פטיש השטן

פטיש השטן (אנגלית: Lucifer's Hammer) הוא ספר שחיברו לארי ניבן וג'רי פורנל משנת 1977, אחד מכמה ספרים שכתבו בשיתוף פעולה. הספר עוסק בהתרחשות אפשרית של פגיעת כוכב שביט בכדור הארץ ודן הן בהיבטים המדעיים של התנגשות כזאת והן בהיבטים החברתיים שלה. "פטיש השטן" הוא, בין השאר, שיר הלל לעוצמתה של רוח האדם ומאבקה בתנאים בלתי אפשריים כמעט.

פטיש השטן
Lucifer's Hammer

מידע כללי
מאת	לארי ניבן, ג'רי פורנל
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני
הוצאה
תאריך הוצאה	1977
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת לדורי
תאריך	1981
תרגום	שלומית קדם
מספר עמודים	616
פרסים
100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של NPR
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002017814

הדמויות העיקריות בספר

• טים האמנר, בן עשירים מפונק מן החברה הגבוהה, אסטרונום חובב בעל מצפה כוכבים בראש הר בעיבורי לוס אנג'לס
• הארווי רנדל, עיתונאי, כתב צבאי לשעבר וכיום איש טלוויזיה, נשוי ואב לבן, תושב לוס אנג'לס
• איילין האנקוק, מזכירה בכירה, חברתו לשעבר של טים האמנר
• סנאטור ג'ליסון, איש רב השפעה, בעל חווה הררית באזור פארק סקוויה
• מורין ג'ליסון, בתו, אשת חברה בוושינגטון הבירה
• אל הארדי, עוזרו ואיש אמונו של הסנאטור
• ג'ון בייקר, אסטרונאוט.
• ריק דלאנטי, האסטרונאוט השחור הראשון בחלל.
• פיוטר יאקוב, קוסמונאוט, גיבור ברית המועצות
• ליאונילה מאליק, רופאה וקוסמונאוטית
• מארק צ'סקו, אופנוען, גיטריסט, ידיד של הארווי ועובד מזדמן
• ג'ואנה, חברתו
• הארי ניוקומב, דוור באזור חוות הררי
• דן פורסטר, פיזיקאי, גאון, איש מיותר לכאורה בעולם שאחרי מכת הפטיש
• בארי פרייס, מנהל תחנת כוח אטומית העומדת בסיום בנייתה בעמק סן ווקין
• הנרי ארמיטאג', איש דת ומטיף לחזרה בתשובה לקראת בוא השביט
• הוקר, איש צבא שחור
• עלים נאסור, ראש כנופיה שחור

עלילת הספר

גילוי השביט וההכנות ליום המיועד

טים האמנר, אסטרונום חובב, מגלה כוכב שביט חדש. השביט נקרא האמנר-בראון, משום שעוד אסטרונום חובב, נער בן 15, גילה אותו בעת ובעונה אחת עמו. במסיבת קוקטייל, שאליה הוא מגיע עם המברק המאשר את גילוי כוכב השביט בכיסו, פוגש טים את הארווי רנדל, עיתונאי ומפיק תוכניות טלוויזיה, המגלה עניין בתגלית. עוד נמצאת שם מורין ג'ליסון, אשת חברה מוושינגטון ובתו של סנאטור, שגם היא מתעניינת בחקר החלל, בין היתר משום שיש לה קשר עם האסטרונאוט ג'ון בייקר. היא מודאגת, משום שתוכניות החלל הוקפאו לאחר הנחיתה על הירח ואין איש יודע מתי, אם בכלל, יחודשו.

המפגש המקרי הזה מתחיל להניע גלגלי שיניים, המפעילים מערכות שונות - ברשת הטלוויזיה, המגלה עניין בתוכנית על כוכבי שביט בכלל ועל האמנר-בראון בפרט, מה גם שהחברה שבבעלות משפחת האמנר מוכנה להשקיע סכום הגון בפרסומות, ובמשרדו של הסנאטור ג'ליסון, המתחיל לחקור ולדרוש בין קשריו הרבים בסוכנות החלל ובחיל האוויר ומפעיל את השפעתו, על ידי אזכור התחרות בין תוכנית החלל הסובייטית לאמריקאית, ליזום שיגור רוסי-אמריקאי משותף לחלל לתצפיות בכוכב השביט. מצד ארצות הברית יוצאים בחללית המחקר ג'ון בייקר וריק דלאנטי, הנושא בכובד האחריות של היותו האסטרונאוט השחור הראשון בחלל, ומן הצד הסובייטי נשלחים גיבור ברית המועצות, גנרל פיוטר יאקוב, והרופאה-הקוסמונאוטית ליאונילה מאליק, שאביה היה בין קורבנות טירופו של סטלין והמדינה לקחה על עצמה לגדל אותה.

