ויקיפדיה

ג'ברווקי

שיר איגיון
(הופנה מהדף פטעוני)

ג'ברווקי (באנגלית Jabberwocky; תורגם לעברית כ"פטעוני" או "גבריקא") הוא משירי האיגיון המפורסמים ביותר. השיר מופיע בספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" מאת לואיס קרול. לכאורה השיר כתוב באנגלית, אך למעשה הוא מורכב ממילים חסרות-משמעות ברובן, שקרול עצמו המציא. המפטי דמפטי מפרש במהלך הספר עצמו את הבית הראשון של השיר, אך שאר הבתים אינם מפורשים ורוב המילים נותרות ללא הסבר.

הג'ברווק כפי שתואר באיורו של ג'ון טניאל


ג'ברווקי מוקרא באנגלית
לעזרה בהפעלת הקובץ

השיר ותרגומיו לעברית עריכה

תרגומיהם של אהרן אמיר, אוריאל אופק, רנה ליטוין ועטרה אופק עריכה

ארבעה תרגומים מפורסמים לשיר נכתבו על ידי אהרן אמיר, אוריאל אופק, רנה ליטוין ועטרה אופק, שני בתים ראשונים של כל תרגום:


פִּטְעוֹנִי
תרגום: אהרן אמיר 		גֶבֶרִיקָא
תרגום: רִנה ליטוין 		Jabberwocky
Lewis Carrol
בְעֵת בָשָק וּשְלֵי פַחְזָר,

בּאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ,
אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר,
וּמְתֵי עָרָן כֵּרְדוּ.
”גּוּרָה בְנִי מִן הַפּטְעוֹן!
מֵחד-שִנּוֹ, חִיל-צִפּרְנוֹ!
מֵעוֹף-גִרְגִיר תָנוּס, צָעוֹן,
מֵחֶטֶשׁ בִמְגוֹנו!“

 הִבְרִיל כְבָר, זַחְלָצִים קְלִיחִים

חָגְווּ וְעָגוּ בַשְבִילֵל,
מַסִים הָיוּ הַסְמַרְלַחִים
וְחֶזְרוֹנִי צִרְלֵל.
”'זָהֵר מִגֶבֶרִיק, בָחוּר!
שִנָיו נוֹשְכוֹת, טָפְרוֹ חָזָק!
'זָהֵר מִגַבְגַב עָף, וְסוּר
מִבַנְדֶרְצְבַט הַזָף!“

‘Twas brillig, and the slithy toves

Did gyre and gimble in the wabe:
All mimsy were the borogoves,
And the mome raths outgrabe.

“Beware the Jabberwock, my son!
The jaws that bite, the claws that catch!
Beware the Jubjub bird, and shun
The frumious Bandersnatch!”

He took his vorpal sword in hand:
Long time the manxome foe he sought –
So rested he by the Tumtum tree,
And stood awhile in thought.

And, as in uffish thought he stood,
The Jabberwock, with eyes of flame,
Came whiffling through the tulgey wood,
And burbled as it came!

One, two! One, two! And through and through
The vorpal blade went snicker-snack!
He left it dead, and with its head
He went galumphing back.

“And, has thou slain the Jabberwock?
Come to my arms, my beamish boy!
O frabjous day! Callooh! Callay!”
He chortled in his joy.

‘Twas brillig, and the slithy toves
Did gyre and gimble in the wabe;
All mimsy were the borogoves,
And the mome raths outgrabe.

לַהֲגוֹנִי
תרגום: אוריאל אופק 		חַנְטָרוֹשִׁי
תרגום: עטרה אופק
לְעֵת בַּשְׁלִיל אוֹגִים זְרִישִׁים

גֵּרְסוּ עַל חַק-רַב וּמָקְדוּ;
דַּקְנִים הָיוּ הַצִּפְּרִישִׁים,
מוּל פִּיר נוֹעֶה פָּלְדוּ.

”'רְחַק מִלַּהֲגוֹן, בֵּן רַךְ!
נִיבוֹ נוֹשֵׁךְ, טָפְרוֹ דּוֹקֵר!
'רְחַק מִכְּנַף גֻּבְּגּוּב וּבְרַח
מִקֶּטֶב שׁוּף זוֹקֵר!"

 בְּעֵת שָׁלוֹק, פְּלוּלִים כְּפוּשִׁים

בַּמִּידְשָׁעוֹן קִרְסְלוּ, פָּטְשׁוּ;
כַּמָּה אֻמְּשׁוּ הַתּוּכְּנִישִׁים
וְצַבּוּדִים רִפְּשׁוּ.

