פנפלורידול
פנפלורידול (בלועזית: Penfluridol), ידוע גם בשמות המסחריים Semap, Micefal, Longoperidol, Acemap הוא תרופה אנטיפסיכוטית מן הדור הראשון של תכשירים נוגדי פסיכוזה, תרופה אנטיפסיכוטית פומית ראשונה בעלת פעלה ממושכת (long-acting) הודות לתכונותיו הליפופיליות. הוא חומר ממשפחת הדיפנילבוטילפיפרידינים. נתגלה על ידי חברת יאנסן פרמסאוטיקל (Janssen Pharmaceutica) בשנת 1968. לפנפלורידול, הקרוב במבנהו לתרופות דיפנילבוטילפיפרידינים אחרות כמו פימוזיד (Imap) ופלוספירילן, יש בהפרשתו מחצית חיים ארוכה ביותר וההשפעה שלו נמשכת ימים רבים אחרי מנה פומית אחת. חוזקו האנטיפסיכוטי דומה לזה של הלופרידול או של הפימוזיד. הוא סדטיבי בצורה קלה, אך עלול בדומה לתכשירים אנטיפסיכוטיים אחרים מן הדור הראשון לגרום לתופעות לוואי אקסטרפירמידליות כמו אקתיסיה, דיסקינזיה ופסאודו-פרקינסוניזם. פנפלורידול מומלץ כטיפול אנטיפסיכוטי של חולי סכיזופרניה ממושכת והפרעות פסיכוטיות דומות. הודות להשפעתו ארוכת הטווח, הוא ניתן תכופות במינון של טבלייה אחת, שתיים או שלוש בשבוע. סקירה משנת 2006 בדקה את השימוש בפנפלורידול בסכיזופרניה.
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 1-[4,4-bis(4-fluorophenyl)butyl]-4-[4-chloro-3-(trifluoromethyl)phenyl]piperidin-4-ol | |
| שמות מסחריים בישראל | |
|
סמאפ (בעבר) פנלורידול | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C28H27NClF5O |
| מסה מולרית |
523.17 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 70%-60% |
| מטבוליזם | בכבד |
| זמן מחצית חיים | כ-66 שעות[1] עד 120 שעות |
| הפרשה | בעיקר בצואה |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם. |
| סיכון לתלות | נמוך |
| דרכי מתן | פומי |
| מזהים | |
| קוד ACT |
N05AG03 |
| מספר CAS | 26864-56-2 |
| PubChem | 33630 |
| ChemSpider | 31017 |
  | |
פרמקודינמיקה - מנגנון פעולה עריכה
פנפלורידול חוסם את הקולטן בתר-סינפטי לדופמין במערכת הדופמינרגית המזולימבית ואינו מאיץ את שיעור המחזור של הדופמין. מעכב שחרורם של הורמונים היפותלמיים וביתרת המוח.
פרמקוקינטיקה עריכה
בדרך פומית המולקולה נספגת בקלות במערכת העיכול. היא מגיעה לשיא הריכוז בפלזמה שעתיים אחרי הבליעה. היא עוברת מטבוליזציה של מעבר ראשון במעי ובכבד, תהליכים של דה-אלקילציה. ההפרשה נעשית דרך הצואה (בה ניתן למדוד את המטבוליט תוצר ה- N-אלקילציה) ובשתן. מחצית החיים של ההפרשה היא בין 66–120 שעות.
שימוש קליני עריכה
התרופה משמשת בהפרעות פסיכוטיות עם מחשבות שווא או הזיות, כולל בטיפול אחזקתי-מונע בסכיזופרניה. מכיוון שההיענות בטיפול התרופתי הקבוע היא חיונית במצבים אלה, ההשפעה הממושכת של פנפלורידול יכולה לעזור מאוד במקרים של מטופלים שאינם רוצים טיפול תרופתי יומיומי או טיפול בזריקות לטיפול ארוך טווח.
תופעות לוואי עריכה
במהלך הטיפול ניתן לראות סוגים שונים של תופעות לוואי, כמו עם תרופות נוירולפטיות, בעיקר מן הדור הראשון.
- הפרעות נוירולוגיות כמו הרגעת יתר (סדאציה) או ישנוניות, דיסקינזיות מוקדמות (טורטיקוליס - כיווץ שרירי הצוואר), משבר אוקולוגירי, טריסמוס, הפרעות חוץ פירמידליות (היפרטוניה, היוקינזיה, אקינזיה, או היפרקינזיה כמו רעד, תנועות דמויי-מחולית (קוראיפורמיים), אטטוזיס, המיבליזם, טיקים, דיסקינזיה מאוחרת.
- הפרעות אנדוקריניות ומטבוליות: אין אונות, הפרעה בזקפה, פריגידיות, אמנוראה, גלקטוראה, גינקומסטיה, היפרפרולקטינמיה וגליקוזוריה.
- הפרעות קשורות למערכת העיכול - חוסר תיאבון, ריור (סיאלוראה), דיספפסיה, בחילות, הקאות, שלשולים
- אסתניה, תת-לחץ דם, טכיקרדיה, פלפטציות, פריחה עורית.
- גם פנפלורידול, כמו תרופות רבות אחרות, יכול לגרום לתסמונת נוירולפטית ממארת המתאפיינת בחום גבוה, נוקשות שרירים, חוסר יציבות אוטונומית - דופק ולחץ דם בלתי יציבים ואי-ספיקת כליות
בחשד הכי קטן של תסמונת ממארת יש צורך בהפסקה מידית של הטיפול ותמיכת בפונקציות החיוניות.
לקריאה נוספת עריכה
- Ranjan Bhattacharyya et al - Resurgence of Penfluridol: Merits and Demerits, Eastern Journal of Psychiatry, Januray-June 2015
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ R Bhattacharyya et al 2015 עמ' 23