לקראת שידור הסדרה בטלוויזיה מגיע הארווי רנדל אל חוותו המבודדת של הסנאטור בהרי קליפורניה ופוגש שם את מורין, שעוררה את סקרנותו ולמעלה מזה בפגישתם הראשונה. התקשורת מתחילה לעסוק בסיכויי הפגיעה של כוכב השביט בכדור הארץ - סיכויים הנאמדים תחילה באחד למיליון וגדלים והולכים ככל שחולף הזמן. אנשים שונים מגיבים באופן שונה לסיפור השביט - חברות שונות מתחילות להציע חבילות שרידה, ציוד מחנאות, מזונות יבשים עתירי אנרגיה, ביגוד מתאים ועוד. אנשים מתחילים לחפש סיבות להתרחק מערי החוף לקראת התאריך המיועד ולעלות אל ההרים, אחרים מסתפקים בהצטיידות לכל מקרה, ועוד אחרים מתייחסים לכל העניין בשוויון נפש, כעוד בהלה אופנתית שתחלוף בלא כלום. בין האזרחים ישרי הדרך מצויים גם העבריינים - הן עברייני הרכוש, המתכננים פריצה בבתי העשירים שיישארו נטושים ביום המכריע והן פושעים חמורים, המקבלים את רעיון סוף העולם ומחליטים, שהגיע הרגע לפשע האולטימטיבי, כיון שהעולם מגיע בלאו הכי לקצו ואין מה להפסיד.

במקביל לאלה משגשגים נביאי החורבן והמטיפים לחזרה בתשובה בעוד מועד, בשידורי רדיו ובאיסוף תרומות, ובנפרד מכל אלה נמשך מאבקה של תחנת הכוח האטומית בעמק סן ווקין על הרישיונות להפעלתה אל מול התנגדות האזרחים המודאגים.

היום המיועד, יום שלישי בחודש יוני, מגיע. מי שהספיק להשלים את תוכניותיו יושב מצויד היטב, במקום בטוח פחות או יותר, וממתין לבאות. מי שהתבייש להיתפס ל"קדחת שביט", כמו הארווי רנדל, משתדל לבצע ברגע האחרון את מה שלא עשה בעוד מועד ומצטייד במה שאפשר עוד למצוא בחנויות המרוקנות. את בנו בן הארבע-עשרה הוא שולח להרים עם חבורת צופים בהנהגת שכנו, גורדי ואנס, בנקאי מכובד וטפסן הרים מנוסה. מה שאין רנדל יודע הוא, ששכנו הנכבד אשם במעילה גדולה בבנק שלו ומתכנן התאבדות שתיראה כתאונה, כדי לחסוך מאשתו ומבנו את חרפת העמדתו לדין ולהותיר להם את כספי ביטוח החיים השמן. זאת תוכנית א' שלו, אלא אם כן יכה השביט ויציל את חייו, כתוכנית ב'.

הפגיעה והעולם שאחריה

הארווי נאלץ לעשות את היום בעבודה, על אף תחנוני אשתו שלא יתרחק מהבית. הוא בטוח, שיוכל לחזור בעוד מועד במקרה הצורך, אך טועה בחשבונו. כאשר מכה הפטיש, נסתמות הדרכים בהמוני מכוניות הנסות אל ההרים, ועד שהארווי מגיע הביתה, מקדימה אותו כנופיית בוזזים. אשתו וכלבו נרצחים וכל הציוד שהכין לקראת האפשרות הקלושה של פגיעה נשדד. מארק וג'ואנה, העוברים ליד ביתו בדרכם למקום בטוח, אחרי שבילו את הלילה שלפני פגיעת השביט בהרים, מוצאים אותו המום וחסר ישע ולוקחים אותו עמם. מיד עם צאתם הם נתקלים במרי ואנס, אשת השכן שעלה להרים עם בנו של הארווי ומצרפים גם אותה אליהם. עניינה היחיד הוא למצוא את בנה, כפי שהארווי, כשדעתו מתיישבת עליו, חותר למצוא את בנו שלו. דרכם אל מקום המפגש שקבע גורדי, למקרה הצורך, עוברת על פני חוות הסנאטור ג'ליסון שבעמק הכסוף.

