פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/39
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (Auschwitz) בדרום פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. באושוויץ היו שלושה מחנות מרכזיים: אושוויץ I, שהיה מחנה הריכוז הראשוני ושימש מרכז מנהלי למערכת המחנות, ובו נרצחו כ-75,000 אינטלקטואלים פולנים וכ-15,000 שבויי מלחמה סובייטיים; מחנה אושוויץ II (בירקנאו), שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים, ובו נרצחו כמיליון וחצי יהודים וכ-22,000 צוענים; ומחנה אושוויץ III (מונוביץ), שפעל כמחנה עבודה עבור חברת אי גה פארבן. מעבר לשלושת המחנות הללו פעלו סביב אושוויץ כארבעים מחנות משניים, בהם הועבדו יהודים בעבודות פרך. שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I, מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת" (Arbeit macht frei), כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, ולסמל לרוע ולאכזריות האדם, לעינויים ולסבל. ב-1979 הוכרז אושוויץ אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו.
