פסגת שארם א-שייח' (2005)

(הופנה מהדף פסגת שארם א-שייח')

פסגת שארם א-שייח'ערבית: قمة شرم الشيخ) התקיימה ב-8 בפברואר 2005, כאשר המנהיגים של מדינת ישראל, הרשות הפלסטינית, מצרים וירדן התכנסו בעיירה שארם א-שייח', בקצה הדרומי של חצי האי סיני, במטרה להכריז על מחויבותם להביא לסופה של האינתיפאדה השנייה, אשר נמשכה למעלה מארבע שנים, החל מאוקטובר 2000. בוועידה השתתפו ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון; נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס; נשיא מצרים, חוסני מובארכ, ומלך ירדן, עבדאללה השני.

הרקע לפסגה עריכה

  ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה, אשר החלה באוקטובר 2000, הובילה ללמעלה מ-5,000 הרוגים פלסטינים וישראלים, וגבתה מחיר כבד מהכלכלה הישראלית והפלסטינית כאחד. מעגל אלימות חסר תקדים נמשך במרביתה של התקופה, פרט להודנה קצרת הימים בקיץ 2003.

בנובמבר 2004 מת יאסר ערפאת, האיש שנחשב על ידי רבים כיוזם האינתיפאדה וכגורם הראשי מאחוריה. בעקבות מותו נערכו ב-9 בינואר 2005 בחירות לראש הרשות הפלסטינית, בהן נבחר מחמוד עבאס, ראש ממשלת הרשות בעברו, כנשיא החדש וכיורשו של ערפאת בתפקיד. תחושת הרווחה בציבור הישראלי בעקבות מותו של ערפאת, אשר נחשב על ידי הישראלים כ"רב מרצחים", תדמיתו של עבאס כמנהיג מתון ופרגמטי ביחס לקודמו, ובעיקר צמצום משמעותי בפעולות הטרור הפלסטיני, הובילו להפחתת הפעילות הצבאית הישראלית בשטחי הרשות הפלסטינית, כמו גם לשורת צעדים הומניטריים מצד ישראל, בתיאום עם מדינות העולם ובגיבוי נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' ווקר בוש[1], במטרה לסייע לתושבים הפלסטינים. כל אלה, יחד עם התיאום הביטחוני המחודש בין שני הצדדים, וכן הגיבוי של ארצות הברית, ירדן ומצרים, הובילו להחלטה על קיום הפסגה.

הפסגה עריכה

הפסגה החלה בסדרת פגישות שנערכו בין ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לבין הנשיא מובארק, המלך עבדאללה ומחמוד עבאס, במה שהוגדר כפגישות המיועדות לעורר אמון בין הצדדים. בהמשך, כל המנהיגים, למעט המלך עבדאללה, הכריזו פומבית על מחויבותם להמשך המאמצים להרגיע את המצב בשטח ולהמשיך הלאה בתהליך השלום, בהתאם לעקרונות מפת הדרכים. כצעד מעורר אמון, הן ראש הממשלה שרון והן הנשיא עבאס הכריזו בסיכומיהם של הוועידה, על הפסקת הפעולות המזוינות כנגד הצד השני, במה שנועד להיות הסיום הרשמי של האינתיפאדה השנייה. כמו כן הודיעה ישראל כי תפעל באופן מיידי לשחרורם של מאות אסירים פלסטינים המוחזקים על ידה[2], כאשר בסופו של דבר שחררה ישראל 900 אסירים פלסטינים[3]. בעקבות המהלך הודיעו מצרים וירדן כי יחזירו את שגריריהן לישראל, לאחר שהוחזרו במחאה על פעולותיה של ישראל במהלך האינתיפאדה השנייה[4].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה