פתיחת התפריט הראשי

פחם

חומר המורכב ברובו מפחמן
(הופנה מהדף פחם אבן)
פחם אבן.

פחם או פחם אבן הוא חומר מוצק שצבעו שחור או חום. הוא נוצר בתהליך שאורכו אלפי שנים ומורכב ברובו מפחמן.

הפחם עשוי מצמחים ומעצים שהתאבנו במשך אלפי שנים. בראשית התהליך, הצמחים שקעו בקרקעית ביצות. לאחר מכן נוצרה ההתאבנות, כתוצאה מלחץ שהפעילו סחף, אדמה וסלעים שנערמו על שאריות אלו ומחום השמש.

פחם מופק מן הקרקע בכרייה, במכרות פתוחים או תת-קרקעיים.

תכולת הפחם וסוגיועריכה

 
פחם שחור שצולם בעדשת מאקרו אשר מדגישה את הפרטים הקטנים שאינם נראים לעין. עדשת מקרו מבליטה את עומק השדה.

פחם איכותי מכיל פחמן שריכוזו נע בין 94% ל-98%. שאר הפחם מורכב מחומרים אחרים, לרוב מימן, חנקן, חמצן, גופרית, מים ואפר. איכותו של הפחם נקבעת על פי תכולת הפחמן שבו: ככל ששכבת הפחם קדומה יותר, כך גבוהה יותר איכותה של השכבה ואחוז הפחמן שבה גבוה יותר.

הפחם נחלק לארבעה סוגים, על פי דרגת איכותם:

  • ליגניט (מכונה "פחם חום") - מכיל בין 46% ל-60% פחמן
  • פחם תת-ביטומני – מכיל בין 60% ל-69% פחמן
  • פחם ביטומני (מכונה גם "פחם שחור") - מכיל בין 69% ל-86% פחמן
  • אנתרציט (Anthracite) - פחם מותמר המכיל בין 86% ל-98% פחמן

שימושיםעריכה

 
שכבת פחם (שחורה) בנובה סקוטיה

האדם השתמש בפחם כחומר בעירה זה אלפי שנים. לפחם היה תפקיד חשוב במהפכה התעשייתית, כאשר שימש להנעת מנועי קיטור.

בימינו, השימוש העיקרי בפחם הוא להפקת חשמל באמצעות טורבינה המשתמשת בחום המופק ממנו בזמן בעירתו. כמחצית מהחשמל בעולם מופק כיום בתחנות כוח מבוססות פחם. צריכת הפחם במאתיים השנים האחרונות גדלה פי 100.

תחנת כוח המופעלות על ידי פחם נחשבות בעיני הציבור כסוג של ייצור חשמל מזהם בהשוואה לסוגי דלק אחרים כמו גז טבעי. עם זאת, היקף זיהום האוויר תלוי בטכנולוגיית שריפת הפחם ומתקני הפחתת פליטות מזהמי אוויר המותקנים בתחנת הכוח.

שימוש נוסף לפחם הוא בתעשיית ייצור הפלדה. בתהליך השימוש בפחם לייצור פלדה נוצר קוק.

יצואניות הפחם הגדולות בעולם הן אוסטרליה ואינדונזיה, המייצאות, כל אחת, כמאה מיליון טון פחם בשנה. קולומביה מייצאת כ-55 מיליון טון פחם בשנה. סין היא היצרנית הגדולה בעולם (יותר משני מיליארד טון בשנה). עם זאת, הפיתוח הכלכלי המהיר בשנים אחרונות בסין הביא למצב של מחסור בפחם. רוסיה מייצאת כ-30 מיליון טון מתוך כ-240 מיליון טון שהיא מפיקה[1].

במדינת ישראל שתי תחנות כח, הממוקמות ליד חדרה ואשקלון. שתי התחנות מופעלות על ידי פחם המיובא מדרום אפריקה, קולומביה, אוסטרליה ורוסיה. נרכשת כמות שנתית של כ-13 מיליון טון פחם (ביטומיני בלבד).

ממשלת ישראל החליטה להפסיק להשתמש בפחם לייצור חשמל בישראל בשל זיהום האוויר הגבוה שהדבר גורם, ולהחליפו בגז טבעי שהשמוש בו נקי יותר משמעותית. הממשלה קבעה כי עם חיבור מאגר הגז הטבעי לווייתן למשק הישראלי וחיבור מאגרי כריש ותנין, ניתן יהיה  לסגור עד לשנת 2022 מחצית מכוח הייצור של תחנת הכוח בחדרה ולהחליפה ביחידות שיונעו בגז טבעי. בהמשך להחלטה זאת הודיע משרד האנרגיה כי עד לשנת 2030 תופסק לחלוטין עבודתן של תחנות הכוח הפחמיות אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון, והן ימשיכו להוות גיבוי בלבד[2].

להערכת המשרד להגנת הסביבה עלות התחלואה כתוצאה מזיהום האוויר שמקורו בייצור חשמל מפחם נאמדת ב-3.6 מיליארד שקל[3] וגובה בכל שנה את חייהם של 234 ישראלים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקורות הפחם בעולם, אתר החברה הלאומית לאספקת פחם
  2. ^ הממשלה החליטה: התחנות הפחמיות ייסגרו עד 2022, ynet, ‏2018-07-29 (בעברית)
  3. ^ בכר: להפסיק ייצור החשמל בפחם; העידן הזה הסתיים, גלובס, ‏2014-06-18 (בעברית)