פורטל:לוחמה אווירית/תמיכה ותובלה/בחירה
מטוס תובלה הוא מטוס שיוצר או הוסב לצורך הובלת ציוד כמטרתו העיקרית. מטוסי המטען הראשונים ששירתו במלחמת העולם השנייה רובם ככולם הוסבו ממטוסי נוסעים או הפצצה. כאשר אחרי המלחמה ולאחר תחילת עידן הסילון הם מטוסים ייעודיים הכוללים דלת מטען אחורית או קדמית.
C-130 הרקולס - מטוס תובלה בינוני, מתוצרת חברת לוקהיד האמריקנית; אחד מכלי הטיס המוצלחים והנמכרים ביותר בהיסטוריה של התעופה (הוא מטוס התובלה הנמכר ביותר, אחרי ה-DC-3 דקוטה). טס לראשונה בשנת 1954, והותאם במיוחד לביצוע המראות ונחיתות ממסלולים קצרים ומשובשים (בין השאר על ידי רקטות האצה מיוחדות המורכבות בצדדיו (JATO), המיועדות להגדיל את תאוצתו על מסלול ההמראה), הצנחת כוחות ומטענים, והנחתת ציוד מגובה נמוך. פותחו מעל 100 דגמים שונים של המטוס, למגוון מטרות: תובלה צבאית, תובלה אזרחית, תובלת נוסעים, חילוץ (ראו מערכת פולטון להנצלת קרקע-אוויר), תדלוק, ספינת תותחים לתקיפה, ביון ולוחמה אלקטרונית, כיבוי שריפות, מחקר, משימות מיוחדות ועוד. הדגם החדש ביותר של המטוס הוא דגם J, שנכנס לשירות בשנת 1999. עד היום יוצרו מעל 2,500 מטוסים, עבור יותר מ-60 מדינות. ייצורו של דגם J החדש נמשך. ההרקולס נחשב למטוס אמין ועמיד במיוחד.
פיתוחו של ההרקולס החל כאשר פרסם חיל האוויר האמריקני בשנת 1951 דרישה לפיתוח מטוס תובלה חדש. חברת לוקהיד זכתה במכרז, קיבלה הזמנה של 100 מטוסים מחיל האוויר, ומסרה את המטוס המבצעי הראשון בדצמבר 1956.
ההרקולס החליף את ה-C-119 המיושן, והפך תוך זמן קצר למטוס התובלה העיקרי של צבא ארצות הברית.