פורטל:תולדות עם ישראל/אישיות נבחרת/13
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ נולד בארץ ישראל במאה ה-1 לפנה"ס, היה איש רוח ומהפכן. בתאולוגיה הנוצרית, שראשיתה לאחר מותו הוא נחשב לבנו של אלוהים, הישות השנייה בשילוש הקדוש וכמשיח שבמותו בייסורים כיפר על עוונות המין האנושי כולו, ושקם לתחייה ביום השלישי למותו.
המקור ההיסטוריוגרפי היחיד מהתקופה המזכיר את ישו ומתאר את חייו או פעולתו הוא ספר קדמוניות היהודים של יוספוס פלאביוס, אף כי על האותנטיות של האזכור חלוקות הדעות. בברית החדשה תואר שישו פעל בגליל וביהודה במחצית הראשונה של המאה הראשונה. לאחר הוצאתו להורג בצליבה התפתחה סביב דמותו ותורתו הדת הנוצרית. במקורות היהדות, מופיע השם "ישו" לראשונה בתלמוד הבבלי ובתוספתא, וככל הנראה הצורה המקורית של שם נושא ערך זה היא יֵשׁוּעַ. באסלאם הוא מכונה עיסא והוא נחשב לנביא, כך גם אצל הדתות שהתפתחו מהאסלאם – הדת הדרוזית, האמונה הבהאית והאחמדים.
