פוסה באיקלית
פוסה באיקלית או כלב ים באיקלי (שם מדעי: Pusa sibirica) הוא מין של כלב ים החי בטבע רק באזור ימת באיקל שבסיביר. זהו אחד מכלבי הים הקטנים ביותר וכלב הים היחיד החי אך ורק במים מתוקים, בשעה שגם כמה תת-מינים של פוסה טבעתית חיים בימות וגם פוקת המפרץ עולה לצוד במעלה נהרות, אבל רוב האוכלוסיות חיות בים בדרך כלל.
 פוסה באיקלית
| |
|---|---|
_(3635255975).jpg)
פוסה באיקלית
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | כלבי ים |
| סוג: | פוסה |
| מין: | פוסה באיקלית |
| שם מדעי | |
 Pusa sibiricaגמלין, 1788 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
לא ברור איך הגיעה הפוסה לימה, אך כנראה זאת עקב נהרות קדמוניים שזרמו אל האוקיינוס וכאשר התייבשו בודדו את הפוסה בימה.
הפוסה אינו בסכנת הכחדה אבל הם מאוימים עקב ציד (חוקי ולא חוקי), זיהום הימה ובעיקר ההתחממות הגלובלית[דרוש מקור].
אורך הפוסה הבוגרת 1.3 מטרים בממוצע ומשקלה הממוצע כ-70 ק"ג. המשקל המרבי הוא 150 ק"ג.
מזונה של הפוסה כולל בעיקר דגי קומיפורוס (המהווים מעל 90% ממזונה), קוטומיפוריים ומיני קברנוניים החיים בימה אך גם רכיכות ושטרגליים שונים. הם יכולים לצלול 20–25 דקות כל פעם, אך נרשמו צלילות של 45–70 דקות. האויב העיקרי שלה (למעט האדם) הוא דוב חום והצעירים מצויים במאורות אך בצאתם הם עלולים להיטרף גם בידי שועל אדום, צובל ואף בידי עיטם לבן זנב.
קישורים חיצונייםעריכה
- פוסה באיקלית, באתר ITIS (באנגלית)
- פוסה באיקלית, באתר NCBI (באנגלית)
- פוסה באיקלית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פוסה באיקלית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פוסה באיקלית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ פוסה באיקלית באתר הרשימה האדומה של IUCN
