פורט הרקורט
פורט הרקורט (באנגלית: Port Harcourt; בפידג'ין ניגרי: Po-ta-kot) היא בירתה של מדינת ריברס שבניגריה. העיר ממוקמת בדרום המדינה בדלתת הניז'ר. פורט הרקורט היא העיר החמישית בגודל אוכלוסייתה בניגריה לפי מפקד התושבים שבוצע ב-2005 וחיים בה כ-1.4 מיליון תושבים. העיר נוסדה ב-1913[1] ונקראה על שם לואיס הרקורט (אנ') שהיה השר הממונה על הקולוניות באימפריה הבריטית בשנים 1910–1915.
 דגל פורט הרקורט | |
 | |
| קטעים מרחוב אופייני בפורט הרקורט | |
| מדינה |
 ניגריה |
|---|---|
| מדינה | ריברס |
| תאריך ייסוד |
1912  |
| שטח | 360 קמ"ר |
| גובה | 18 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,005,904 (נכון ל־2006) |
| ‑ במטרופולין | 1,947,000 (2006) |
| קואורדינטות | 4°48′N 7°00′E / 4.8°N 7°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
  | |
מכיוון ששימשה בעיקר כשער לייצוא, משמש ניב ניגרי-אנגלי (פידג'ין ניגרי) ולא אידגו (Idgo), שהיא השפה הנפוצה בדרום ניגריה, כשפה הדומיננטית בעיר.
היסטוריהעריכה
העיר הוקמה ב-1913 על ידי הבריטים ששלטו בניגריה על מנת להעביר פחם, אותו גילו באנוגו שנמצא 200 ק"מ צפונית לעיר. בפורט הרקורט, ששוכנת על גדת דלתת נהר הניז'ר הוקמה כל התשתית הדרושה על מנת להעביר את הפחם באוניות לאירופה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שמשה העיר כבסיס של מדינות ההסכמה כנגד מעצמות המרכז ששלטו בקמרון הגרמנית. העיר נותרה קטנה יחסית והיא התפתחה רק החל מ-1958ף כאשר נתגלו בקרבתה שדות נפט. מאז הפכה העיר למרכז כלכלת הנפט הניגרית. בעקבות חשיבות הנפט והכלכלה שהתפתחה סביבה, הגיעו המודרנה והעיור לעיר לפני בטרם כניסתם לניגריה כולה.
ב-1995 נתלה בעיר הסופר ולוחם זכויות האדם קן סארו-ויווה בעקבות מחאתו בנוגע לנזקים שגורמת תעשיית הנפט.
כלכלהעריכה
כלכלת העיר מבוססת בעיקר על תעשיית הנפט: החל מהוצאת הנפט מהאדמה ועד להפקת הנפט וייצואו לרחבי העולם. בנוסף, בעיר קיימת תעשיית דייג שמקורה בדגים הנמצאים בדלתת הניז'ר.
תחבורהעריכה
בעיר קיימת מסילת ברזל שמגיעה עד לעיר מידוגורי שבצפון ניגריה וכן נמל תעופה.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ The Rough Guide to West Africa עמודים 1076-1080