פאבלו סרסטה

כנר איטלקי
(הופנה מהדף פבלו סרסטה)

פאבלו סָרָסָטֶהספרדית: Pablo Sarasate;‏ 10 במרץ 184428 בספטמבר 1908) היה כנר וירטואוז ומלחין ספרדי.

פאבלו סרסטה
Pablo Sarasate
לידה 10 במרץ 1844
פמפלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1908 (בגיל 64)
ביאריץ, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סן חוסה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Pablo Martín Melitón Sarasate y Navascués
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1852 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומנטיציזם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית
  • הצלב הגדול של המסדר האזרחי של אלפונסו XII (1907)
  • מסדר דנבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

סרסטה נולד בעיר פמפלונה שבספרד. אביו היה מנצח תזמורת כלי נשיפה צבאית. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בכינור בהדרכת אביו. כישרונו נתגלה במהרה, וכבר בגיל שמונה ניגן לראשונה בקונצרט פומבי. הוא זכה במלגה שאיפשרה לו המשך לימודים במדריד, שם זכה להערכה גם על ידי מלכת ספרד, איזבלה השנייה, שהעניקה לו כינור סטרדיווריוס. בגיל 12 המשיך לימודיו בקונסרבטוריון של פריז שם זכה בגיל 17 בפרס הראשון בתחרות יוקרתית.

ב-1860 החל סרסטה את הקריירה העולמית שלו ככנר וירטואוז. הוא הופיע בכל רחבי אירופה וכן בכל יבשת אמריקה. נגינתו הצטיינה באינטונציה נקייה, טכניקה מושלמת ורגשנות. הוא גבה שכר גבוה על הופעותיו. בגרמניה קיבל 3,000 מארקים לקונצרט, בעוד שכנר מפורסם כיוזף יואכים קיבל 1,000 מרקים.

בשנת 1904 ערך מספר הקלטות.

סרסטה נפטר מדלקת ריאות בעיר ביאריץ בשנת 1908, בגיל 64.

יצירותיו

עריכה

סרסטה כתב פנטזיות, רומנסות ועיבודים של ריקודים ושירי עם ספרדים. בכל היצירות והעיבודים הדגיש את הצד הווירטואוזי. מיצירותיו המפורסמות:

השפעתו

עריכה

סרסטה השפיע על מלחינים רבים שהקדישו לו מיצירותיהם:

על שמו

עריכה

רחוב סאראסאטה ברובע ה-15 שבפריז

לקריאה נוספת

עריכה
  • נתן דונביץ', וירטואוזים-גדולי הכנרים מפגניני עד מידורי, 2003.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פאבלו סרסטה בוויקישיתוף