פכיקרוקוטה
פכיקרוקוטה המכונה צבוע ענק קצר-פנים (שם מדעי: Pachycrocuta), הוא סוג של טורף נכחד ממשפחת הצבועיים שהיה ככל הנראה הצבוע הגדול ביותר שחי מעולם. מאובניו הופיעו לפני כשלושה מיליוני שנים, בתקופת הפליוקן, והוא נכחד בפליסטוקן התיכון, לפני כ-400,000 שנים.
 פכיקרוקוטה
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| סוף פליוקן-פליסטוקן תיכון כ-3,000,000–400,000 שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי חתול |
| משפחה: | צבועיים |
| סוג: | פכיקרוקוטה |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 Pachycrocuta
| |
| |
צבוע גדול זה הגיע לגובה 90–100 סנטימטר בכתפיו ושקל מעל 110 קילוגרם - קצת יותר מלביאה, דבר אשר הפך אותו לטורף-על באזורי חיותו. הגדול שבמיני הסוג הוא Pachycrocuta brevirostris. שרירי הלסת של הצבוע היו חזקים מאוד ונועדו לרסק עצמות. הגולגולת שלו הייתה דחוסה יחסית, מה שהעניק לו את שמו.
המאובנים שלו נמצאו ברחבי אירואסיה ובדרום ומזרח אפריקה, במרבית המקרים השרידים כוללים לא יותר מגולגולת, אך כמה חפירות כמו בג'ואוקואודיין שבסין הכילו מעט יותר.
היונק היה טורף גדול אשר צד טרף, חיפש נבלות או חטף טרף לאחרים במרחבי הערבות והסוואנות. אם היה צייד היה שונה מהצבוע הנקוד והיה כבד יותר מכדי לרוץ ולהתיש את הטרף, כך שאולי צד ממארב או הסתמך על טורפים אחרים כמו השנחרבים. על עצמות הומו ארקטוס התגלו סימני נשיכה של צבוע ענק, מה שמרמז שהוא ניזון לעיתים גם משרידי אדם.
קישורים חיצוניים עריכה
- פכיקרוקוטה, באתר GBIF (באנגלית)