פורטל:מדעי המחשב/מדען נבחר/גלריה
מדען נבחר
לעריכת רשימת המדענים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
אֶדְסְחֶר ויבֶּה דייקסטרה (הולנדית: Edsger Wybe Dijkstra) (30 במאי 1930 - 6 באוגוסט 2002) היה מהבולטים במדעני המחשב במאה העשרים. חתן פרס טיורינג לשנת 1972.
בין תרומותיו הבולטות:
- האלגוריתם של דייקסטרה, למציאת מסלול קצר ביותר בגרף, כשנתונות משקולות לא שלילות על הקשתות.
- ביסוס מדעי של תהליך התכנות.
- התחלת תחום המחקר של החישוב המבוזר.
- פיתוח מהדר ראשון לשפת התכנות ALGOL, שפה שהפכה למודל בבהירותה ובקפדנותה המתמטית.
.jpg)
קלוד אלווד שאנון (30 באפריל 1916 - 24 בפברואר 2001), אבי תורת האינפורמציה ובעל תרומה נכבדה למדע הקריפטוגרפיה והאלקטרוניקה.
הוא הראה ששיטת ההצפנה המבוססת על מפתח חד פעמי בטוחה לחלוטין. יישום זה של תורת האינפורמציה היה הצעד הראשון במחקר המתמטי של שיטות הצפנה.
ספרו המפורסם ביותר עוסק בתאוריה המתמטית של תקשורת. בספרו זה ובכתביו האחרים הוא פיתח רעיונות המשמשים בסיס לצורת התפעול של מחשבים מודרניים, לרעיון של הספרה הבינארית (הסיבית או הביט), וכן לתורת ההצפנה (הקריפטוגרפיה).
אלן טיורינג (23 ביוני 1912 - 7 ביוני 1954) היה מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב.
טיורינג הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב. בצד התאורטי הנחיל טיורינג לעולם שני רעיונות הקרויים על שמו:
- מכונת טיורינג, שהיא מודל מופשט לאופן פעולתו של המחשב.
- מבחן טיורינג, שהוא מבחן שבא לבדוק האם למכונה כלשהי יש בינה מלאכותית שלא תאפשר להבחין בינה ובין אדם.
בצד המעשי היה טיורינג הדמות המרכזית במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה לפצח את הצופן של מכונת ההצפנה "אניגמה" של הצבא הגרמני, מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית. טיורינג פיתח מכונת פיענוח שכונתה "בומב" אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.
פרס טיורינג, שהוא הפרס החשוב ביותר במדעי המחשב, קרוי על-שמו. הפרס נחשב כמקביל לפרס נובל, שאינו מוענק בתחום מדעי-המחשב.
ג'ון לואיס פון נוימן (28 בדצמבר 1903 - 8 בפברואר 1957), מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי. היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה העשרים: פיתוח פצצת אטום ופיתוח המחשב האלקטרוני, אך זכור בעיקר כיוצרה של תורת המשחקים (יחד עם אוסקר מורגנשטרן).
פון נוימן היה מחלוצי מדעי המחשב, ותרם לבסיס התאורטי שלהם. בצד המעשי של המחשוב היה בקשר הדוק עם מפתחי המחשבים הראשונים ועיצב את הארכיטקטורה המוכרת לנו של המחשב, לפיה מכיל הזיכרון את התוכנית לביצוע ואת הנתונים שעליהם היא פועלת, והוראות התוכנית מתבצעות באופן סדרתי בזו אחר זו.
שפי גולדווסר (נולדה ב-1958), חוקרת ישראלית-אמריקאית בעלת שם עולמי בתחום מדעי המחשב והקריפטוגרפיה. גולדווסר היא פרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ופרופסור למתמטיקה במכון ויצמן למדע ברחובות. על הישגיה פורצי הדרך במדעי המחשב הוענק לגולדווסר פעמיים פרס גדל במדעי המחשב התאורטיים, בשנים 1993 ו-2001. בשנת 1998 הוענק לה פרס RSA במתמטיקה על תרומותיה הייחודיות לקריפטוגרפיה, ובשנת 2012 זכתה יחד עם סילביו מיקאלי בפרס טיורינג היוקרתי.
