פתיחת התפריט הראשי

פולה קולאנגלית: Paula Cole; נולדה ב-5 באפריל 1968) היא זמרת-יוצרת אמריקאית. הסינגל שלה, "Where Have All the Cowboys Gone?", הגיעו לעשרת הגדולים של מצעד בילבורד הוט 100 ב-1997, ובשנה הבאה היא זכתה בפרס גראמי לאמן החדש הטוב ביותר. השיר שלה "I Don't Want to Wait" שימש כשיר הנושא של תוכנית הטלוויזיה "דוסון קריק".

פולה קול
Paula Cole
Paula-Cole 2009.jpg
לידה 5 באפריל 1968 (בת 51)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Hassan Hakmoun
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות מאז 1992
סוגה פופ רוק, Adult contemporary music
עיסוק זמרת, מוזיקאית, זמרת-יוצרת, מפיקה מוזיקלית, מלחינה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, קול, קלידים
חברת תקליטים 675, דקה רקורדס, וורנר רקורדס, קולומביה רקורדס, Imago Records
שיתופי פעולה בולטים פיטר גבריאל
פרסים והוקרה פרס גראמי לתגלית השנה (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.paulacole.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תחילת דרכהעריכה

קול גדלתי ברוקפורט, מסצ'וסטס; אמא שלה, סטפני קול, הייתה מורה לאמנות בבית ספר יסודי, ואבא שלה, ג'ים קול, היה פרופסור לביולוגיה ואקולוגיה בסיילם סטייט קולג' וניגן בס בלהקת הפולקה "Johnny Prytko and The Connecticut Hi-Tones". [1][2]

היא למדה בתיכון רוקפורט, שם נבחרה כנשיאת המחזור בכיתה י"ב, והופיעה בהפקות תיאטרון של בית הספר כגון South Pacific.[3] קול המשיכה ללימודים גבוהים במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון, שם למדה שירת ג'אז ואלתור. הוצע לה חוזה הקלטות על ידי לייבל ג'אז, אך היא דחתה את ההצעה.

קריירהעריכה

קול השיגה את ההזדמנות המקצועית הגדולה הראשונה שלה כשהוזמנה להופיע בסבב ההופעות העולמי של פיטר גבריאל ב-94–1993. זמן קצר אחרי זה, היא חתמה עם הלייבל הראשון שלה, Imago Records, והוציאה את האלבום הראשון שלה, Harbinger, בשנת 1994. בתוך שנה מצאת האלבום, Imago פשטה את הרגל. ב-1995, היא חתמה עם האחים וורנר. הלייבל הוציא מחדש את Harbinger בסתיו 1995.

סיבוב ההופעות Secret World Tour של פיטר גבריאלעריכה

קול הצטרפה לשני החלקים האחרונים של סבב ההופעות שלפיטר גבריאל, כדי להחליף את שינייד אוקונור אשר עזבה.[4][5] סרט וידאו של סיבוב ההופעות יצא בכותרת Secret World Live, ובו קול שרה את כל קטעי השירה הראשיים לקול אישה, ומשתתפת בדואטים עם גבריאל, במיוחד בשיר האיקוני משנת 1986, "Don't Give Up", שבו היא שרה את החלק של קייט בוש. הסרט זכה בפרס גראמי לשנת 1996 עבור הקליפ המוזיקלי הארוך הטוב ביותר.[6] קול הופיעה בתפקיד ראשי זה גם באלבום של סיבוב ההופעות.

סיבוב ההופעות העניק לקול חשיפה בינלאומית, כמו גם ניסיון בהופעות מול קהל גדול.[7]

Harbingerעריכה

קול הוציאה את אלבום הבכורה שלה, Harbinger, ב-1994. היא הופיעה באותה שנה עם מליסה אתרידג' בדואט בערוץ המוזיקלי VH1 על אף שלא הייתה עדיין ידועה מאוד.

Harbinger כלל שירים על עצבותה של קול, ומחשבותיה על אפליה ואומללות. השירים היו עשירים מבחינה מוזיקלית, אך בעלי אופי קודר. הלייבל שלה, Imago, קידם את האלבום רק באופן מוגבל, דבר שכפי הנראה השפיע על מחירו. יצא מהאלבום סינגל אחד, "I Am So Ordinary".

