פיוטר השני, קיסר רוסיה

פיוטר השני, קיסר רוסיה
Пётр II
לידה	12 באוקטובר 1715; סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	18 בינואר 1730 (בגיל 14); מוסקבה, האימפריה הרוסית
שם מלא	פיוטר אלכסייביץ' רומנוב
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	קתדרלת המלאך מיכאל, קרמלין, מוסקבה
שושלת בית רומנוב
תואר	קיסר האימפריה הרוסית
אב	אלכסיי פטרוביץ', הצארביץ' של רוסיה
אם	שרלוטה כריסטינה, נסיכת בראונשווייג-לינבורג
	6 במאי 1727 – 18 בינואר 1730; (שנתיים)
	→ יקטרינה הראשונה אנה ←
פרסים והוקרה
	אביר במסדר אלכסנדר נבסקי; עיטור מסדר העיט הלבן; עיטור אנדריי הקדוש ;
חתימה

פיוטר השני, קיסר רוסיה (ברוסית: Пётр II, ‏23 באוקטובר 1715 – 6 בינואר 1730), היה קיסר האימפריה הרוסית בשנים 1727–1730.

ביוגרפיה

ראשית חייו

פיוטר אלכסייביץ' נולד ב-23 באוקטובר 1715 בסנקט פטרבורג, לאלכסיי פטרוביץ', הצארביץ' של רוסיה, בנו של הקיסר פיוטר הגדול מאשתו הראשונה יבדוקיה לופוחינה, ולשרלוטה כריסטינה, נסיכת בראונשווייג-לינבורג, בתם של לודוויג רודולף, דוכס בראונשווייג-לינבורג וכריסטינה לואיזה, נסיכת אטינגן-אטינגן, שנפטרה במהלך לידתו.

כשהיה פיוטר בן 3, אביו, הנסיך אלכסיי, הוצא להורג על ידי פיוטר הגדול באשמת בגידה. לאחר מכן הכריז פיוטר הגדול על בנו התינוק פיוטר (מאשתו השנייה יקטרינה) כיורש העצר. אך בן זה לא האריך ימים ומת כעבור שנה (ב-1719). מסיבות אלו נותר מעמדו של פיוטר אלכסייביץ' מעורפל – מצד אחד הוא היה הנצר הגברי היחידי של שושלת רומנוב, מצד שני הוא לא הוכרז רשמית כיורש העצר על ידי הקיסר השולט.

בשנת 1725 מת הקיסר פיוטר הגדול ואשתו יקטרינה עלתה לשלטון. כעבור שנתיים, בשנת 1727, נפטרה אף היא. בצוואתה ביקשה למנות את פיוטר אלכסייביץ' לקיסר.

בשליטה בפועל של מנשיקוב

בהתאם לצוואה של יקטרינה הראשונה עד שפיוטר יגיע לגיל 16 השלטון המעשי היה צריך להיות בידי המועצה הסודית העליונה. בשנים הראשונות של השלטון, השליטה המעשית במועצה הייתה בידי אלכסנדר מנשיקוב. הוא פעל נמרצות נגד כל מי שעלול היה לדעתו לסכן את מעמדו. בין השאר, בתו של פיוטר הגדול, אנה ובעלה נאלצו לעזוב בהוראתו את האימפריה הרוסית. על אנה, בתו של איוואן החמישי ואחייניתו של פיוטר הגדול נאסר להגיע מילגבה כדי לקחת חלק בחגיגות הכתרתו של פיוטר.

במטרה לחזק את השפעתו על הקיסר, ב-17 במאי 1725 מנשיקוב שיכן אותו בביתו ותוך מספר ימים נערך טקס אירוסין בין פיוטר בן ה-11 ובתו של מנשיקוב שהייתה בת 16.

אלכסנדר מנשיקוב פעל לפרסום מספר צווים חשובים בתחום הכלכלי וסידר מינוים למקורביו. בשנת 1727 הוא שינה את צורת השלטון באוקראינה וחידש את תפקיד ההטמאן. המטרה הייתה לחזק את הקשר עם אוקראינה לאור המלחמה הצפויה עם האימפריה העות'מאנית. בהתאם לצו שפורסם ב-22 ביולי 1727 היה צריך לבצע מינוי מחדש בכל דרגות השלטון המקומי באוקראינה, תוך בחירת האנשים המתאימים ותוך איסור למינוי יהודים. הוא הפקיד את גנריך אוסטרמן על חינוך הקיסר הצעיר. בהתאם לכללים, הקיסר היה צריך להופיע בישיבות המועצה הסודית העליונה פעמיים בשבוע. בפועל ידוע רק על הופעה בודדת שלו במועצה ביוני 1727.

