פיטר לילי

צייר הולנדי

פיטר ליליאנגלית: Peter Lely‏; 14 בספטמבר 16187 בדצמבר 1680) היה צייר ממוצא הולנדי, שכמעט כל הקריירה שלו בילה באנגליה, בה הפך לצייר הפורטרטים הדומיננטי בחצר המלכות.[1]

פיטר לילי
Peter Lely
Peter Lely, by Peter Lely.jpg
לידה 14 בספטמבר 1618
זוסט, Duchy of Westphalia, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בנובמבר 1680 (בגיל 62)
קובנט גרדן, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Pieter van der Faes עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 בנובמבר 1680 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ציור בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Peter Pett and the Sovereign of the Seas, Portrait of Charles I, with his second son, James, Duke of York, Portrait of George Monck, 1st Duke of Albemarle, English Admiral and Statesman עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

לילי נולד כפיטר ואן דר פאס להורים הולנדים בוסטפאליה, שם אביו היה קצין ששירת בכוחות המזוינים של ברנדנבורג. לילי למד ציור בהארלם, ייתכן אצל פיטר דה גרבר. הוא הפך לחבר בגילדת סנט לוק בהארלם בשנת 1637. הוא נחשב כמי שאימץ את שם המשפחה "לילי" כשם צמח השושן שהיה על גמלון הבית בו נולד אביו בהאג.

הוא הגיע ללונדון בסביבות 1643, ציוריו האנגלים המוקדמים, היו בעיקר סצינות מיתולוגיות או דתיות, או דיוקנאות בנוף פסטורלי, מראים השפעות של אנתוני ואן דייק והבארוק ההולנדי. הדיוקנאות של לילי התקבלו היטב, והוא הצליח להחליף את אנתוני ואן דייק (שנפטר בשנת 1641) כאמן הדיוקנאות האופנתי ביותר באנגליה. הוא היה אמן הפורטרטים של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, והמשיך במעמדו גם לאחר הוצאתו להורג ושירת את אוליבר קרומוול, אותו צייר.[2]

 
פיטר לילי, נימפות ליד המזרקה

לאחר השיקום האנגלי בשנת 1660, לילי מונה לצייר הראשי של צ'ארלס השני בשנת 1661, עם קצבה של 200 ליש"ט לשנה, כפי שנהנה ואן דייק בתקופת סטיוארט הקודמת.[3] הוא קיבל אזרחות בריטית ב 1662. רוברט הוק הצעיר הגיע ללונדון כדי להיות תלמיד אצל לילי.

לאחר שלילי היה מצייר את ראשו של "היושב", תלמידיו היו משלימים את הדיוקן לעיתים קרובות בכמה סדרות של תנוחות ממוספרות. כתוצאה מכך, לילי הוא הצייר האנגלי הראשון שהשאיר "מסה עצומה של עבודות", אם כי באיכות משתנה.

בין ציוריו המפורסמים ביותר היא סדרה של עשרה דיוקנאות של נשים מהחצר המלכותית, הידועות בשם "יפהפיות וינדזור", בעבר טירת וינדזור אך כעת ארמון המפטון קורט. סדרה דומה עבור אלת'ורפ. סדרה של 12 מהמעריצים והקברניטים שלחמו במלחמת אנגליה-הולנד השנייה, המכונה "אנשי הדגל של לואוסטופט", בבעלות המוזיאון הימי הלאומי בגריניץ'. וכן הציור "סוזאנה והזקנים" שנמצא בבית בורגלי.

עבודתו שאיננה דיוקן, המפורסמת ביותר היא ככל הנראה "נימפות ליד מזרקה" בגלריית התמונות של דוליץ'.

לילי מילא תפקיד משמעותי בהכנסת ההדפסים בשיטת המצוטינט לבריטניה, שכן הבין את האפשרויות הנוספות לפרסום דיוקנאותיו. הוא עודד את אמני המצוטניט ההולנדים להגיע לבריטניה כדי להעתיק את עבודתו, והניח את היסודות למסורת ההדפסים האלה באנגליה.

לילי התגוררה בערך 1651 עד 1680 בכיכר הגדולה בקובנט גארדן. הוא קיבל תואר אביר בשנת 1679.

לילי נפטר זמן קצר לאחר מכן בקובנט גרדן, בזמן שצייר דיוקן של הדוכסית מסומרסט.

סר פיטר נקבר בכנסיית סנט פול בקובנט גארדן.

מורשתועריכה

בחייו, לילי הייה ידוע כמיומן באמנות. אוסף הציורים שאסף של המאסטרים הישנים, כולל טיציאן, קלוד לוריין ורובנס, ואוסף הציורים של עצמו, פורק ונמכר לאחר מותו, וגייס סכום עצום של 26,000 פאונד.[4] כמה פריטים שנרכשו על ידי לילי מאוספי האמנות של צ'ארלס הראשון, נרכשו מחדש על ידי האוסף המלכותי.

בין התלמידים של לילי היו ג'ון גרינהיל וילם ויסינג.

הוא הוחלף כצייר חצר המלכות על ידי סר גודפרי קנלר, גם הוא הולנדי יליד גרמניה, שסגנונו היה דומה לזה של לילי אך שיקף מגמות קונטיננטליות מאוחרות יותר. ביניהם הם ביססו את סגנון הדיוקן האנגלי הבסיסי ואחריו ציירים פחות אופנתיים במשך עשרות שנים.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיטר לילי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Sir Peter Lely | Dutch painter, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  2. ^ Rossetti, William Michael, Lely, Sir Peter, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 16
  3. ^ Officials of the Royal Household, 1660-1837: Department of the Lord Chamberlain and associated offices, University of London, Institute of Historical Research, 1997, ISBN 978-1-871348-40-8. (באנגלית)
  4. ^ Lionel Henry Cust, Lely Peter, Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 33