פורטל:הספרייה הלאומית/תמונה נבחרת/15

מכתבו של פרנץ קפקא, בעברית לאשת החינוך ועובדת הספרייה הלאומית פועה מנצ'ל, שהייתה מורתו לעברית. זוהי דוגמת הכתב העברי היחידה של קפקא, שהשתמרה:

”אינני מבין כליל את דאגותיך משום איזו התנגדות של הורייך ללימודך. אני חשבתי כי כבר קבוע כי את תשבי באֵרֹפָ (אל צחקי) עוד שנה וחצי וגם אינו עוד קבוע? ודווקא עתה יכריעו את השאלה הזאת? אגב, אי אפשר שאת קבלת כבר מכתב של הוריך, אשר בו תמצאי את תוצאת שיחה של הוגו אם הוריך. גם אשת-הוגו אשר עמה דברתי היום לא קבלה עד עתה מכתב מאישו מירושלים. אבל אני מבין היטב את הבהלה אשר בה מחכים מכתב חשוב. הנודד כל זמן. כמה פעמים בחיי בערתי בחרדה כזאת. פלא שאיש לא יהיה לאפר מאוד קודם כשה יהיה במציאות. צר לי מאוד כי צריך גם לך לסבול ככה, פועה מסכנת חביבה. אבל בינתיים בא כבר המכתב והכל טוב.”