פרדריק סטנלי מוד

גנרל בריטי

סר פרדריק סטנלי מודאנגלית: Frederick Stanley Maude;‏ 24 ביוני 186418 בנובמבר 1917) היה קצין בדרגת לוטננט גנרל בצבא הבריטי ומפקד בכיר בצבא הודו הבריטית. לפני מלחמת העולם הראשונה השתתף במלחמה האנגלו-אפגנית השנייה וכן במלחמת הבורים. במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה פיקד על כח D של חיל המשלוח ההודי ונחשב לאחראי על כישלון המערכה הראשונה לכיבוש בגדאד שהביאה לכניעת הבריטים במצור על כות. כישלון זה הביא לפרישתו מהצבא הבריטי.

פרדריק סטנלי מוד
Sir Frederick Stanley Maude
סר פרדריק סטנלי מוד 1917
סר פרדריק סטנלי מוד 1917
לידה 24 ביוני 1864
גיברלטר הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 18 בנובמבר 1917 (בגיל 53)
בגדאד, מסופוטמיה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מקום קבורה בית הקברות לחללי מלחמה בבגדאד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג Cecil Cornelia Marianne St. Leger Taylour (1 בנובמבר 1893) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
תקופת הפעילות 18841917 (כ־33 שנים)
דרגה לוטננט גנרל (צבא בריטניה) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הבריגדה ההודית ה-14 (19141915)
מפקד הדיוויזיה ה-33 (1915)
מפקד הדיוויזיה ה-13 (1916)
מפקד "קורפוס טיגריס" (1916)
מפקד כח D של חיל המשלוח ההודי (1916-1917)
פעולות ומבצעים
מלחמת הבורים השנייה
מלחמת העולם הראשונה
החזית המערבית
המערכה בגליפולי
המערכה במסופוטמיה
עיטורים
מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
אביר מסדר האמבט
אות השירות המצוין
אזכור בשדרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מוד נכנס לבגדאד בראש יחידה הודית במרץ 1917
האנדרטה לזכרו של מוד בבגדאד. הוקמה ב-1923 ונהרסה במהלך המהפכה הצבאית ב-1958

נעוריועריכה

מוד נולד ב-1864 במושבה הבריטית גיברלטר כבן יחיד לסר פרדריק פרנסיס מוד (אנ') ולקתרין מרי בישופ (Catherine Mary Bisshopp). אביו היה גנרל בצבא הבריטי שזכה בצלב ויקטוריה במהלך שירותו במלחמת קרים.

מוד למד בבית הספר התיכון היוקרתי איטון והמשיך את לימודיו באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט אותה סיים ב-1883.

קריירה צבאיתעריכה

טרום מלחמת העולם הראשונהעריכה

מוד התגייס לצבא ב-1884 והוצב ברגימנט קולדסטרים של חיל המשמר הרגלי (אנ'). ב-1885 נשלח לשירות במצרים ובסוף אותה שנה חזר לאנגליה.

ב-1900 הגיע מוד לדרגת מייג'ור ונשלח לדרום אפריקה שם השתתף במלחמת הבורים השנייה. על שירותו זה הוא צוין לשבח ב-1901, אוזכר בשדרים, קיבל את אות השירות המצוין וזכה ב"מדליית דרום אפריקה של המלכה" (אנ').

ב-1901 מונה למזכירו הצבאי של גילברט אליוט-מארי-קינינמונד, רוזן מינטו הרביעי שמונה למשול הכללי של קנדה ועבר לשרת במדינה זו עד 1904. במהלך שירותו זה הוענק לו אות מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש כהערכה למילוי תפקידו בהצטיינות.

ב-1904 חזר מוד לאנגליה ומונה לסגן מפקד חיל המשמר של קולדסטרים. ב-1905 מונה למזכירו האישי של מנהל משרד המלחמה. ב-1906 מונה לשליש וקצין אספקה וב-1908 צורף למטה של הדיוויזיה ה-47. ב-1909 צורף למטה הדיוויזיה החמישית. ב-1912 הצטרף למטה הדיוויזיה ה-5. במהלך תקופה זו הועלה לדרגת לוטננט קולונל (1907) ולדרגת קולונל (1911).

מלחמת העולם הראשונהעריכה

החזית המערביתעריכה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח מוד למערכה בחזית המערבית בצרפת שם מונה לקצין מטה בקורפוס השלישי. באוקטובר 1914 קודם לדרגת בריגדיר גנרל ומונה לפקד על על בריגדת הרגלים ה-14. באפריל 1915 נפצע ונשלח להחלמה באנגליה משם חזר ביוני ומונה למפקד הדיוויזיה ה-33 שהייתה בהתארגנות באותה תקופה.

