזיקה הניסויית ההונגרית. הוא השיג תוצאות מצטיינות במספר תחומים. ההמצאות והפטנטים שלו היו בעלי משמעות בינלאומית. הוא היה מדען בתחום מדידת אור והעברת תמונות, חבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים.
 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1884 אדוני, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1954 (בגיל 69) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| ענף מדעי |
פיזיקה ניסויית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
פרס קושוט (1952) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשלני נולד למשפחת סוחרים יהודית אמידה, בנם של מור שלזינגר ורוזינה דויטש. לאחר מעבר המשפחה לבודפשט הם התרוששו וילדיהם בעלי היכולות הטובות יכלו להשלים את בתי הספר שלהם רק באמצעות קבלת תלמידים כמורים פרטיים. פאל סיים בהצטיינות את לימודיו בגימנסיה ואת בחינות הבגרות. בשנת 1907 קיבל את תעודת ההוראה במתמטיקה ובפיזיקה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בודפשט למדעים. לאחר מכן, עד שנת 1918 עבד במכון לפיזיקה מס' 2 כעוזר הוראה של מנהל המכון. בשנת 1910 קיבל את הדוקטורט.
קריירה
עריכה
עבודתו המדעית התחילה באופטיקה ובתורת האור. בשנת 1911, ערך ניסוי ההתאבכות רחבת הזווית שנקראת עד היום על שמו, ואיתו הוא זכה להכרה בינלאומית. את ההתרחשויות לפני הניסוי ניתן לייחס לעבודה של איינשטיין בהקשר זה ולניסוי גלי הרדיו של היינריך רודולף הרץ. אוטו ויינר מצא בשנת 1890 כי האור הוא גל אלקטרומגנטי והצליח גם לרשום תמונת התאבכות רחבת זווית. לפי איינשטיין, אטומים אחדים ממקור אור פולטים אור כמחטים בגלים קטנים, ובמרחב קטן, באופן מכוון, וכל קו גל כזה מתפשט יחד ואז נבלע. לעומתו, שלני סיכם את מהות הניסוי שלו כך: "הקרינה האלמנטרית של מקורות האור מתנהגת בדיוק כמו גל כדורי קוהרנטי של גל הרץ דו-קוטבי יוצא. התיאוריה של איינשטיין בנושא קרינת מחט היא אפוא לא בת קיימא, קרני האור הן גלים כדוריים אלקטרומגנטיים ויכולים להתאבך לכל הכיוונים, אפילו בזוויות מרחביות גדולות. בזכות הישגיו המדעיים שלני יכול היה לעבוד במחקר במשך שנתיים על מלגה ממלכתית בברלין ואחר כך בגטינגן, אך פרוץ מלחמת העולם הראשונה חייב אותו לשרת בצבא. לאחר שחרורו חזר לאוניברסיטה לזמן קצר ואז קיבל משרה בתחנת הניסויים של הדואר ההונגרי (PKÁ). תפקידו בתחנה היה ללמוד את החומרים ששימשו ברשת הדואר והתקשורת וכן מחקר ופיתוח למען יישום חסכוני של שירותי התקשורת.
בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, לאחר מותו של לורנד אטווש, הוטל עליו, כאיש המתאים ביותר, ללמד באוניברסיטה פיזיקה ניסויית. שלני נאלץ לשלם מחיר גבוה עבור הקריירה האוניברסיטאית הקצרה הזו. הוא לא היה יכול להיות עובד מדינה, הוא לא היה יכול לפרסם בהונגריה, הוא גם מודר על ידי האגודה של המתמטיקאים והפיזיקאים והורחק מחבריה. אז הצטרף לחברה פרטית בשם ארדיי וסבו, חברה שייצרה ציוד מעבדה ומאזני דיוק.
