פסרוניוס
פסרוניוס (שם מדעי: Psaronius) הוא סוג פרהיסטורי של שרך מהסדרה הקיימת מארטים, שהתקיים בין הקרבון לפרם. צמח זה דמה במראהו לעץ והגיע לגובה 10 מטרים אך היה שייך לשרכים שהיו בעלי גבעול דמוי-גזע. הסוג הקרוב ביותר אליו הוא השרך פקופטריס (Pecopteris), אשר התקיים בין הדבון לפרם ובעבר סוג זה השתייך אליו[1].
 פסרוניוס
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| קרבון-פרם | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מארטידאים |
| מחלקה: | מארטידים |
| סדרה: | מארטים |
| משפחה: | Psaroniaceae |
| סוג: | פסרוניוס |
| שם מדעי | |
 Psaronius
| |
| |
תיאור עריכה
משמעות שמו של הצמח הוא מהמילה היוונית "ψαρονιος" - אבן יקרה (במקור מילה זו הייתה נרדפת ל-"ψαρον" - "ציפור זרזיר"). השם ניתן לצמח עקב הדוגמאות של העלים שדמו לאבנים יקרות אותם עטו לנוי באירופה.
בדומה לצמחים פרהיסטוריים אחרים הפסרוניוס ידוע ממספר מאובנים של איברים שלא תמיד השתמרו או נמצאו בצורה בה היו בעודם בחיים. אלה כוללים שרידי מעטפת שורשים, גבעול, שסעי עלים ועלים בעלי נבגים.
לשרך זה היו גבעולים רחבים בקוטר של 1 מטר שדמו לגזעים ועשויים מקטעי שורשים שיצאו מהגבעול הראשי והתפרסו עד האדמה, שם היו קטנים יותר. צמחים אלה התאימו היו בעלי גומחה אקולוגית של עצים מודרניים והם אף הכילו שרידים של צמחים מטפסים בעלי קנוקנות ואף אפיפיטים קדומים שטיפסו עליהם.
צמחים אלה התאימו לביצות עשירות החמצן של הקרבון והפרם אך נכחדו עם הכחדת הביצות והיעלמות החמצן בהם, עקב יובש וירידת טמפרטורות. כיום אף שיש מספר שרכי עצים (אנ') ושבטבטים בעלי מבנה דומה וחלקם אף גדולים כמותם אך אינם דומים בצורתם ובמילוי הגומחה לעצים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Taylor, Thomas N; Taylor, Edith L; Krings, Michael (2009). Paleobotany: The biology and evolution of fossil plants. ISBN 978-0-12-373972-8.