טים האמנר נתקע בהתקרב שעת האפס בפקק נורא בהוליווד, לאחר שעשה את הלילה במצפה ההררי שלו. מסתבר לו, שברגע המכריע יהיה רחוק מטלוויזיה ויחמיץ הכל. הוא משאיר את מכוניתו במגרש חניה ומנסה למצוא לפחות חנות מכשירי חשמל או מסעדה עם טלוויזיה, אך רעידת אדמה כבירה מטילה אותו ארצה, שוב ושוב. אותה שעה, בלי שיהיה מודע לכך, יושבת איילין האנקוק, שנפרדה ממנו שבועות אחדים קודם לכן, במקום עבודתה במרחק מטרים ספורים ממנו וצופה עם מעבידה בנעשה מעבר לחלון הזכוכית הגדול של החנות למוצרי שרברבות וכלי עבודה. ממש לפניהם מתכנסת חבורה גדולה של לובשי לבן - שומרי השביט - המשתדלים להחזיר את תושבי לוס אנג'לס בתשובה ברגע האחרון בהבטחה, שתפילה ותשובה אמיתית יבטלו את רוע הגזירה. אנשי הקבוצה כבולים בשרשראות איש לרעהו וחוסמים את המעבר לאנשים טרופי הדאגה, שכל רצונם להסתלק מן המקום במהירות האפשרית. שני שוטרים מגיעים למקום, מבקשים חותכני פלדה מבעל העסק ומתחילים להפריד את קבוצת המתפללים איש מרעהו - ואז באה רעידת האדמה, לאחר הבהוב אור קל וחסר פשר בשמיים.

חלון הראווה מתנפץ אל תוך החנות. מעבידה של איילין נקטל בו במקום משבר זכוכית חד והיא, המומה, עושה דרכה החוצה ונתקלת בטים, ההמום לא פחות. מכוניותיהם תקועות ללא סיכוי להוציאן מן המגרש, והם משתלטים על מכונית נטושה ובנהיגה אקרובטית של איילין מצליחים להיחלץ מן הסמטאות החסומות ולעלות אל ההרים. משם הם רואים את נחשול הצונאמי הענקי עולה על העיר ומכבה את נורי השריפות, שפרצו לאחר רעידת האדמה. הם גבוהים מכדי שהנחשול ישיג אותם, אך המבול שהחל מיד לאחר פגיעת השביט באוקיינוס מקשה על התקדמותם, עד שלבסוף הם נתקעים במפולת בוץ ונאלצים לנטוש את המכונית ולהמשיך ברגל. מראות האימים שהם רואים בדרכם מתחילים להבהיר להם את מה שעד אותו רגע לא האמינו באפשרותו - סוף הציוויליזציה בא. העולם כפי שהכירוהו אינו קיים עוד.

טים מצליח להשיג מכונית בלייזר איתנה והם מגיעים לבסוף, לאחר תלאות רבות, אל המצפה שלו, אך שם מגלה טים, כי העובד, שמינה להשגיח על המצפה בהיעדרו, השתלט על המקום, הזמין עוד אנשים לגור עמו ומגרש את טים כמי שאין בו תועלת ולזכויותיו אין עוד תוקף בעולם החדש. הם נאלצים להמשיך בדרכם, ללא מטרה, לפחות עד שיאזל הדלק במכליהם. טים מעלה משהו בדעתו - חוות הסנאטור ג'ליסון, שלמערכת הבחירות שלו תרם פעם סכום הגון, כשלכסף עוד הייתה משמעות. הם מחליטים לנסות את מזלם, יחד עם משפחת ואגונר, זוג עם שני ילדים, שמכוניתם התקלקלה.