עם תחומי המחקר של גולדווסר נמנים תורת הסיבוכיות, קריפטוגרפיה ותורת המספרים החישובית. גולדווסר הייתה שותפה להמצאתן של הוכחות באפס ידע, מרכיב חשוב בבנייתם של פרוטוקולים קריפטוגרפיים. בתחום תורת הסיבוכיות עסקה עבודתה בין השאר במיון של מחלקות סיבוכיות. גולדווסר הדגימה כי בעיות NP-שלמות מסוימות נותרות כאלה גם כאשר מחפשים רק פתרון מקורב להן.
על שמה קרויות תגליותיה הצפנת בלום-גולדווסר והצפנת גולדווסר-מיקאלי.
עדי שמיר (נולד ב־1952) הוא מדען מחשב ישראלי העוסק בעיקר בקריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ובסיבוכיות חישובית.
עבודותיו בקריפטוגרפיה נוגעות בכל היבט של התחום. אחת הראשונות בהן הייתה אלגוריתם ההצפנה RSA, המהווה בסיס למרבית תוכנות ההצפנה הנהוגות היום. האלגוריתם פותח בשנת 1977, בעת ששמיר שהה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, והוא קרוי על־שם ראשי התיבות ממציאיו: ריבסט, שמיר ואדלמן. תרומות אחרות של שמיר כוללות את מושג חלוקת הסוד, קריפטאנליזה דיפרנציאלית ורעיון השימוש בפונקציות אקראיות ליצירת שיטות חתימה יעילות.
מתרומותיו הידועות לסיבוכיות היא ההוכחה כי מחלקת הסיבוכיות IP, שמציינת את השפות שיש להן מערכת הוכחה אינטראקטיבית יעילה מבחינת המוודא, זהה למחלקה PSPACE שכוללת את השפות שניתנות להכרעה באמצעות שימוש בזיכרון שגודלו פולינומי.
עדי שמיר זכה, יחד עם אדלמן וריבסט בפרס טיורינג לשנת 2002. פרסים נוספים בהם זכה: פרס ארדש לשנת 1983, בפרס ויצמן לשנת 1987 ובפרס ישראל לחקר מדעי המחשב לשנת תשס"ח.
מיכאל רבין (נולד ב-1931) הוא מתמטיקאי ישראלי, מחשובי החוקרים במדעי המחשב וממייסדי המחלקה למדעי המחשב במסגרת המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
מחקרו של רבין פרוש על מספר תחומים: לוגיקה מתמטית, תורת החישוביות, אלגוריתמים הסתברותיים, חישוב מבוזר וחישוב מקבילי. בכל אחד מהתחומים הללו הוא ביצע כמה פריצות דרך מחקריות, שהטביעו את חותמן על תחום המחקר בכללותו. בתחום ההצפנה מיכאל רבין ידוע בזכות שיטת הצפנה וחתימה עם מפתח פומבי הקרויה על שמו - הצפנת רבין.
ב-1959 פרסם רבין יחד עם דנה סקוט מאמר קצר ואלגנטי בו הראו כיצד ניתן להתייחס לאוטומט כאל אובייקט מתמטי, הוכיחו את המשפטים העיקריים בתחום והמציא את האוטומט סופי לא דטרמיניסטי. שני הכותבים קיבלו את פרס טיורינג על מאמר זה.
מרווין לי מינסקי (נולד ב-9 באוגוסט 1927) המכונה לעיתים בחיבה "Old man Minsky", הוא מדען אמריקאי יהודי המתמחה בתחום הבינה המלאכותית ונחשב לאחד מאבות תחום זה. מינסקי הוא אחד ממייסדי מעבדת הבינה המלאכותית של MIT וכותבם של מספר ספרים חשובים בתחום.
מינסקי כתב יחד עם סימור פפרט את הספר "Perceptrons" שהיה לאבן יסוד בתחום הרשתות העצביות המלאכותיות. ביקורתו החריפה כלפי מחקר בלתי ריגורוזי בשדה זה, שהובעה בספרו, נחשבת אחראית במידה בלתי מבוטלת להעלמות תחום הרשתות העצביות המלאכותיות מהמחקר במדעי המחשב בשנות השבעים.
בתחילת שנות השבעים הוא ופפרט החלו לפתח תאוריה לה קראו "The Society of Mind" אשר מנסה להסביר את ההתנהגויות להן קוראים בני אדם "תבוניות" כאינטראקציה של חלקים בלתי-תבוניים. בשנת 1986 הוא פרסם ספר מקיף על תאוריה זו, אשר בניגוד ליתר ספריו הקודמים כוון לקהל הרחב.
פורטל:מדעי המחשב/מדען נבחר/11