פתיחת התפריט הראשי

פִּירִיט (מכונה "זהב השוטים") הוא צורת המינרל של סולפיד הברזל ונוסחתו ברזל דו-גופריתי FeS2, המורכב מגבישים איזומטריים במבנה בלתי מסודר. הברק המתכתי שלו וצבעו דמוי הפליז הקנו לו את הכינוי "זהב השוטים", אך למרבה האירוניה לעיתים אכן ניתן למצוא בו כמויות קטנות של זהב. פיריטים מסוימים נחשבים כעפרה משובחת להפקת זהב, ארסן, ניקל, קובלט ונחושת.

פיריט
Pyrite foolsgold.jpg
גוש של "זהב שוטים"
תכונות המינרל
הרכב כימי FeS2
מערך קריסטלוגרפי איזומטרי
צורת הגביש דמוי קוביה
צבע צהוב נחושת
ברק מתכתי
שקיפות אטום
פצילות אינה קיימת
שבירה דמוית קונכייה
קשיות 6 - 6.5 בסולם מוס
משקל סגולי 4.95 - 5.10
שרטוט שחור ירקרק
מינרלים נלווים קוורץ, קלציט, זהב ופלואוריט.
פיריט גולמי

פיריט הוא הגפרה הנפוצה ביותר. בדרך כלל מוצאים אותו עם סולפידים או תחמוצות אחרות בעורקי קוורץ, סלעי משקע או סלעים מטמורפיים, כמו גם במרבצי פחם ומאובנים.

פיריט שנחשף לאוויר ולמים במהלך חציבה מגיב עמם ליצירת חומצה גופרתית, תופעה מסוכנת במכרות. משתמשים בפיריט גם בתעשיית הנייר (לייצור גופרית דו-חמצנית) ולהפקת חומצה גופרתית, אם כי בהיקפים פחותים מבעבר.

השם "פיריט" מקורו במילה היוונית לאש, "פירוס". כנראה בשל הגיצים המופקים בחיכוך של פיריט בפלדה. הכינוי זהב השוטים מקורו בדמיון השטחי של גוון המינרל לזהב שגרם למחפשי זהב בתחילת דרכם לחשוב כי גילו זהב.[1]

פיריט ומוצא החייםעריכה

ישנם חוקרים הסבורים שלפיריט תפקיד חשוב במוצא החיים, על פי "התאוריה של וכטרסהויזר"(אנ'), התרכובות האורגניות הראשונות נוצרו על גבי שטח הפנים של פיריט. פיריט נוצר ממימן גופרתי (H2S) וממלחי ברזל, תגובה ביניהם משחררת לסביבה אנרגיה המאפשרת יצירת תרכובות אורגניות מפחמן דו-חמצני וחומרים פשוטים אחרים. דבר נוסף שמקל על התהליך הוא שטח הפנים של פיריט, הטעון חיובית ולכן מסוגל לקשור אליו קבוצות כימיות שטעונות במטען שלילי.

פיריט בעזה בימי השלטון הבריטי בא"יעריכה

בשנת 1930 קיבל האנגלי ל.ל. וויליאמס רישיון לניצול הגופרית מדרום לעזה. לאחר שבעומק מסוים נמצאה אבן חול גפסית[דרושה הבהרה] שחורה, אלום ועורקים שהכילו פיריט[2].

הערות שולייםעריכה