אותה שעה עסוק דן פורסטר, מדען גאון, חולה סוכרת ובעל משקל יתר, בפרויקט שתכנן למקרה שהשביט יכה - הוא עוטף באריזות אטומות ומוגנות היטב ספרים, שיעזרו לשורדים לבנות את הציוויליזציה מחדש, ומטמין אותם בבור ספיגה, שיצא משימוש שנים קודם לכן. כשהוא מסיים, הוא לוקח את ציוד השרידה שהכין לו בעוד מועד, כולל מזרקים וכמות ניכרת של אינסולין, ואת החלק השני של ספר, המלמד כיצד מייצרים דברים, ויוצא לדרך. מגמתו הסופית היא חוות הסנאטור ג'ליסון.

בחוות הסנאטור מתכנסים אנשי העמק הכסוף, תושבי העיר הסמוכה והחוות השכנות לטכס עצה. ברור להם, שכל יושבי לוס אנג'לס ובנותיה, שיצליחו להיחלץ מן הפגיעה הראשונית, יעלו אל ההרים וסופם שיגיעו אליהם. הם מודעים לכך, שאין להם שום סיכוי לשכן, להאכיל ולהלביש את המוני הפליטים שיתדפקו על דלתם, והם נאלצים, בניגוד למצפונם ולרגשותיהם הטבעיים, לקבוע למי ירשו להיכנס ואת מי ידחו, בידיעה ברורה שהם גוזרים את דין הנדחים למוות. כאשר מגיעים אל שערי החווה הארווי רנדל עם מארק, ג'ואנה ומרי ואנס ואחריהם טים האמנר ואיילין האנקוק עם משפחת ואגונר, הם יודעים שזה הסיכוי האחרון שלהם. המזל משחק להם: גורמים שונים, ביניהם היכרותו של הארווי עם מורין ג'ליסון, הידע של טים בפיזיקה ויכולתו לצפות שעות בכוכבים בלי לנוע, מקצוע הבנאי של מר ואגונר והכשרתו של מארק כנחת, משכנעים את המחליטים בדבר לקבלם אל החווה. כל אחד מהם מוצא את מקומו בצוותי העבודה המתארגנים במקום בתקווה, שיצליחו לעבור את החודשים הבאים, במנות מזון מוקצבות, ללא תרופות מעבר למצוי בידם, ללא כל סיכוי לעזרה ואל מול נחילי פליטים חסרי כל שעודם מגיעים, במספרים קטנים והולכים. בין אנשי האזור מתבלט בחשיבותו הארי ניוקומב, מי שהיה עד מכת הפטיש דוור צעיר, קטן וחסר חשיבות. ביום הגורלי היה בעיצומו של סיבוב שגרתי בין חוות נידחות, בלי שיידע מה ארע. מכת הפטיש הסתברה לו תחילה כרעידת אדמה ותו לא, אך כשקווי חשמל וטלפון שנפלו אינם מתוקנים, הרדיו איננו משדר ואין איש מגיע מן העיר לראות מה אירע לו ולמשאית הדואר שלו, הארי מבין, שסוף העולם אכן הגיע, בניגוד לכל ציפיותיו. הארי הדוור, שאיננו יכול לשרת עוד את הדואר של ארצות הברית - בגשם ובברד, בלהט יום ובחשכת לילה כנאמר - מתגייס מטעם עצמו ובברכת הסנאטור להיות שליח ומקשר בין כל חלקי העמק הכסוף.

מאבקי קיום

בו בזמן מתארגנת בדרכים חברה שונה בתכלית - שרידי הצבא, שנשלח לאתר פליטים ולסייע להם, הפכו לעריקים פרועים בהנהגת הסמל הוקר, לאחר שחיסל בירייה את מפקדו. הפלוגה נעה בדרכים, משתלטת על בתים, אם ריקים ואם מיושבים, בוזזת כל מזון שהיא יכולה לשים ידיה עליו, מחסלת את מי שאינו מוכן להצטרף אליה וכאמצעי גיוס מזוויע במיוחד, פונה לקניבליזם. במשך הזמן הם מצרפים אליהם את חבורת השודדים של עלים נאסור (שחיסלה את הכנופיה שרצחה את אשתו של הארווי ובזזה את ביתו וראשה מתאבל עדיין על תכולת משאיתם, שהתפוצצה במהלך קרב הכנופיות), ולאחר זמן משתלט עליהם המטיף התקשורתי הנרי ארמיטאג', הממשיך בהטפותיו הרצחניות ומפיל את חיתתו על יתר האנשים. הכנופיות הנפרדות הופכות לצבא גדול ומשוכלל, שכמעט אין לעמוד בפניו - איום ממשי לעצם קיומו של "המבצר", כפי שאנשי ג'ליסון מכנים את אזור ההרים שלהם.

