האימפריה הקולוניאלית הגרמנית

(הופנה מהדף קמרון הגרמנית)

האימפריה הקולוניאלית הגרמנית הייתה אימפריה קולוניאלית שנוצרה בשלהי המאה ה-19 בעת כינונה של האימפריה הגרמנית. היו ניסיונות קולוניאליים קודמים של נסיכויות גרמניה, אך המאמצים הקולוניאלים של גרמניה האימפריאלית החלו רק בשנת 1883. סופה של האימפריה הקולוניאלית הגרמנית היה בחתימת חוזה ורסאי בשנת 1919, שסיים את מלחמת העולם הראשונה.

האימפריה הקולוניאלית הגרמנית
Reichskolonialflagge.svgWappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.svg
German colonial.PNG
האימפריה הקולוניאלית הגרמנית
ממשל
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה ברלין
היסטוריה
הקמה  
הקמת האימפריה הקולוניאלית 1884
פירוק  
חוזה ורסאי 28 ביוני 1919
שטח בעבר 2,658,161 קמ"ר (נכון ל-1912)

היסטוריהעריכה

המאה ה-16 עד המאה ה-18עריכה

 
חיילים גרמנים מדכאים את מרד הבוקסרים

עוד בתקופת האימפריה הרומית הקדושה היו ניסיונות קולוניאליים בודדים, למשל, משפחות מאאוגסבורג ניסו בין השנים 1528 ל-1556 להקים קולוניה "ונציה הקטנה" (גרמנית: Klein-Venedig) באזור ונצואלה של ימינו.

לאחר החתימה על שלום וסטפליה בשנת 1648 הוקמו קולוניות בידי מספר מדינות גרמניות. אך אף אחת מהמדינות הגרמניות לא יכלה להתחרות במעצמות הקולוניאליות האחרות, והקולוניות הגרמניות המוקדמות היו קצרות בשנים.

חברת אפריקה הברנדנבורגית (גרמנית: Brandenburgisch-Afrikanische Kompanie) שהייתה בבעלותה של מרקיזות ברנדנבורג, ומאוחר יותר בבעלותה של ממלכת פרוסיה, הקימה קולוניה על האי ארגן שמול חופיה האטלנטיים של מאוריטניה ב-5 באוקטובר 1685. הקולוניה עברה לשלטון צרפתי ב-7 במרץ 1721. גם לברנדנבורג-פרוסיה היו קולוניות לאורך חוף הזהב הפרוסי, שמאוחר יותר מוזג עם חוף הזהב ההולנדי, באזור גאנה המודרנית, ועל האי סנט תומאס. דוכסות קורלנד וסמיגליה הקימה קולוניות על האי טובגו ועל האי סנט אנדרו.

האימפריה הגרמניתעריכה

מצד אחד, גרמניה ערב איחודה בהנהגתה של פרוסיה בשנת 1871 הצטרפה באיחור למירוץ האימפריאלי להשגת קולוניות מעבר לים - תהליך שנקרא "מקום בשמש" (גרמנית: Platz an der Sonne). לפני 1870 היו המדינות הגרמניות נפרדות מבחינה פוליטית ובעלות מטרות שונות. משטר החוץ הגרמני עד לתקופתו של אוטו פון ביסמרק התמקד בפתרון "השאלה הגרמנית" באירופה ובהגנה על האינטרסים הגרמנים ביבשת.

מצד שני, לגרמנים הייתה מסורת של סחר חוץ ימי עוד מתקופתה של ברית ערי הנזה וכן התקיימה הגירה גרמנית (מזרחה לכיוון רוסיה ורומניה, הגירה מסוימת הייתה גם מערבה לכיוון צפון אמריקה); המסיונרים והסוחרים מצפון גרמניה הראו עניין באדמות ובשוכנים בהם מעבר לים. האימפריאליזם הגרמני כלל בתוכו גם את "המרוץ לאפריקה", שבמהלכו התחרתה גרמניה בשאר המעצמות האירופאיות בכיבוש שאר הטריטוריות ביבשת.

לאחר איחוד גרמניה במאה ה-19, גרמנים רבים ראו בקניין קולוניאלי סממן אמיתי להשגת עצמאותם, והדרישה לקולוניות יוקרתיות הלכה והתגברה.

העולם שמחוץ לאירופה היה כבר מחולק באותו זמן בין שאר המעצמות האירופאיות; היו אף אזורים בהם הנטייה הפכה לדה-קולוניאליסטית, במיוחד ביבשת אמריקה, דבר שעודד את המהפכה האמריקאית, המהפכה הצרפתית, והמלחמות הנפוליאוניות.

כשאנשי ההררו של דרום-מערב אפריקה הגרמנית (כיום נמיביה) פתחו במרד בשנת 1904, הם הובסו בידי הכוחות הגרמנים; עשרות אלפי ילידים נהרגו ברצח העם של ההררו והנאמה שבוצע בהם לאחר המהפכה.

ההצלחה המוגבלת של הקולוניאליזם הגרמני הובילה להתרכזותה של גרמניה במרכז ומזרח אירופה עם תוכנית מרכז-אירופה.

ניצחונן של מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה גרם להתמוטטה של האימפריה הקולוניאלית הגרמנית ולחלוקתה בין המנצחות.

יפן קיבלה את איי קרוליין ואת איי מריאנה, צרפת קיבלה את קמרון, בלגיה קיבלה חלק קטן של מזרח אפריקה הגרמנית, והממלכה המאוחדת את שאר האימפריה, גינאה החדשה הגרמנית, נמיביה, טנגניקה וסמואה, טוגולנד חולקה בין צרפת ובריטניה.

רשימת הקולוניות הגרמניותעריכה

 
הקולוניות הגרמניות באפריקה בשחור
 
שטחים בשליטת גרמני באוקיינוס השקט: גינאה החדשה הגרמנית (חום), המאחזים הגרמניים באוקיינוס השקט (ורוד), סמואה הגרמנית (אדום)

אפריקהעריכה

האוקיינוס השקטעריכה

סיןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

אימפריות קולוניאליות
איטליה 1861  האימפריה האיטלקית ארצות הברית  האימפריה האמריקנית   האימפריה האתיופית בלגיה  האימפריה הבלגית
הממלכה המאוחדת  האימפריה הבריטית האימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית דנמרק  האימפריה הדנית הולנד (1581 - 1795)  האימפריה ההולנדית
יפן  האימפריה היפנית ספרד החדשה  האימפריה הספרדית פורטוגל (1707)  האימפריה הפורטוגזית צרפת  האימפריה הצרפתית
רוסיה רומנוב  האימפריה הרוסית שוודיה  האימפריה השוודית