פישון
פִּישׁוֹן הוא נהר מקראי המוזכר בספר בראשית.
על פי המסופר בספר בראשית, הושקה גן העדן על ידי נהר שהתפצל לארבעה נהרות:
"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. יא שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. יג וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. יד וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת.
— בראשית, ב'
בעוד שהפרת והחידקל הם נהרות שמיקומם ידוע כיום, ושמתמזגים לנהר אחד בעיראק, אין הסכמה על זהותם של הגיחון והפישון.
הפישון מוזכר גם בספר בן סירא (פרק כ"ד פסוק 25), לצד נהר החידקל.
סברות לגבי מיקומו עריכה
מיקום הפישון שנוי במחלוקת. יוסף בן מתתיהו זיהה אותו עם הגנגס שבהודו[1], אך לא ברור לאיזה "הודו" הכוונה משום שבתקופתו היה בלבול בין הודו לאתיופיה.[2] רש"י זיהה את הפישון עם הנילוס.[3]
אחת ההשערות היא כי הפישון הוא אחד מיובלי נילוס העטברה-תכזה שבעת העתיקה נקרא בשם "נילוס"[4][5] או הנילוס הכחול. אלדד הדני מהמאה ה-9 זיהה את הפישון עם אחד מהנהרות שהוזכרו,[6] בנימין מטודלה בן המאה ה-12 זיהה גם הוא את הנהר עם אחד מהנהרות הללו וסביר שהוא התכוון לעטברה.[7] השערה זו היא חלק מהשערה כללית המזהה את הפישון והגיחון עם יובלי הנילוס, הם העטברה-תכזה והנילוס הכחול, ולא בהכרח בסדר זה.
חוקרים אחרים מזהים אותו עם נהרות באזור מסופוטמיה הצפונית (עיראק, איראן וטורקיה של ימינו), ובהם הנהר אראס - הגדול בנהרות הקווקז; או עם הספיד רוד, נהר הנשפך אל הים הכספי (על פי זיהויו של החוקר דייוויד רול).
אזכורים תרבותיים עריכה
במפות ביאטוס (מפות עולם (מפה מונדי) מסוג אורביס טרארום) המבוססות על המפה אשר צוירה על ידי הנזיר הספרדי ביאטוס מליאבנה בהתבסס על כתבים של הקדוש הנוצרי איזידור מסביליה, כתביו של הגאוגרף תלמי ועל התנ"ך. החל הנוהג לצייר את גן העדן בראש המפה (כאשר כיוון מזרח היה בראש המפה, ותחת גן העדן מוקמה יבשת אסיה) ולמקם את ארבעת הנהרות היוצאים ממנה ביבשת אסיה בהתאמה, דבר אשר מיקם את כל ארבעת הנהרות באזור עיראק של ימינו.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ קדמוניות היהודים, ספר א', פרק ג'
- ^ Philip Mayerson, "A Confusion of Indias: Asian india and African India in the Byzantine Sources", Journal of the American Oriental Society, Vol. 113, No. 2 (Apr. - Jun., 1993), pp. 169-174
- ^ פירוש רש"י על בראשית, פרק ב', פסוק י"א
- ^ Alfons Ritler, "Takkaze" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 823-825
- ^ משמעות שם הנהר "תכזה" הוא "נהר" בהתייחס ליאור של המקרא
- ^ אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א, עמ' 25 ו-48
- ^ בנימין מטודלה, מסעות בנימין, הספרייה הלאומית, תשמ"ג