בעיצומן של עבודות ההתבצרות, שרידי החקלאות ואיסוף המצרכים שעוד ניתן להציל מן החנויות והמחסנים המוצפים, נוחתת החללית הסובייטית עם ארבעת אנשי החלל. הם נשארו למעלה כל עוד יכלו, אספו מידע ושידרו כל כמה שיכלו למקומות שעוד הצליחו לקלוט אותם. הם ראו את הפגיעות באמריקה, באירופה, במזרח התיכון, בסין ובשאר המזרח הרחוק. הם ראו גם את הטילים הסינים המשוגרים אל ברית המועצות והצליחו למנוע ברגע האחרון שיגור טילים אמריקאים לרוסיה. ואז, כיון שהחללית האמריקאית נועדה לנחיתה בים וצוות החילוץ שלה נספה בפגיעת השביט, נאלצו להיענות להזמנת הרוסים ולנחות בחללית שלהם, על סמל הפטיש והמגל המתנוסס עליה בבירור, בלב שרידי היישוב החקלאי בקליפורניה, הנאבק על קיומו, לא הרחק מן העמק הכסוף וחוות הסנאטור ג'ליסון.

הצבא המשולב של חיילים לשעבר, אנשי כנופיות וקנאי דת, מאיים על קיומם של אנשי המבצר וכופה עליהם מלחמה לחיים או למוות. ייתכן שגורל יושבי המבצר היה נגזר למוות, אלמלא תושייתו של דן פורסטר, שהצליח להגיע אל החווה בכוחותיו האחרונים, יותר מת מחי. הידע העצום שלו ממציא כלי נשק אימתניים, שבזכותם ניצל המבצר ומחוסלת כנופיית הקניבלים.

אך בכך עוד לא תמו תלאותיהם - תחנת הכוח שבעמק סן ווקין, היחידה ששרדה את מכת הפטיש, מאוימת אף היא. שרידי הקנאים מאיימים להשמידה, משום שהם רואים בה את יציר השטן. אנשי המבצר חלוקים בדעותיהם - רבים מהם מוכנים לוותר על התחנה, לתת מקלט לאנשיה ולהישאר בטוחים ומוגנים מרע בגבולות המבצר, שאינו מאוים עוד. ג'ון בייקר נהרג בקרב הראשון על התחנה, אבל ריק דלאנטי, פצוע אך כשיר לפעולה, לוקח את הפיקוד לידיו וקורא להצלת התחנה, כבסיס יחיד לציוויליזציה עתידית. הוא טוען להצלתה, כדי שילדיהם, שניצלו מן האסון, לא יידונו לחיים פרימיטיביים, למאבקי שרידה ונחשלות לעד. את המחלוקת מכריע, ברגעי חייו האחרונים, הסנאטור ג'ליסון, בצוואה שהוא מוסר בנשימתו האחרונה לעוזרו, אל הארדי - תן שוב את הברק לילדי.

סיום

המאבק הוכרע. החורף עובר ואנשי המבצר חיים, בטוחים מרע ובונים את חייהם מחדש. יש להם חשמל, קשרי החוץ עם קהילות אחרות שהצליחו לשרוד מתחדשים בהדרגה. טים מקבל את שטר החוב שחתם כשרכש את מכונית הבלייזר שלו, בלי לדעת אם יידרש אי פעם לשלמו. מטוס סילון ראשון חולף בשמי העמק. הציוויליזציה ניצלה.

