פיוס האחד עשר
האפיפיור פיוס האחד-עשר (בלטינית: Pius XI; באיטלקית: Pio XI; 31 במאי 1857 – 10 בפברואר 1939) נולד בשם אמברוג'ו דמיאנו אקילה ראטי (Ambrogio Damiano Achille Ratti), היה האפיפיור מ-1922 ועד מותו ב-1939. ראטי שירת כנציג האפיפיור (נונציו) בפולין אחרי מלחמת העולם הראשונה, וכארכיבישוף מילאנו ב-1921. הוא נבחר לכהונת האפיפיור בהצבעה הארוכה ביותר במאה ה-20, שכללה 14 סיבובים.
 | |||||
| פיוס האחד עשר | |||||
| לידה |
31 במאי 1857 דזיו, ממלכת לומברדיה-ונציה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 1939 (בגיל 81) קריית הוותיקן  | ||||
| מקום קבורה |
מערת הוותיקן  | ||||
| שם לידה |
Achille Ambrogio Damiano Ratti | ||||
| מדינה |
קריית הוותיקן | ||||
| השכלה | |||||
| פרסים והוקרה |
עיטור מסדר העיט הלבן של פולין | ||||
| חתימה |
 | ||||
| |||||
עם בחירתו, חידש פיוס האחד עשר את מנהג התפילה הפומבית ממרפסת הוותיקן שהופסק עם קיצה של מדינת האפיפיור ב-1870. פיוס האחד-עשר לא ראה עצמו כמחויב לשיטת שלטון אחת, וטען כי הכנסייה מסכימה לכל שיטה שתאפשר חופש מצפון לנוצרים. הוא תמך בפעילות מסיונרית קתולית באפריקה ובאסיה.
בשמו של פיוס האחד-עשר נחתמו ההסכמים הלטרניים עם איטליה אשר הקימו את מדינת הוותיקן, קבעו את הנצרות הקתולית כדתה הרשמית של איטליה, והעניקו לכנסייה את המנדט על נושא הנישואים באיטליה. ב-1933 חתם על הסכם קונקורדט הרייך עם גרמניה הנאצית, בו הכירה גרמניה במעמד הכנסייה ובאוטונומיה שלה, ובמהלכו כפה האפיפיור על המפלגה הקתולית הגרמנית להתפרק. ב-10 במרץ 1937 פרסם את המנשר "מיט ברננדר זורגה", בו הוא גינה את השלטון הנאצי והביע ביקורת על הנאציזם ועל היטלר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- פיוס האחד-עשר באתר קריית הוותיקן
- סרג'יו (יצחק) מינרבי, שתיקה רועמת: יחסי הוותיקן עם גרמניה הנאצית, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2010
- פיוס האחד עשר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פיוס האחד עשר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פיוס האחד עשר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
