פורטל:נצרות/הידעת?/24
.jpg)
כיום ברור שבעת שהקרדינלים ברומא מסיימים את הקונקלווה, מעלים עשן לבן בארובת הקפלה הסיסטינית ובוחרים אפיפיור, החלטתם היא סופית. אולם במשך רוב ההיסטוריה לא היה הדבר כך. לשליטים הקתוליים של אירופה הייתה נתונה זכות וטו (Jus exclusivae) על החלטות הקרדינלים. את ההחלטה היה מוסר קרדינל-חסות ("קרדינל כתר") מטעמו של השליט למזכיר הקונקלווה - ושולח את הקרדינלים לעוד סבבי הצבעות מייגעים. בקונקלווה שנערכה בין השנים 1314-1315 הטיל פיליפ החמישי, מלך צרפת, וטו על מועמד לכהונת האפיפיור. מלך ספרד עשה לראשונה שימוש ב"זכות המניעה" בבחירת האפיפיור בשנת 1605. ב-1799 כפה פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על הקרדינלים יותר מארבעה חודשי הצבעות, לאחר שפסל בזה אחר זה את המועמדים שנבחרו מבלי שמועמדו הצליח להשיג רוב. את המנהג הפסיק האפיפיור פיוס העשירי (בתמונה), שנבחר בעצמו לאחר שעל בחירתו של מריאנו רמפולה שהתמודד מולו הוטל וטו מצד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.