פתיחת התפריט הראשי

פיגמליון (סרט, 1938)

סרט קולנוע בריטי המבוסס על המחזה מאת ג'ורג' ברנרד שו

פיגמליוןאנגלית: Pygmalion) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1938 המבוסס על המחזה באותו שם מאת ג'ורג' ברנרד שו שגם כתב את התסריט. בסרט מככבים לסלי האווארד וונדי הילר.

פיגמליון
Pygmalion
Pygmalion 1938 mp 1sht 1200 012420140413.jpg
מבוסס על המחזה פיגמליון מאת ג'ורג' ברנרד שו
בימוי אנתוני אסקווית'
לסלי האווארד
הופק בידי גבריאל פסקל
תסריט ג'ורג' ברנרד שו
ו. פ. ליפסקומב
ססיל לואיס
איאן דלרימפל
עריכה דייוויד לין
שחקנים ראשיים לסלי האווארד
ונדי הילר
וילפריד לוסון
ליואין מקגארת'
מוזיקה ארתור הונגר
צילום הארי סטרדלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניה
חברה מפיצה General Film Distributors (בריטניה)
מטרו גולדווין מאייר (ארצות הברית)
הקרנת בכורה 6 באוקטובר 1938
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי1 ביוני 1940[1]
משך הקרנה 96 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה קומדיה רומנטית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב £87,000[2]
הכנסות 1.4 מיליון דולר[3]
פרסים פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (ג'ורג' ברנרד שו, איאן דלרימפל, ססיל לואיס, ו. פ. ליפסקומב) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט זכה להצלחה קופתית ולשבחי הביקורת, הוא גם זכה בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר נוספים. ב-1956 עובד התסריט למחזמר "גבירתי הנאווה" שעליו מבוסס הסרט באותו שם משנת 1964.

עיבוד לקולנועעריכה

 
סקוט סנדרלנד, לסלי האווארד וונדי הילר בסרט "פיגמליון"

המפיק גבריאל פסקל רצה ליצור סדרה של סרטים המבוססים על יצירותיו של שו, ואת "פיגמליון" בראשם. הוא נפגש עם שו כדי לקבל ממנו אישור לתוכניותיו. שו לא שש לאשר עיבוד קולנועי ל"פיגמליון" בשל האיכות הגרועה של עיבודים קודמים שהתבססו על יצירותיו. פסקל הצליח לשכנע אותו שתהיה לו שליטה מלאה על העיבוד, ובהמשך עיבד לקולנוע מחזות נוספים של שו "מייג'ור ברברה", "קיסר וקלאופטרה" ו"אנדרוקלס והאריה".

בסרט "פיגמליון" הושמטו סצנות אחדות מהמחזה שלא היו הכרחיות, ונוספו על ידי שו עצמו סצנות ודיאלוגים אחרים. גם איאן דלרימפל, אנאטול דה גרונוולד וקיי וולש תרמו לתסריט. נוספה סצנה שלמה בחדר הנשפים, והוצגה דמות חדשה בשם הרוזן אריסטיד קרפתי. הדמות מופיעה גם במחזמר "גבירתי הנאווה" בשם פרופ זולטן קרפתי. במחזה המקורי הדמות רק מוזכרת בסצנה האחרונה, אבל לא מופיעה על הבמה. בניגוד לרצונו של שו, הסרט נגמר ב"סוף טוב". אלייזה אמנם עוזבת את ביתו של היגינס יחד עם פרדי אבל בסצנת הסיום היא חוזרת אל היגינס.

הפקהעריכה

שו בחר בוונדי הילר לגלם את אלייזה דוליטל אחרי שראה אותה מופיעה על הבמה בהפקות של המחזה "פיגמליון" ושל המחזה "ז'אן דארק". ברשימת הקרדיטים נרשמה הילר כמוצגת לראשונה, אבל היא הופיעה על המסך כבר ב-1937 בסרט "Lancashire Luck". הבחירה של שו לתפקיד היגינס היה השחקן צ'ארלס לוטון. בסרט מופיעים לראשונה השחקן אנתוני קווייל והשחקנית קתלין נסביט, ש-18 שנה אחר כך תגלם את גברת היגינס בהפקה בברודוויי של "גבירתי הנאווה".

עורך הסרט היה דייוויד לין שגם ביים את הסצנות בהן היגינס מלמד את אלייזה. מעצב התפאורה היה לורנס אירווינג והצלם היה ג'ק הילדיארד, מי שצילם אחר כך את סרטיו של לין "הגשר על הנהר קוואי", "The Sound Barrier", ו"בנות גידלתי".

צוות השחקניםעריכה

  • לסלי האווארד - פרופ' הנרי היגינס
  • ונדי הילר - אלייזה דוליטל
  • וילפריד לוסון - אלפרד דוליטל
  • מארי לוהר - גברת היגינס
  • סקוט סאנדרלנד - קולונל ג'ורג' פיקרינג
  • ג'ין קאדל - גברת פירס
  • דייוויד טרי - פרדי איינספורד-היל
  • אברלי גרג - גברת איינספורד-היל
  • ליואין מק'גארת' - קלרה איינספורד-היל
  • אזמה פרסי - הרוזן אריסטיד קרפתי
  • ויולט ואנברוג - השגרירה
  • אייריס הואי - איזבל, כתבת חברה
  • ויולה טרי - פרפידה, כתבת חבר
  • איירין בראון - הדוכסית
  • קייט קאטלר - הגברת הזקנה
  • קתלין נסביט - גברת זקנה
  • או. ב. קלרנס - הכומר מר בירצ'ווד
  • וולי פאטש - - צופה מהצד
  • ה. פ. מלטבי - - צופה מהצד
  • איבור ברנרד - צופה מהצד
  • ססיל טראונסר - שוטר
  • סטיבן מארי - שוטר
  • איילין בלדון - משרתת של גברת היגינס
  • פרנק אטקינסון - נהג מונית
ללא קרדיט

פרסיםעריכה

ג'ורג' ברנרד שו, ססיל לואיס, איאן דלרימפל וו. פ. ליפסקומב[4] זכו בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר לשנת 1939. הסרט היה מועמד לפרסי אוסקר בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (לסלי האווארד) והשחקנית הטובה ביותר (ונדי הילר).

בפסטיבל הסרטים של ונציה של שנת 1938 זכה לסלי האווארד בגביע וולפי והסרט היה מועמד לפרס גביע מוסוליני.

לקריאה נוספתעריכה

  • The Great British Films, pp. 45–48, Jerry Vermilye, 1978, Citadel Press, ISBN 0-8065-0661-X

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיגמליון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1940%2F05%2F31&id=Ad00903&sk=29E26B62
  2. ^ "Hollywood MERRY GO ROUND.". The Barrier Miner (Broken Hill, NSW: National Library of Australia). 29 ביוני 1939. עמ' 5 Edition: HOME EDITION. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2012. 
  3. ^ Balio, Tino (2009). United Artists: The Company Built by the Stars. University of Wisconsin Press. ISBN 978-0-299-23004-3.  p220
  4. ^ Cecil Lewis, 98, Pilot In Wartime, Writer And Oscar Winner