ניתוח והערות

מן הבחינה החברתית, אפשר להבחין בדמיון בין גישתה של איין ראנד לזו של הצמד ניבן-פורנל. מאבקם של השורדים, לא רק לעצם קיומם אלא גם לקיום סדר ומשטר בעולם מתפורר. אהדת הסופרים נתונה בבירור לאנשים, המקבלים אחריות לעצמם, לתפקידם ולמקומם בעולם, סנאטור ג'ליסון דואג קודם כל למשפחתו ומקורביו כשהוא מביא אותם לקראת "יום הפטיש" אל חוותו, אך מקבל ללא היסוס את תפקידו כשליט, שופט ומקבל החלטות בעמק הכסוף, על אף הקשיים הניהוליים והמוסריים הכרוכים בתפקיד כפוי טובה זה ועל אף מצבו הבריאותי הרעוע. הוא איננו נרתע מפסקי דין של הוצאה להורג או של גירוש, שאף הוא שווה ערך לגזר דין מוות על המגורשים, בידיעה שהיסוס, רתיעה ורחמים שלא במקומם עלולים למוטט את כל מאמציהם להחזיק מעמד באסון. איילין האנקוק חוששת, שנוכחותה עלולה לפגוע בסיכוייו של טים האמנר להינצל, אך בסופו של דבר היא מתגלה כנכס שאין לו תחליף במערכת הארגון של תושבי העמק, כשכל כישורי הניהול שלה וניסיונה עומדים לרשות החברה. טים האמנר, נער השעשועים שבילה את ימיו במשחקי אסטרונומיה להנאתו ומעולם לא נאלץ לעבוד למחייתו מגלה, שבכוחו לתרום לביטחון הקהילה ולעצם קיומה. אריק לארסן, השוטר בן קנזס החולם על קריירה ספרותית, מזדעזע להיווכח, ברגעים שלאחר מכת הפטיש, בחורבן החוק והסדר שראה כמובנים מאליהם, כשמעשה רצח מתרחש לנגד עיני השוטר, שאיננו עושה דבר והמונים נידונים למוות משום שדרכם להצלה נחסמה על ידי קנאי דת. אך הוא איננו מוכן לוותר על אנושיותו ועל מעמדו כמשרת הציבור והחוק - במקום לנסות לברוח אל ההרים כל עוד הדבר אפשרי, הוא עושה את דרכו אל בית המעצר, שם יושב האנס הרוצח שעצר בערב הקודם. יתר העצורים שוחררו על ידי הסוהר, אך הוא נמנע משחרור הרוצח המסוים הזה ואריק לארסן, שאיננו מסוגל לשחרר אותו אחרי שראה את תוצאות פשעו, יורה בו כדי שלא יטבע בתאו כעכברוש. דן פורסטר, חולה, מזה-רעב, חסר הגנה וקופא מקור, ממשיך לגרור את עצמו בשארית כוחותיו אל חוות הסנאטור כדי לגלות לשורדים את סוד הספרים שהציל והסתיר, כדי שישמשו לשיקום הציוויליזציה כשיתאפשר הדבר. מורין ג'ליסון משתדלת לתרום את חלקה לצד אביה ושאר השורדים, אך נופלת מדי פעם קורבן לייאוש, ספקנות וגינוי עצמי. היא יודעת, שמעמדה כנסיכה יורשת עלול לחייב אותה לוותר על הגבר שהיא אוהבת ולהינשא לטוען השני לשלטון בעמק הכסוף, ג'ורג' כריסטופר, כדי שהשלטון לא יתפצל אחרי מות הסנאטור, והיא מוכנה לקבל את הדין, למען המשך קיומה הרופף של הקהילה.

עוד על הספר

במקביל לסיפור העלילה, משובצים בספר קטעים מספרי מדע ומדע בדיוני, ציטטות מן התנ"ך ומן הברית החדשה, נבואות חורבן ועוד.

הספר זכה בפרס קמבל והיה מועמד לפרס הוגו ופרס נבולה. בעברית יצא הספר בשנת 1981 בהוצאת לדורי, בתרגום שלומית קדם.

קישורים חיצוניים

• על "פטיש השטן" ב"עולמות אין קץ"
• בארט ליני, ביקורת על "פטיש השטן" ב-NSS
• ביקורת על "פטיש השטן" ב-TVTROPES
• ג'יימס דייוויס ניקול, ביקורת על "פטיש השטן" (אנגלית)

• אוליבר מורטון, "נייצ'ר", ביקורת על "פטיש השטן"
• פטיש השטן, באתר OCLC (באנגלית)