אפר

שיירי שריפה

אֵפֶר הוא חומר מפורר הנותר לאחר בעירה.

שרידי עץ מעשן 4 ימים לאחר כיבוי השרפה בכרמל בהר אלון ליד בית סוהר דמון

בעירה של חומרים אורגניים יוצרת בעיקר פחמן דו-חמצני ואדי מים, אך בעירה לא שלמה תשאיר חלק מהחומר במצבו המקורי. גם אם מתבצעת בעירה שלמה, אם החומרים האורגניים מכילים יסודות שאינם הופכים לגז או נוזל בתהליך הבעירה (כגון יוני מתכת) הם יישארו בצורה מוצקה ואילו שאר החומר יתנדף לחלל האוויר. הישארות אפר נפוצה בשרפת עצים ותוצריהם.

בתרבותעריכה

במספר תרבויות האפר מסמל את סיום החיים.

בתרבויות רבות נהוגה שרפת גופות והאפר נשמר או מפוזר, בהתאם למנהגים ולבחירות אישיות.

במיתולוגיה המצרית עוף החול מת בשרפה וקם לתחייה מן האפר שלו.

בדתותעריכה

ביהדות נהוג לשים "אפר מקלה" (אפר שנוצר משרפה) בראש חתן בסמוך לחופה כזכר לחורבן בית המקדש (תלמוד בבלי בבא בתרא דף ס' ע"ב) וכן על גבי התיבה וראשי העם בתעניות שנערכות בשל בצורת (מסכת תענית פרק ב').

לפי המקרא, אפר של פרה אדומה המעורב במי מעיין משמש לטהרה מטומאת מת.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.