This Fireעריכה

לקראת סוף 1996, קול הוציאה את האלבום השני שנה עם הלייבל החדש, האחים וורנר. קול הפיקה את כל האלבום, This Fire, בעצמה. הסינגל הראשון מהאלבום, "Where Have All the Cowboys Gone?", הגיע למס' 8 במצעד הפופ של מגזין בילבורד. הסינגל הבא, "I Don't Want to Wait", הגיע למס' 11, והפופולריות שלו גברה כשנבחר לשמש כשיר הנושא של סדרת דרמת הנעורים הפופולרית, "דוסון קריק" אשר שודר לראשונה שנה אחרי צאת האלבום.[8] הסינגל "Me" (מס' 35 במצעד ההשמעה ברדיו) יצא כסינגל לרדיו בלבד. השיר "Hush, Hush, Hush", דואט עם פיטר גבריאל, מדבר על איידס, ועל צעיר שגוסס בזרועותיו של אביו המנחם. "Feelin' Love" היה סינגל שנכלל בפסקול של הסרט  City of Angels.

קול תיירה עם Lilith Fair (פסטיבל מוזיקת נשים) של שרה מקלכלן. קול הייתה מועמדת למספר פרסי גראמי ב-1997. ביניהם "מפיק השנה" (קול היא האישה השלישית אי פעם להיות מועמדת בקטגוריה זו, אחרי ג'נט ג' קסון בשנת 1990, ומריה קארי ב-1992); היא לא זכתה בפרס זה, אך כן לקחה את פרס "האמן החדש הטוב ביותר".[9]

Amenעריכה

קול לקחה הפסקה כדי לגדל את הבת שלה, סקיי. בשנת 1999 קול הוציאה את האלבום Amen עם הלהקה שהקימה, "להקת פולה קול". סינגל הבכורה של האלבום "I Believe In Love" לא היה בתחילה להצלחה, אבל כשיצא רמיקס על ידי המפיק ג'ונתן פיטרס הוא זכה להצלחה כשיר ריקודים. האלבום, אשר היו בו הופעות אורח של די ג'יי פרמייר, והאוהד הוותיק של קול טיון וטקינס, כלל קצת השפעות R&B והיפ-הופ, אך לא הגיע להצלחה של This Fire. היא הקליטה אלבום רביעי עם יו פדמן, אבל חברת התקליטים סירבה להוציא אותו; ב-2005 קול העלתה לאתר האינטרנט שלה את אחת מהרצועות של האלבום, "Singing Out My Life", רק כדי לוודא שיישמע. היא גם הקליטה שיר בשם "It's My Life" במהלך הקלטות אלה, אשר שימש מאוחר יותר בפרסומות של מכוניות מרקורי. קול גם הקליטה בביתה שיר מחאה נגד הנשיא בוש והמלחמה בעיראק שכותרתו: "My Hero, Mr. President!", אשר גם הוא פורסם לציבור באתר האינטרנט שלה.[10][11]

Courageעריכה

קול חזרה ביוני 2007 עם אלבום האולפן הרביעי שלה Courage, אשר יצא בלייבל Decca והופק על ידי בובי קולומבי באולפני קפיטול בהוליווד.

Ithacaעריכה

האלבום החמישי של קול, Ithaca, יצא ב-21 בספטמבר 2010. היא כתבה והפיקה בשיתוף את כל השירים באלבום. קול אמרה שהאלבום "מייצג את הכוח הפנימי שלי ואת המסע שלי."[12]

Ravenעריכה

Raven הוא אלבום האולפן השישי של קול. הוא מומן על ידי קמפיין Kickstarter שנמשך מ-22 בספטמבר 2012 עד ה-29 באוקטובר 2012 וגייס $75,258.[13] האלבום יצא ב-23 באפריל 2013 בלייבל של קול, 675. קול כתבה את 11 שירי האלבום, כולל שניים משלב מוקדם יותר בקריירה שלה, "Imaginary Man" ו-"Manitoba". אמא שלה שמרה את השירים האלה בקלטות.[14] רוב האלבום הוקלט בשבוע אחד באסם במסצ'וסטס. הנגנים כללו המפיק-שותף/מתופף בן ויטמן, הגיטריסט קווין בארי והבסיסט טוני לוין. היא עבדה עם ויטמן ובארי מאז שהיא בת 19.

