פסגת ברבאו
פסגת ברבאו או פסגת ברבו (באנגלית: Barbeau Peak) הוא הר באזור קיקטאלוק, בטריטוריית נונאווט שבקנדה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
Marius Barbeau  |
| גובה |
2,616 מ' |
| מדינה |
קנדה |
| מיקום |
נונאווט, קנדה |
| רכס הרים |
רכס האימפריה הבריטית |
| קואורדינטות | 81°54′53″N 75°00′33″W / 81.914722222222°N 75.009166666667°W |
  | |
ההר ממוקם באי אלסמיר, בקצהו הצפוני של האי[1], בשטח הפארק הלאומי קוטינירפאק. ההר ממוקם במרחק של 800 קילומטרים מהקוטב הצפוני[2].
גובהו של ההר 2,616 מטרים מעל פני הים[1], והוא מתנשא לגובה של 2,616 מטרים מעל סביבתו (ההר הוא הגבוה בהתנשאותו בנונאווט)[1].
ההר הוא הגבוה בהרי נונאווט[3], ההר הוא הגבוה בהרי רכס האימפריה הבריטית, הגבוה בהרי הקורדילרה הארקטית, והגבוה בהרי צפון קנדה.
ההר ידוע במזג האוויר הסוער שעליו, ובמדרונותיו התלולים - המקשים מאוד על הטיפוס על ההר.
היסטוריה עריכה
גילוי ההר עריכה
הר ברבאו נצפה לראשונה על ידי החוקר אדולפוס גרילי בשנת 1882, אשר ראה אותו מאגם הייזן. עד אמצע שנות ה-30 של המאה ה-20, היחידים שהגיעו לאגם אייזן היו משלחות חקר בדרכן אל הקוטב הצפוני, שהידועה בהן היא משלחתו של רוברט פירי בשנת 1906[1].
מקור השם עריכה
שמו של ההר ניתן לו בשנת 1969, והוא נקרא על שם האנתרופולוג הקנדי ד"ר מריוס ברבאו[4], אשר חקר את האומות הראשונות והאינואיטים, והיה החוקר המוביל בעולם בנושאים אלה[1].
הטיפוס על ההר עריכה
הראשון שטיפס על ההר היה הגאולוג הבריטי וחוקר הקרחונים ג'פרי האטרסלי-סמית', ב-7 ביוני 1967, כחלק ממשלחת חקר של חיל האוויר המלכותי, אשר העפילה לפסגת ההר ומדדה את גובהו[1].
ההעפלה השנייה לפסגת ההר בוצעה על ידי שמונה מטפסים אמריקאים ביוני 1982.
לאחר מכן בוצעו מספר ניסיונות להעפיל לפסגת ההר, ואולם עד שנת 2006 הצליחו להגיע לפסגת ההר שבע פעמים בלבד.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- פסגת ברבאו באתר אנציקלופדיית ההרים הקנדית
- פסגת ברבאו באתר summitpost
- פסגת ברבאו באתר peakbagger
- פסגת ברבאו באתר summitsofcanada
- תיאור הטיפוס על פסגת ברבאו
- תחזית מזג אוויר עדכנית ארוכת טווח עבור פסגת ברבאו
טיפוס על פסגת ברבאו, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 מידע היסטורי וגאוגרפי
- ^ מיקום פסגת ברבאו
- ^ הרי נונאווט לפי גובהם
- ^ Alan Rayburn, Naming Canada: Stories about Canadian Place Names, P 27