פיתון לבן-שפה

פיתון לבן-שפה (שם מדעי: Leiopython albertisii) הוא פיתון בגודל בינוני, מין יחיד בסוג Leiopython, וממיני הפיתונים המוכרים פחות לאדם. למין זה שני תת-מינים. זהו נחש חנק לא ארסי שאינו מסוכן לאדם.

פיתון לבן-שפה
פיתון לבן-שפה
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	נחשים
על־משפחה:	חנקיים
משפחה:	פיתוניים
סוג:	Leiopython
מין:	פיתון לבן-שפה
שם מדעי
Leiopython albertisii ‏פטרס ודוריה, 1878

תפוצה ובית גידול

מוצאו של מין זה הוא בצפון אוסטרליה ובג'אווה, אך הוא הרחיב את תפוצתו לגינאה החדשה בדרום ועד איראן בצפון^{[דרוש מקור]}. כאמור, לפיתון לבן-השפה שני תת-מינים: תת-מין צפוני ותת-מין דרומי. תפוצתו של תת-המין הצפוני היא בצפון ג'אווה עד לדרום-מזרח אסיה, במדינות כמו הודו, איראן ובהוטן. תפוצתו של תת-המין הדרומי משתרעה על פני מרבית צפון-מזרח אוסטרליה והוא הרחיב את תפוצתו גם לצפון-מערב אוסטרליה ולגינאה החדשה.^{[דרוש מקור]}

פיתון זה מאכלס אזורים ביצתיים ביערות גשם טרופיים, שם מתאפשר לו לארוב לטרפו. מין זה מצוי גם ביערות דלילים בעלי עצים סבוכים, בנהרות קטנים ובמרכז יערות גשם. המדינות בהן הוא מצוי הן: אינדונזיה, אוסטרליה, הודו, בהוטן, איראן, קזחסטן ואפגניסטן^{[דרוש מקור]}. הוא התרבה מאוד בדרום-מזרח אסיה, ומצויה שם אוכלוסייה משגשגת. עם זאת, תפוצתו אינה רחבה כמו זו של מיני פיתונים אחרים. תת-המין הצפוני משגשג יותר מזה הדרומי.

אנטומיה ומראה

זהו נחש בעל גודל בינוני, המשתנה לפי תת-המינים. נקבות מתת-המין הדרומי הן הגדולות ביותר, ואילו זכרים מתת-המין הצפוני הם הקטנים ביותר. אורכם של זכרים מתת-המין הצפוני 150–185 ס"מ ומשקלם 20–30 ק"ג. אורכן של נקבות מתת-המין הצפוני 200–210 ס"מ ומשקלן 38–45 ק"ג. אורכם של זכרים מתת-המין הדרומי 195–210 ס"מ ומשקלם 37–46 ק"ג. נקבות מתת-המין הדרומי הן הגדולות ביותר: אורכן 240–300 ס"מ ומשקלן 40–60 ק"ג.

פיתון זה מופיע במגוון רחב של צבעים: צבעיו יכולים להיות בכל צבעי הקשת, תלוי בתת-המין ובגודלו של הפרט. שמו גם נגזר ממראהו: שפתו לבנה. חלקם זהובים וחלקם מגיעים לגוון כתמתם-צהבהב. גוון שחרחר הוא נפוץ, אך גוונים הדומים לו, כמו כחלחל וסגלגל, נדירים.

אורך ראשו 8.6-11.3 ס"מ אצל הנקבות ו-7.8-10.4 אצל הזכרים. לפיתון זה מספר השיניים הגבוה ביותר מכל הפיתונים: מספרן של שיניו 79–115 ואורכן 3.2-5.1 ס"מ. קוטרם של הזכרים 5–10 ס"מ ושל הנקבות 7.8-11.1 ס"מ.