7עריכה

7 הוא אלבום האולפן השביעי של קול, והוא יצא ב-23 במרץ 2015 באמצעות אתר המכירות הרשמי של קול, ובערוצי מכירות מקוונים נוספים ב-10 באפריל 2015. קול מתארת את האלבום כ"אוסף של שירים אשר הגיעו בפתאומיות ובדחיפות. השירים דרשו להיכתב ולצאת, כאילו התת-מודע שלי היה צריך להגיע אלי, לספר לי מה הוא חושב על כל מה שאני עוברת. הקלטתי את האלבום הזה חי, כרביעייה אקוסטית. זה נשמע כמו אלבום רך ומלא רגש שנעשה בשנות ה-1960, והשירים מדברים בעד עצמם."

This Bright Red Feeling עריכה

ב-18 ביולי 2016, קול הודיעה כי היא מכרה את האלבום החי החדש שלה, This Bright Red Feeling באופן בלעדי ב-CD בהופעות החיות שלה ובאתר שלה, אך שבכוונתה להעלות אותו למכירה דיגיתלית בעתיד הקרוב. האלבום הוא הקלטה של הופעה חיה בניו יורק ב-1 במאי 2016, וכולל גם חידושים של שניים מלהיטיה הגדולים.

Balladsעריכה

קול הודיעה על קמפיין Kickstarter חדש ב-16 ביוני 2016 עבור אלבום האולפן של שירי קאבר, Ballads. הקמפיין גייס $76,899, והאלבום יצא ב-11 באוגוסט 2017.[15] הסינגל הראשון מהאלבום, קאבר לשירה של בילי הולידיי,  "God Bless the Child", יצא ב-1 ביוני 2017.[16]

פעילויות אחרותעריכה

קול היא חברה בארגון הצדקה הקנדי "אמנים נגד גזענות" (Artists Against Racism) ועבדה אתם על הודעת שירות לרדיו.[17]

מאז 2013, קול משמשת כחברה בסגל במחלקת הקול במכללת ברקלי למוזיקה, בזמן שהיא ממשיכה בקריירת ההופעות וההקלטות שלה.

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומי אולפןעריכה

שם מקום שיא במצעדים סטטוס[18]
US
[19]
NZ
[20]
UK
[21][22]
Harbinger
  • US Sales: 150,000[23]
This Fire 20 26 60
  • US: 2× Platinum
Amen 97
  • US Sales: 116,000
Courage 163
Ithaca
Raven
7
Ballads

EPעריכה

  • Ravenesque ‏(17 בינואר 2014)

אלבומי אוסףעריכה

  • Greatest Hits: Postcards from East Oceanside, ‏6 ביוני 2006

סינגליםעריכה

שנה שם מקום שיא במצעדים אלבום
US
[24]
US AC
[25]
US Adult
[26][27]
US
Alt
[28]
US
Dance
[29]
US Pop
[30]
AUS
[31]
CAN
[32]
UK
[33]
1997 "Where Have All the Cowboys Gone?" 8 27 4 32 10 5 32 7 15 This Fire
"I Don't Want to Wait" 11 3 1 5 27 5 43
1998 "Me" 17 25 20
1999 "I Believe in Love" 22 18 39 37 Amen
2000 "Be Somebody"
"Amen"
2007 "14" Courage
"Comin' Down"
2010 "Music in Me" Ithaca
2013 "Eloise" Raven
2017 "God Bless the Child" Ballads

פרסיםעריכה

שנה פרס קטגוריה מועמד  תוצאה
1997 פרסי MTV Best Female Video "Where Have All the Cowboys Gone?" מועמדות
1998 פרסי הגראמי אלבום השנה מועמדות
שיר השנה מועמדות
Best Female Pop Vocal Performance מועמדות
אלבום השנה This Fire מועמדות
Best Pop Vocal Album מועמדות
האמן החדש הטוב ביותר פולה קול זכייה
מפיק השנה (לא קלאסית) מועמדות
Boston Music Awards מופע השנה זכייה
Outstanding Female Vocalist זכייה
סינגל השנה "Where Have All The Cowboys Gone?" זכייה
Outstanding Song/Songwriter "I Don't Want To Wait" זכייה
1999 מופע השנה פולה קול מועמדות

