מקס ברוך

מלחין ומנצח גרמני

מקס בְּרוּך (6 בינואר 183820 באוקטובר 1920) היה מלחין, מנצח ומורה גרמני בן המאה ה-19, בעל שורשים יהודיים, שסגנונו נוטה יותר לרומנטיקה הקלאסית בנוסח יוהנס ברהמס מאשר לאסכולה הגרמנית החדשה בנוסח פרנץ ליסט וריכרד וגנר.

מקס ברוך
Max Christian Friedrich Bruch
Max bruch.jpg
לידה 6 בינואר 1838
קלן, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 1920 (בגיל 82)
פרידנאו, ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנצח עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (1918)
  • מסדר מקסימיליאן הבווארי למדעים ואמנויות (1892) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

ברוך נולד בקלן שבגרמניה, ובגיל תשע כבר הלחין ברוך את היצירה הראשונה שלו, שיר ליום ההולדת של אמו. מכאן ואילך, המוסיקה הייתה התשוקה שלו. לימודיו נתמכו בהתלהבות על ידי הוריו. הוא הלחין הרבה יצירות מוקדמות קטנות, כולל מוטטים, יצירות קטנות לפסנתר, סונאטות לכינור, רביעיות מיתרים ואפילו יצירות לתזמורת. מעטות מיצירותיו המוקדמות הללו שרדו. במהלך הקריירה המוזיקלית שלו, עבר בין ערים שונות בגרמניה: בין השנים 1862-1864 היה במנהיים, בין השנים 1865-1867 עבד בקובלנץ ואחר, עד 1870, בזונדרסהאוזן, משם עבר לשנתיים לעבוד בברלין. בין השנים 1873-1878 עבד באופן פרטי בבון. בין השנים 1880-1883 יצא לאנגליה, שם ניצח על התזמורת הפילהרמונית המלכותית של ליברפול. בין השנים 1890-1910 לימד בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין. בין תלמידיו שם היה המלחין הבריטי רייף וון ויליאמס.

ברוך חיבר יצירות סימפוניות, מוזיקה קאמרית ויצירות ווקאליות. שתי יצירותיו המפורסמות ביותר הן הקונצ'רטו לכינור מס' 1 אופוס 26 בסול מינור וכן כל נדרי, יצירה לצ'לו ותזמורת, המבוססת על התפילה הידועה בשם זה, הנאמרת בבתי-הכנסת בליל יום הכיפורים. בשל יצירה זו, זוהה ברוך כבעל שורשים יהודיים, אף שלמעשה היה נוצרי פרוטסטנטי, ויצירותיו אף נאסרו להשמעה בגרמניה בתקופת הרייך השלישי. יצירות נודעות אחרות פרי עטו: "פנטסיה סקוטית" לכינור ולתזמורת, קונצ'רטו לוויולה, קלרינט ותזמורת, "שמונה קטעים" לויולה, קלרינט ופסנתר.

קונצ'רטו לשני פסנתרים שכתב ב־1916 נשכח למשך שנים רבות אחרי ביצוע כושל בארצות הברית, ורק ב־1974 בוצע מחדש בגרסה המקורית של המלחין.

מקס ברוך נפטר ברובע פרידנאו שבברלין, ב־1920.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקס ברוך בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.