רבייה

מין זה מגיע לבגרות מינית בגיל 18–48 חודשים לחייו. עונת הזדווגותו היא בסוף האביב, בחודשים אפריל-מאי. בתקופה זו, הזכרים מחזרים אחר הנקבות: הם רודפים אחריהן ומנסים לעלות עליהן, מה שמפריש את זרעם וגורם לביציה של הנקבה להיפגש עם זרעם ולהתחלת התפתחותה של ביצה. לרוב, הנקבות מטילות את ביציהן כ-3 חודשים לאחר הפרייתן. בקיץ, הנקבה חופרת גומה גדולה באדמה לחה ומטילה בה 60–85 ביצים. הנקבה שומרת על הביצים. בכל בוקר בו הביצים הוטלו אך עדיין לא בקעו, הנקבה יוצאת ממאורתה להתחמם בשמש, עד שטמפרטורת גופה 32–35 מעלות. אז, היא חוזרת למקום בו השאירה את ביציה וכורכת עצמה סביבן. דבר זה מחמם את הביצים וגורם להן להיות פוריות יותר. עם זאת, מטפלים רבים נתקלים בבעיה שבה נקבת פיתון לבן-שפה הטילה ביצים לא פוריות. זמן בקיעת הצעירים מן הביצים משתנה לפי הטמפרטורה: אם הביצים התפתחו בטמפרטורה של 32 מעלות הן יבקעו בתום 56–60 ימים, ואם ביצים אלו התפתחו בטמפרטורה של 30 מעלות, הן יבקעו לאחר 70–80 ימים.

צעירי נחש זה מגיעים למהירות 35–39 קמ"ש בעת בקיעתם^{[דרוש מקור]}, ומהירותם פוחתת עם הזמן: בגיל שבועיים מהירותם 30–33 קמ"ש, בגיל שנה מהירותם 20–23 קמ"ש ובבגרותם - מהירותם היא כ-5 קמ"ש.

ציד ותזונה

תזונתו של הפיתון לבן-השפה מגוונת, והוא נוהג לגוון אותה תדיר. פרטים בוגרים זקוקים למזון כל 7 ימים. צריך להאכילם בחולדה בעלת גודל בינוני, או אפילו בשתי חולדות. פרטים מתבגרים זקוקים לוולדת עכבר כל 3–4 ימים. בגיל 6–12 חודשים, אפשר כבר להאכילם בוולדת חולדה. בטבע, ניזון הפיתון לבן-השפה ממכרסמים, מארנבות צעירות, מדו-חיים, מלטאות גדולות, מעופות בגודל בינוני ומדגים. הפיתון אורב לטרפו בסבך היער. הוא מחכה שטרפו יתקרב אליו למרחק של כ-79 ס"מ, ואז, כשטרף זה אינו מסוגל להתגונן, הוא תוקף. בתחילת מתקפתו, הפיתון מכיש את טרפו הכשה יבשה (משום שאינן ארסי) ולאחר מכן כורך את גופו סביב הקורבן ומהדק את אחיזתו ברגע שקורבן זה נושף. לבסוף, הטרף מת כתוצאה מכשל נשמתי. לאחר מכן, הפיתון מרפה מאחיזתו ומתחיל לאוכלו. מכיוון שלנחשים אין שיניים טוחנות, זקוק הפיתון לבן-השפה לפה גמיש, ואכן יש לו פה כזה. פה זה יכול להיפתח פי 2–4 מפתיחתו הרגילה ובכך לבלוע עוף גדול כגון חוגלה, או חולדת חוף גדולה. פיתון לבן-שפה בוגר זקוק לכ-670 גרם מזון בכל שבוע, ופיתון צעיר - ל-380 גרם מזון בכל שבוע.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיתון לבן-שפה בוויקישיתוף

• פיתון לבן-שפה, באתר ITIS (באנגלית)
• פיתון לבן-שפה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• פיתון לבן-שפה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• פיתון לבן-שפה, באתר GBIF (באנגלית)
• Wulf Schleip, The Information Source for Fans, Breeders, and Herpetologists
• WoolfBoids - The White Lipped Python