עם הזמן כוחו של אלכסנדר מנשיקוב הלך ונחלש. לכך היו מספר סיבות – התנהגות של מנשיקוב עצמו והשפעת בתו של פיוטר הגדול יליזבטה ומשפחת דלוגורוי על הקיסר. ב-26 באוגוסט 1727 פיוטר עזב את ביתו של מנשיקוב ועבר להתגורר בארמון בפטרגוף. במהלך הקיץ חלה מנשיקוב, ומתנגדיו ניצלו את המצב ונתנו לפיוטר לקרוא את פרוטוקולי המשפט של אלכסיי רומנוב. לראשונה פיוטר נחשף לתפקידו המרכזי של מנשיקוב בגורלו הטראגי של אביו. ב-8 בספטמבר 1727, אלכסנדר מנשיקוב הואשם בבגידה וכל משפחתו כולל בתו, לה פיוטר היה מאורס, נשלחה לסיביר.

בשליטה בפועל של משפחת דולגורוקי

עוד בתחילת שלטונו של פיוטר, סבתו יבדוקיה לופוחינה (אשתו הראשונה של פיוטר הגדול) עברה למוסקבה. לאחר נפילת אלכסנדר מנשיקוב היא כתבה מספר מכתבים לנכדה וביקשה ממנו להצטרף אליה. בתחילת ינואר 1728 הקיסר והחצר החלו במעבר למוסקבה. הכניסה הרשמית והמרשימה התרחשה ב-4 בפברואר 1728. ב-8 במרץ 1728 בקתדרלת העלייה לשמיים במוסקבה התקיים טקס רשמי של ההכתרה. ב-22 בנובמבר 1728 נפטרה אחותו נטליה. על-פי עדויות בני זמנו הם היו מקורבים מאוד והייתה לה השפעה טובה על הקיסר.

מיד לאחר מעבר החצר למוסקבה השתנה הרכב המועצה הסודית העליונה. השליטה במועצה הועברה למשפחת דולגורוי. בהיותו במוסקבה פיוטר הילד לא טיפל בענייני המדינה והשליטה המעשית הייתה בידי משפחת דולגורוקי ששלטה במועצה הסודית העליונה. חלק מחברי המועצה הסודית העליונה מחו על כך שהקיסר לא מופיע בישיבות ושני חברי המועצה – אלכסיי דולגורוקי וגנריך אוסטרמן מהווים מתווכים בין המועצה לבין הקיסר.

הצבא והצי לא קבלו תקציבים והתייחסות מתאימה. גם הפיכת מוסקבה לעיר הבירה הביאה לעצירת פיתוח של המבצרים בחוף של הים הבלטי. גנריך אוסטרמן אמנם ניסה להפנות תשומת לב של הקיסר לנושא, אך ללא הצלחה.

ב-19 בנובמבר 1729 הקיסר הודיע למועצה על רצונו להינשא לאחת מבנות משפחת דולגורוי, הנסיכה יקטרינה דולגורוי ואחותו של איוואן דולגורוקי, פוליטיקאי רב השפעה. ב-30 בנובמבר 1729 נערך טקס אירוסין והחתונה הייתה צפויה להתקיים בינואר 1730.

בתחילת ינואר 1730 נפגש הקיסר עם גנריך אוסטרמן ויליזבטה. בשיחה זו אוסטרמן התייחס למעשי שחיתות של משפחת דולגורוקי ויליזבטה דיברה על היחס המשפיל לו היא זוכה מנסיכי דולגורוי, אך הדבר לא הביא לביטול אירוסיו של הקיסר.

ב-6 בינואר 1730 הקיסר צפה במצעד צבאי. מזג האוויר הסוער הפיל למשכב את הקיסר, שחלה עוד לפני כן באבעבועות שחורות ותוך זמן קצר הוא מת בהיותו בן 14 בלבד.

הנסיך איוואן דולגורוקי ניסה לנצל את המצב ולהכתיר את אחותו שהייתה צפויה להתחתן עם פיוטר תוך מספר ימים, תוך זיוף הצוואה של הקיסר. הוא נעצר מיד ונשלח עם כל משפחתו לסיביר.

מדיניות חוץ

בתקופה שלטון פיוטר השני האימפריה הרוסית ניהלה מדיניות חוץ אקטיבית. מדיניות זו נוהלה על ידי גנריך אוסטרמן שהסתמך על ברית עם אוסטריה. מבחינת הקיסר תלות זו לא היוותה בעיה בהתחשב בקרבתו המשפחתית לקיסר האוסטרי. המדינות היו בעלות ברית טבעיות לאור התמודדות המשותפת כנגד האימפריה העות'מאנית. בהתאם למצב הפוליטי באותה תקופה, הברית עם אוסטריה גררה יחסים מתוחים עם צרפת ואנגליה.

היחסים עם האיחוד הפולני-ליטאי היו עכורים לאור המחלוקת בנושא קורלנד. הפולנים ראו בה חלק ממדינתם והדבר לא היה מקובל על הרוסים.

נמשכו בעיות בגבול עם סין. הסינים היו מעוניינים לספח את כל שטחי דרום סיביר, בה ישבה אוכלוסייה סינית בלתי מבוטלת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיוטר השני, קיסר רוסיה בוויקישיתוף

קורות חיים (ברוסית)
פיוטר השני, קיסר רוסיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פיוטר השני, קיסר רוסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)