כאשר איגנץ פייפר ארגן בשנת 1921 את המעבדה של נורות ליבון וחשמל מאוחדת הראשון שהוא קלט לשורות חוקרי המעבדה היה שלני. שני העשורים לאחר מכן הפכו לעידן של אפשרויות יצירה אינסופיות עבור שלני. זולטן באי הפיזיקאי ההונגרי וחסיד אומות העולם, מדען המחקר ומאוחר יותר מנהל המעבדה אחרי פייפר, אמר: "שני מדענים מצוינים, אנשים בעלי דמיון עבדו כאן. אימרה ברודי ופאל שלני". שלני עשה עבודה פורה בתחומים רבים, אך עיקר עבודתו היה בתחום מדידת האור האובייקטיבית. בתחרות בשוק הבינלאומי השאלה שהפכה למהותית הייתה, איזה מוצר (נורה) יכול לספק יותר אור. ניתן היה לפתור את המשימה באמצעות שפופרת ריק מיוחדת (תאי-אור) וכן תא פוטון. תאי האור הראשונים נבנו בראשית שנות העשרים. הבעיה הגדולה שלהם הייתה חוסר רגישותם המוחלטת לאור אדום. בהתבסס על המחקרים של שלני ועמיתיו, חברת "נורות הליבון והחשמל מאוחדת" הציגה לראשונה תאי-אור רגישים לאור אדום ואחר כך מד אור ללא מקור אנרגיה נפרד. מערכת מדידת האור האובייקטיבית של החברה נרכשה מיד על ידי המתחרים. כתוצר לוואי של המחקר פותח מד אור מכויל לזמן חשיפה עבור צלמים. שלני פיתח גם שיטה לקביעת:
שלני היה גם "אבי צילום המסמכים", הקסרוגרפיה. התגלית התעשייתית והפיזיקלית המשמעותית ביותר של שלני הייתה כאמור בתחום צילום מסמכים[2]. הוא זיהה את משמעות וחשיבות הנושא, כתב על זה הרבה, גם במולדתו וגם בחו"ל. ניסויים בלכידת תמונות הראו כי ניתן ליצור תמונת טעינה (בלתי נראית) על מבודד מתאים וניתן להציג תמונה זו על ידי האבקה. הוא גם הצביע על שלושה יישומים של עבודת המחקר זו:
- צילום תמונה שנוצרה על מסך שפופרת קרן קתודית (התקן תצוגה)
- העתקת תמונות
- העברת תמונות שהיא האב הקדמון של קסרוגרפיה.
ליפוט אשנר הזמין את ולדימיר קוזמיץ' זוורקין, אחד ממציאי הטלוויזיה, שנחשב אז למומחה הטוב בעולם ושהה באותו זמן באירופה וביקש חוות דעת מומחה. בעקבות חוות הדעת השלילית של זוורקין הוא לא הצליחה לגייס את ההון הדרוש לייצור. ממציא הקסרוגרפיה, צ'סטר פ. קרלסון, הודה כי הפרסומים של שלני היוו עבורו את הבסיס לעבודתו.
חייו הפרטיים
עריכההוא נשא את אשתו הראשונה ינקה רוזנברג בשנת 1912[3]. בנו היחיד, ג'רג' שלני, נולד מנישואים אלה. לאחר שהתאלמן, נשא לאישה בשנת 1921 את לרוזליה פולאק, שגם היא הייתה אלמנה[4].
בשנת 1936, אלמן כבר בפעם השנייה, התחתן בפעם השלישית, והפעם עם דר' אירן גריינר (1895-1969) רופאת ילדים[5].
במהלך מלחמת העולם השנייה האכזרית איבד הן את בנו והן את בנו המאומץ (טמאש שלני). הוא לא היה יכול להתאושש גם ממחלתו שחלה בה בשרות העבודה (עבודות כפייה עבור יהודים במסגרת הצבא ההונגרי) עד סוף חייו. הוא נפטר בשנת 1954 בבית החולים הממלכתי ברחוב סאבולץ' בבודפשט[6]. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.
פרסים והוקרה
עריכה- 1949 חבר נספח לאקדמיה ההונגרית למדעים
- 1952 פרס קושוט
- האגודה לפיזיקה על שם לוראנד אטווש הקימה לכבודו את "פרס פאל שלני" בשנת 1964.
לקריאה נוספת
עריכה- הדמויות הגדולות של האלקטרוניקה ההונגרית Sitkei Gyula: A magyar elektrotechnika nagy alakjai. (Energetikai Kiadó Kht. 2005). ISBN 963 219 794 1
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Adonyi izraelita születési anyakönyv, 6/1884. folyószám.
- ^ [en.wikipedia:Engineer Pál Selényi (1884-1954) [1] was known as the "father of xerography" at Tungsram corporation.] (באנגלית)
- ^ Bp. VI. ker. polgári házassági anyakönyv, 1332/1912. folyószám.
- ^ Bp. VI. ker. polgári házassági anyakönyv, 1670/1921. folyószám.
- ^ Bp. VI. ker. polgári házassági anyakönyv, 1735/1936. folyószám.
- ^ Bp. XIII. ker. polgári halotti anyakönyv, 483/1954. folyószám. (az elhunyt apjának a neve és az elhunyt születési dátuma is téves.)