"בְּנִי, הִשָּׁמֵר מֵחַנְטָרוֹשׁ!
מַלְתְּעוֹתָיו, צְבָתוֹת טְפָרָיו!
מֵעוֹף הַגַּבְּגַבּ נוּס, וּקְרוֹשׁ
מֵחַטְפָלוֹן חַמְרָב!"

תרגומו של אהרן אמיר לעברית (אשר קרא לשיר "הפטעוני") שומר על אווירת האיגיון שלו. אמיר מצליח לשמור על רוח האיגיון מחד, ועל שמץ המשמעות המופיע במילים האנגליות מאידך. לדוגמה, בשורה השנייה - כאשר מתוארים בעלי החיים המסתובבים "סבסו, מקדו" - מזכיר הדבר את הביטוי האנגלי "Did gyre and gimble", וכן שומר אמיר על מצלול דומה של המילים. דוגמה נוספת מופיעה בבית מאוחר יותר: "One, two! One, two! And through and through" תורגם - "במחי חזוז - הבס! הבס!" וכך שומר אמיר על המצלול ועל הכפילות.

במהדורה חדשה של הספר, שאותו תרגמה רנה ליטוין, תרגום השיר (המכונה שם "גבריקא") יותר "זורם" ובעברית עכשווית. תרגומה מנסה לשמור על צליל המילים המקוריות. לדוגמה "Bandersnatch" תורגם כ"בַּנְדֶּרְצְבַט", "galumphing" תורגם כ"גָּלַפְּ", ושם-התואר mimsy הפך "מַסִּים".

תרגומים נוספים לעברית עריכה

מקור השיר ופירושו עריכה

השיר מופיע בספר שאותו מוצאת אליס בבית שאליו היא מגיעה לאחר שעברה מבעד למראה. לאחר קריאתו אומרת אליס כי השיר "נראה יפה למדי" אף כי הוא "קשה למדי להבנה" (זאת מאחר שאליס אינה רוצה להודות שלא הבינה אותו כלל) וכי "הוא ממלא את ראשי ברעיונות, אך איני יודעת בדיוק מה הם! מישהו הרג משהו, זה לפחות ברור..." בהמשך הספר, מביא המפטי דמפטי את פירושו לבית הראשון.

אזכורים בתרבות עריכה

ג'ברווקי היווה השראה למאות יצירות תרבות, מיצירות סיפורת לפארודיות. ברוב הפארודיות הכותבים מחליפים את מילות השיר למילים הקשורות לנושא הפארודיה (לדוגמה, פרנק ג'ייקובס ממד מגזין כתב גרסה בה לואיס קרול הוא מבקר טלוויזיה) בעוד שאחרים מתייחסים אל השיר כסוגה פואטית, כמו סונטה או חמשיר, וממציאים מילים ומילון פירושים משל עצמם (למשל שי אזולאי שכתב את "Strunklemiss").

