פטר טוט

סייף הונגרי אלוף אולימפי

פֵטֶר טוֹטהונגרית: Tóth Péter;‏ בודפשט, 12 ביולי 1882 – בודפשט, 28 בפברואר 1967) הוא סייף אלוף אולימפי פעמיים (בחרב), משפטן.

פטר טוט
Tóth Péter
לידה 12 ביולי 1882
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בפברואר 1967 (בגיל 84)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט סיף עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
סייף
מתחרה עבור האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
המשחקים האולימפיים
זהב לונדון 1908 חרב קבוצתי
זהב סטוקהולם 1912 חרב קבוצתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

בתור קצין תובע בבודפשט, הוא התחרה ב, מועדון האתלטיקה ההונגרי" (הו'). הוא התחרה גם בחרב וגם רומח. באולימפיאדת לונדון (1908) ובאולימפיאדת סטוקהולם (1912) הוא היה חבר גם בנבחרת החרב ההונגרית שזכתה באליפות האולימפית במשחקי הקיץ האולימפיים ב-2008. ב-1913 השתתף בהקמת איגוד הסיף הבין-לאומי כחבר מייסד. הוא היה ספורטאי פעיל במשך תקופה ארוכה, וזכה באליפות הונגריה הראשונה שלו ב-1907 ובאחרונה ב-1934. כסייף, השתתף ב-1928 גם באולימפיאדת אמסטרדם. לאחר מלחמת העולם השנייה עבד כפועל זוטר. מאוחר יותר פרסם מאמרי ספורט ביומון הספורט. הוא עסק בגם בתורת ובתולדות הספורט, ופרסם מאמרי מומחים רבים הקשורים לסייף. בחודשים האחרונים לחייו כתב יחד עם הצלם קלמן קלל עבודה על תולדות הסיף שנותרה בכתב יד. הוא מת בתאונת דרכים.

הישגיו

עריכה
  • בחרב:
  • ברומח:
    • אולימפיאדה מקום 5:
      • 1928, אמסטרדם: קבוצתי
    • אליפות אירופה מקום שני:
    • אחת עשרה פעמים אלופת הונגריה
      • אישי: 1907, 1908, 1909, 1911, 1913, 1914, 1920, 1921
      • קבוצתי: 1925, 1928, 1934

לקריאה נוספת

עריכה
  • Tóth Péter profilja a Nemzetközi Olimpiai Bizottság oldalán (באנגלית)
  • Tóth Péter profilja az Olympedia oldalán (באנגלית)
  • Magyar nagylexikon XVII.. Bárány Lászlóné. Budapest: Magyar Nagylexikon. 2003. ISBN 963-9257-17-6 (הלקסיקון ההונגרי הגדול)
  • Rózsaligeti László: Magyar olimpiai lexikon 1896–2002. Budapest: Helikon. 2004. ISBN 963-208-835-2 (הלקסיקון האולימפי ההונגרי)
  • Havas László: A magyar sport aranykönyve, Budapest, 1982, ISBN 963-2535-72-3

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פטר טוט בוויקישיתוף