מקס ברוך
מקס בְרוּך (6 בינואר 1838 - 20 באוקטובר 1920) היה מלחין, מנצח ומורה גרמני בן המאה ה-19, שסגנונו נוטה יותר לרומנטיקה הקלאסית בנוסח יוהנס ברהמס מאשר ל"מוזיקה החדשה" בנוסח פרנץ ליסט וריכרד וגנר.
 | |
| לידה |
6 בינואר 1838 קלן, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 1920 (בגיל 82) פרידנאו, ברלין, רפובליקת ויימאר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בון |
| סוגה |
אופרה, סימפוניה |
| עיסוק |
מלחין, מנצח |
| כלי נגינה |
כינור |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ברוך נולד בקלן, במהלך הקריירה המוזיקלית שלו עבר בין ערים שונות בגרמניה: בשנים 1862–1864 היה במנהיים, משנת 1865 עד 1867 עבד בקובלנץ ואחר, עד 1870, בזונדרהאוזן, משם עבר לשנתיים לעבוד בברלין. מ-1873 עד 1878 עבד באופן פרטי בבון. בשנים 1880–1883 יצא לאנגליה, שם ניצח על התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול. משנת 1890 עד 1910 לימד ברוך בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין. בין תלמידיו שם היה המלחין הבריטי ראלף ווהן ויליאמס.
מקס ברוך חיבר יצירות סימפוניות, מוזיקה קאמרית ויצירות ווקאליות. שתי יצירותיו המפורסמות ביותר הן הקונצ'רטו לכינור מס' 1 אופוס 26 בסול מינור וכן כל נדרי, יצירה לצ'לו ותזמורת, המבוססת על התפילה הידועה בשם זה, הנאמרת בבתי-הכנסת בליל יום הכיפורים. בשל יצירה זו, זוהה ברוך כבעל שורשים יהודיים, על אף שלמעשה היה נוצרי פרוטסטנטי, ויצירותיו אף נאסרו להשמעה בגרמניה בתקופת הרייך השלישי. יצירות נודעות אחרות פרי עטו: "פנטסיה סקוטית" לכינור ולתזמורת, קונצ'רטו לוויולה, קלרינט ותזמורת, "שמונה קטעים" לויולה, קלרינט ופסנתר.
קונצ'רטו לשני פסנתרים שכתב בשנת 1916 נשכח למשך שנים רבות אחרי ביצוע כושל בארצות הברית, ורק בשנת 1974 בוצע מחדש בגרסה המקורית של המלחין.
קישורים חיצונייםעריכה
מקס ברוך, באתר Spotify
מקס ברוך, באתר MusicBrainz (באנגלית)- מקס ברוך, באתר פרויקט מוטופיה
- מקס ברוך, באתר Discogs (באנגלית)
- מקס ברוך, באתר בית לזמר העברי