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פולה קול בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Paula Cole". Northshore Magazine. 10 ביולי 2010. אורכב מ-המקור ב-October 6, 2011. 
  2. ^ Bialas, Michael (16 באפריל 2013). "Kickstarting Over: Paula Cole Prepares Raven for Takeoff". Huffington Post. 
  3. ^ McCarthy, Gail (8 באוגוסט 2010). "Paula's homecoming: Rockport's Cole wows sold-out crowds". Gloucester Times. 
  4. ^ "Paula Cole Biography". Sing365.com. אורכב מ-המקור ב-January 10, 2014. 
  5. ^ "Paula Cole". NNDB Mapper. 
  6. ^ "Peter Gabriel's Secret World - Awards". IMDb. 
  7. ^ "Paula Cole Picks Up Tips From Peter Gabriel". MTV. 9 באפריל 1997. 
  8. ^ "Paula Cole: Then | '90s Alternative Girls: Then & Now". Xfinity. אורכב מ-המקור ב-July 26, 2012. 
  9. ^ Considine, J.D. (10 בפברואר 1998). "Don't Fence Her In Singer Paula Cole and "Where Have All the Cowboys Gone?" have been branded as anti-feminist. Ain't so, ma'am. You can do the dishes, while she goes to get her Grammys". Baltimore Sun. 
  10. ^ The song is available at:
  11. ^ Wiemann, Dirk (2004). "Off the Record: Pop Music and the War on Iraq". in Angermüller, Johannes. Reflexive Representations: Politics, Hegemony, and Discourse in Global Capitalism. LIT Verlag. עמ' 111–112. 
  12. ^ McLaughlin, Moira E. (16 באוקטובר 2009). "With a balanced life, Cole is ready to return to the spotlight". Washington Post. 
  13. ^ "Paula Cole: New Independent Album, "Raven"". KickStarter. 
  14. ^ Bialas, Michael (21 באפריל 2013). "Paula Cole on Releasing Raven, Parental Guidance and 'Lilith UnFair'". No Depression. 
  15. ^ Betts, Stephen L. (7 ביולי 2017). "Hear Paula Cole's Swampy Cover of Bobbie Gentry's 'Ode to Billie Joe'". Rolling Stone. 
  16. ^ Bell, Sadie (1 ביוני 2017). "Paula Cole Covers Billie Holiday's 'God Bless the Child': Exclusive". Billboard. 
  17. ^ http://artistsagainstracism.org/radio-2/
  18. ^ "US Certifications - Paula Cole". Recording Industry Association of America. 
  19. ^ "Paula Cole Chart History". Billboard. 
  20. ^ "New Zealand charts portal | Paula Cole". charts.org.nz. 
  21. ^ "Paula Cole". Official Charts Company. ארכיון ארכיון מהמקור מ-May 18, 2016. 
  22. ^ "Chart Stats - Paula Cole". ChartStats.com. אורכב מ-המקור ב-July 28, 2012. 
  23. ^ "Ask Billboard | Answers to readers' questions about Toni Childs, Paula Cole, the RIAA, Nielsen SoundScan and Ricky Martin". Billboard. 9 במאי 2006. 
  24. ^ "Paula Cole Chart History - Hot 100". Billboard. 
  25. ^ "Paula Cole Chart History - Adult Contemporary". Billboard. 
  26. ^ "Paula Cole Chart History - Adult Pop Songs". Billboard. 
  27. ^ "Paula Cole | Awards". AllMusic. 
  28. ^ "Paula Cole Chart History - Alternative Songs". Billboard. 
  29. ^ "Paula Cole Chart History - Dance Club Songs". Billboard. 
  30. ^ "Paula Cole Chart History - Pop Songs". Billboard. 
  31. ^ "aAustralian charts portal | Paula Cole". ustralian-charts.com. 
  32. ^ "RPM search results - Paula Cole Singles". Library and Archives Canada. 
  33. ^ "Chart Log UK: Chris C- CZR". The Official Charts Company.