  • בספרו של קרול ציד הסנרק יש מספר התייחסויות לשיר, ועל פי קרול הוא התרחש באותו מקום בו התרחש הקרב המתואר בשיר.
  • בשנת 1943 פרסמו בני הזוג הנרי קוטנר וק. ל. מור, תחת שם העט לואיס פאג'ט, סיפור מדע בדיוני קצר בשם חלכן היה נמזר, בו הבית הראשון בשיר הוא הוראות לעבור לעולם אחר, בו שולטים חוקי היגיון זרים למחשבתנו. הוראות אלו אינן ניתנות להבנה עבור מי שגדל על ברכי הלוגיקה המקובלת, אך תינוקות וילדים קטנים יכולים להפנים הגיון זר זה, לבצע את הוראות הבית הראשון ובכך להיעלם מעולמנו. סיפור זה היווה את ההשראה לסרט המדע הבדיוני "המימזי האחרונה", שיצא לאקרנים ב- 2007.
  • בסרט אליס בארץ הפלאות של וולט דיסני משנת 1951, חתול צ'שייר שר את הבית הראשון מהשיר כאשר הוא פוגש את אליס בפעם הראשונה. בהמשך הסרט אליס מגיעה ל-tulgey wood, בו חיים בין היתר ה-mome raths. בתרגום העברי לסרט הושמטו השיר והאזכורים ממנו.
  • ב-1971 הבמאי הצ'כי יאן שוונקמאייר יצר סרט קצר תחת אותו השם בו השיר מוקרא בזמן שצעצועים שונים קמים לתחיה.
  • ב-1977 טרי גיליאם יצר סרט באורך מלא תחת השם "ג'ברווקי" שכולל את הבית הראשון מהשיר בסצנה הראשונה, ועלילתו מבוססת על השיר באופן חלקי.
  • בספר גדל, אשר, באך מאת דאגלס הופשטטר משנת 1979, מופיע לפני כל פרק עיוני פרק ספרותי (בדרך כלל דיאלוג בין אכילס והצב ודמויות דמיוניות נוספות, בהשראת יצירה אחרת של לואיס קרול - מה שהצב אמר לאכילס). לפני פרק 12 "נפשות ומחשבות" מופיע הפרק "סוויטה אנגלית צרפתית גרמנית" הכולל את כל בתי השיר ג'ברווקי כשכל בית מופיע בשלושת השפות בזו אחר זו (ובמהדורה העברית של הספר - גם בתרגומה של רנה ליטוין לעברית). ניתן לשער שהמחבר התכוון להמחיש שגם ג'יבריש ניתן לתרגום ובכך לעורר שאלות בדבר מהותה של השפה והאופן בו הוא נתפסת.
  • בסדרת ספרי "היקום המוכר" מאת לארי ניבן מופיעה חיה מהונדסת גנטית בשם "חטש במגונו" (Frumious Bandersnatch).
  • ארתור אדינגטון התייחס לשיר מספר פעמים בכתביו. כך, למשל, הוא השווה את שיר זה שהעיקר בו הוא המבנה התחבירי ולא המשמעות המדויקת לתורת החבורות, וגם כתב שהתיאור הפיזיקלי של אטומים הוא ג'ברווקי שהוספו לו מספרים, ובשל כך טען לחוסר הידיעה הבסיסית שלנו לגבי טבעו של העולם הפיזיקלי: "שמונה זחלצים קליחים חוגווים ועגים בשבילל החמצן, שבעה בשבילל החנקן. אם נכניס כמה מספרים, אפילו ג'ברווקי עשוי להפוך למדעי... אם נתרגם לשפה הג'יברית את ישויות היסוד בפיזיקה - בתנאי שכל המספרים- כל התכונות המדידות - נשארים כמות שהם- שום דבר לא ישתנה; זאת יכולה להיות תזכורת לא רעה לאי הידיעה הבסיסית שלנו בדבר טבען של ישויות היסוד הפיזיקליות."
  • בסרט אליס בארץ הפלאות בבימויו של טים ברטון משנת 2010, על אליס להילחם בג'ברווק. הדמויות גַבְגַב הציפור (Jubjub bird), בַנְדֶרְצְבַט (Bandersnatch) והחרב הַסַרְפִלִית (vorpal sword) מופיעות אף הן בסרט.
  • בספרו של רוג'ר זילאזני "בסימן התוהו" נלכד גיבור הסיפור, מרלין, בטריפ LSD העשוי באווירת יצירותיו של לואיס קרול. הוא נתקל בחטש במגונו והורג אותו, ונוטל את החרב הוורפאלית על מנת להילחם בפטעוני.
  • בפרק השישי בעונה השנייה של הסדרה פארגו של היוצר נואה האולי מצטטת הדמות מייק מיליגן שלושה בתים מהשיר בעל-פה.
  • במשחק הקלפים הפופולרי Hearthstone של חברת Blizzard יש קלף משחק בשם "Shudderwock" שמבוסס על ג'ברווק. כשהקלף משוחק ניתן לשמוע את הציטוטים "The jaws that bite, the claws that catch" ו- "snicker-snack!" מהשיר עם קולות של החרב הסרפלית (vorpal sword) ברקע. כמו כן, הציור של הקלף מבוסס כולו על האיור של ג'ון טניאל.
  • במשחק התפקידים ההמוני "מייפל סטורי" יש בוס בשם Vellum המבוסס על הג'ברווק.
  • בסרט Pimpernel Smith משנת 1941 מצוטט השחקן והבמאי לסלי הווארד את הבית הראשון.
  • בספר "הארי פוטר והשיטה הרציונלית - הארי פוטר ומשחקי הפרופסור" פרק 33 - "בעיות תיאום, חלק א" עמוד 237 שורות מהשיר מופיעות בטקס הפתיחה של גנרלי צבא כאוס.

תרגומים עריכה

במהלך השנים יצאו תרגומים נוספים לשיר; השיר תורגם לשפות רבות מאוד, ואפילו ליידיש.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ברווקי בוויקישיתוף


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ברווקי&oldid=36893591"