המערכה בגליפוליעריכה

עוד לפני שנשלח לחזית קודם מוד לדרגת מייג'ור גנרל ונשלח לפקד על הדיוויזיה ה-13 שפעלה במערכה בגליפולי שם סבלה מנפגעים רבים בקרב סוולה ונסוגה מגליפולי.

המערכה במסופוטמיהעריכה

במרץ 1916 הועבר מוד למערכה במסופוטמיה ונכח בשלהי הניסיונות הכושלים לפרוץ את המצור על כות ובנפילת הדיוויזיה השישית "פונה" בשבי באפריל אותה שנה. ביולי קודם מוד לדרגת לוטננט גנרל ומונה לפקד על "כוח טיגריס"[1] במקומו של ג'ורג' פרדריק גורינג וזמן קצר לאחר מכן מונה לפקד על כלל המערכה במסופוטמיה (כח D של חיל המשלוח ההודי) בהחליפו את פרסי לייק.

עם הכנסו לתפקיד החל מוד בחיזוק משמעותי של כוחותיו על מנת לחדש את הפעילות ההתקפית מול הטורקים. מהלך זה כלל חידוש האספקה ליחידות קיימות וכן הקמת דיוויזיות חדשות[2]. בסיומו של תהליך מנה הכוח הבריטי כ-150,000 חיילים. מוד גם ניצל את הניסיון שנרכש במערכה עד כה וחיזק מאוד את האספקטים הלוגיסטיים והרפואיים של הכוחות. בדצמבר 1916 קיבל מוד אור ירוק לצאת למערכה השנייה לכיבוש בגדאד.

עם תחילת 1917 הוביל מוד את כוחותיו לסדרה של קרבות כנגד הטורקים שרובם הגדול הסתיים בניצחון הבריטים. בין קרבות אלו ניתן למנות את כיבוש כות (פברואר 1917), כיבוש בגדאד (מרץ 1917), כיבוש סמארה וסביבתה (אפריל 1917), כיבוש פלוג'ה וכיבוש רמאדי (ספטמבר 1917).

מותועריכה

בנובמבר 1917 חלה מוד בכולרה[3] וב-18 בנובמבר נפטר בבית חולים בבגדאד והובא לקבורה בבית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד. לאחר תקופה קצרה הוחלפה המצבה מעל הקבר במבנה דמוי מאוזוליאום בו הונחה המצבה הסטנדרטית של ועדת חבר העמים לקברי מלחמה ועליה נחרת המשפט "אני התחייה והחיים". הוא ניהל מאבק טוב. הוא שמר על האמונה. במרץ 1918 נענה הפרלמנט הבריטי לבקשת המלך והחליט להעניק לאלמנתו גימלה של 25,000 ליש"ט.

לאחר מותו מונה לוטננט גנרל ויליאם מרשל (אנ') כמפקד המערכה במסופוטמיה.

הנצחהעריכה

  • בדצמבר 1923 חנכו הבריטים בבגדאד פסל של מוד רוכב על סוס. את הסרת הלוט כיבד בנוכחותו מלך עיראק פייסל הראשון הפרו בריטי. הפסל הופל במהלך המהפכה הצבאית ב-1958 ולא ידוע לאן הגיע.
  • בבית הקברות "ברומפטון" (אנ') הוצבה אבן זיכרון לזכרו.
  • על שמו של מוד נקרא "הר מוד" (אנ') שבחלק הקנדי של רכס קסקייד.

משפחתועריכה

מוד נישא לססיל מריאנה סנט לג'ר טיילור (Cecil Cornelia Marianne St. Leger Taylour) בתם של תומאס אדוארד טיילור ולואיזה לבית טולמאצ'ה. לזוג לא נולדו ילדים. ססיל נפטרה ב-15 בפברואר 1942.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרדריק סטנלי מוד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כוח זה, שהיה בסדר כוחות של קורפוס, כלל מספר דיוויזיות ונועד לשחרר את הנצורים בכות
  2. ^ בין הדיוויזיות שהוקמו בתקופה זו ניתן למנות את הדיויזיה ההודית ה-14 (אנ') והדיוויזיה ההודית ה-14 (אנ')
  3. ^ ההשערה היא שמוד שתה חלב לא מפוסטר