פתיחת התפריט הראשי

פירוש אברבנאל

פירוש אברבנאל על התורה, חלק מספרי הנביאים וספר דניאל, נכתב על ידי רבי יצחק אברבנאל, מראשי יהדות ספרד ופורטוגל.

סגנוןעריכה

פירוש אברבנאל מתייחס לרוב לקטעים ארוכים יחסית ואינו מתמקד במילים ספורות או פסוק בודד[1], על קטעים אלו מציב אברבנאל שאלות[2] ולאחר מכן הוא מאמר ארוך העונה על כל השאלות. בפירושו על התורה הרבה במספר השאלות עד כדי 42 שאלות, לעומת זאת בפירוש לספרי הנביאים קצב את סך השאלות ל-6 שאלות למאמר. אברבנאל מצהיר בתוך דבריו פעמים רבות כי פירושו מתמקד בדרך הפשט, אך הוא אינו נמנע מלצטט פרשנים אחרים שפירשו בדרך הדרש ולעיתים אף מוסיף פירוש מדרשי משלו לצד הפירוש הפשטני[3]. כאמור פירוש אברבנאל רווי ציטוטים מפרשנים שקדמו לו, אך לא תמיד הוא נוקב בשמות הפרשנים שציטט. אברבנאל אינו נמנע מלחלוק על קודמיו כשחש שאין בדבריהם כדי ליישב את הכתובים. כחלק מפירושו על דרך הפשט הרבה אברבנאל לעסוק בהסבר סמיכות העניינים שבתורה.

היסטוריהעריכה

אברבנאל החל לפרש את התורה בספר דברים בשבתו בעיר ליסבון שבפורטוגל בסביבות שנת 1476, אך כתב היד אבד בעת שנאלץ להימלט על נפשו, כעבור כ-20 שנה בשבתו בעיר נאפולי שבדרום איטליה נמצאה הטיוטה בנסיבות שאינן ידועות ועל פיה נערכה המהדורה שבידנו[4]. בהקדמה לפירושו הוא מציג התחבטות האם ספר דברים נכתב על ידי משה רבנו או ניתן מן השמים על ידי הקדוש ברוך הוא. התחבטות זו שלא מצאה מזור בכתבי הקדמונים הביאה אותו לייסד פירוש עצמאי.

השפעה על הפרשנים שלאחריועריכה

השפעה ניכרת יש לפירוש אברבנאל על פרשנים בדורות שלאחריו. הבולט בהם הוא פירוש המלבי"ם שמרבה לצטט את פירוש אברבנאל לעיתים ללא ציון שמו. השפעה ניכרת גם בפירושו של רבי עובדיה ספורנו שחי באיטליה וייתכן שהם הכירו זה את זה. פירושים נוספים שמצוטט בהם מפירוש אברבנאל הם הכלי יקר והכתב והקבלה.

ביקורתעריכה

אברבנאל מרבה לצטט את ידידו בן דורו רבי יצחק עראמה בעל הספר עקידת יצחק מבלי לציין את שמו אלא בכינויים שונים ולפעמים ללא כל רמז למקור הדברים. בעקבות כך האשים רבי מאיר עראמה בנו של בעל העקידה את האברבנאל בגניבה ספרותית. יש לציין כי בטיוטה לספר דברים אין ציטוטים מבעל העקידה[5]. מעין התגוננות מפני ההאשמה הזו ניתן למצוא בפירוש למסכת אבות[6] שם כתב "שעם היות שמחברי הספרים פעמים לוקחים אלו מאלו, שאין בזה גנאי ולא ביטול, כי התחלת הכל הוא מהשי"ת".

נוסחאותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כמנהג רבו רבי יוסף בן אברהם חיון, קדמו לו בסגנון זה הרלב"ג ו.
  2. ^ בפירוש לספר דברים הן מכונות ספקות
  3. ^ כך למשל כותב בפרשת וירא "ובראשונה אבאר המראה כפי דרך המדרש ואתיר הספקות שיפלו עליו .ואחר כך אפרשנה כפי הפשט כאשר עם לבבי". ובבואו לבאר את עניין גן עדן בספר בראשית קובע אברבנאל כי בכל דברי התורה יש שלושה חלקים, הבנת המילות, כוונת הסיפורים והרמז הנסתר אותו הוא מגדיר "פרי הלימוד ותכליתו"
  4. ^ תצלום כתב יד המיוחס לטיוטה הזו קיים במכון לתצלומי כתבי יד עבריים.
  5. ^ אבישי שוטלנד, מבוא לפירוש אברבנאל על ספר דברים. הוצאת חורב, תשס"ט.
  6. ^ פרק ד' משנה ה'