קרב כות השני (1917)

קרב כות השני התחולל בכות במהלך פברואר 1917 בין הצבא הבריטי לצבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב היה חלק מהמאמץ המחודש של הבריטים לכבוש את בגדאד ולסלק את הצבא הטורקי ממסופוטמיה. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים ובכיבוש כות.

קרב כות השני
מפת קרב כות השני לכיבוש כות
מפת קרב כות השני לכיבוש כות
מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכי הסכסוך 23 בפברואר 191723 בפברואר 1917
קרב לפני קרב דוג'יילה (חלק מהמצור על כות)
קרב אחרי כיבוש בגדאד
מקום כות
עילה פתיחת הדרך לכיבוש בגדאד
תוצאה ניצחון בריטי ונסיגת הטורקים
שינויים בטריטוריות כיבוש כות
הצדדים הלוחמים

מדינות ההסכמה:
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת האימפריה הבריטית

מעצמות המרכז:
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית

מפקדים

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת פרדריק סטנלי מוד

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית מוסה קזם קראבקיר
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית חליל כות

כוחות

50,000

17,000

אבדות

כ-1,000 חללים ופצועים

כ-3,000 חללים ופצועים

לוטננט גנרל פרדריק סטנלי מוד - מפקד הכוח הבריטי
קאזים קרבקיר ביי (1916) - מפקד הכוח הטורקי - במהלך הקרב השני בכות

רקעעריכה

פתיחת המערכה במסופוטמיהעריכה

היעד המקורי של הכוח הבריטי במערכה זו הייתה להגן על מערכת הפקת הנפט בפרס והובלתו במפרץ הפרסי. לשם כך פלשו הבריטים לאזור שאט אל ערב ב-4 בנובמבר 1914 ועד סוף נובמבר השלימו את כיבוש בצרה והשיגו את יעד המערכה וזאת בהיקף נפגעים נמוך[1].

המערכה ה-1 לכיבוש בגדאדעריכה

היקף הנפגעים הנמוך ואמביציה גבוהה דחפו את מפקד המערכה במסופוטמיה, גנרל ג'ון ניקסון, לפתוח במערכה לכיבוש בגדאד. הכוח העיקרי שביצע מערכה זו הייתה הדיוויזיה ה-6 של "פונה" בפיקודו של צ'ארלס טאונסנד. החל מדצמבר 1914 ועד ספטמבר 1915 התקדם הכוח הבריטי במעלה נהר החידקל בסדרה של קרבות מוצלחים בסופם כבש את כות. לאחר הצלחות אלו התייצב טאונסנד לקרב קטסיפון שהסתיים ללא הכרעה ובסופו נסוג בחזרה לכות.

המצור על כותעריכה

הטורקים ניצלו את נסיגת הבריטים והטילו החל מדצמבר 1915 מצור על כות ועל הדיוויזיה הנצורה בו. במהלך החודשים הבאים פעלו הבריטים כדי לפרוץ את המצור. על אף שהצליחו להתקדם לכוון כות נאלצו הבריטים להתמודד מול מספר קווי הגנה חזקים שבנו הטורקים אשר גבו מחירים גבוהים מהבריטים המתקדמים[2]. בסופו של דבר לא הצליחו הבריטים לשבור את המצור ובאפריל 1916 נכנעו הנצורים והועברו למחנות שבויים בטורקיה[3].

ההערכות למערכה השנייה לכיבוש בגדאדעריכה

במהלך ובעקבות נפילת כות הודחו מספר קצינים שהיו מעורבים במערכה (וביניהם ג'ון ניקסון, ג'ורג' פרדריק גורינג ופנטון איילמאר) ובמקומם מונה, ביולי 1916, לוטננט גנרל פרדריק סטנלי מוד כמפקד "כוח חידקל" בהחליפו את ג'ורג' פרדריק גורינג. בהמשך אותו חודש מונה לפקד על כל המערכה במסופוטמיה (כח D של חיל המשלוח ההודי) בהחליפו את פרסי לייק.

עם תחילת שירותו במסופוטמיה החל מוד בתגבור הכוחות הבריטים בזירה. מאמץ זה זכה, הפעם, לשיתוף פעולה מצד משרד המלחמה בלונדון ששינה את יחסו לזירה זו לאחר המצור על כות. עד אוקטובר 1916 הגיעו הכוחות הבריטים במסופוטמיה לכ-150,000 חיילים כשחצי מתוכם הם לוחמים. כלקח הבעיות הלוגיסטיות ומחוסר תמיכה רפואית מספקת במערכה הראשונה על בגדאד שיפר מוד את יחידות הלוגיסטיקה שלו ושיקם את המערך הרפואי של יחידותיו. עם סיום ההכנות ביקש מוד את אישור משרד המלחמה בלונדון לצאת שוב למערכה על כיבוש בגדד ובדצמבר 1916 אושרה בקשתו.

ההכנות הבריטיות לא נעלמו מעיני הכוח הטורקי בפיקודו של מוסה קזם קראבקיר והוא פרש את כוחותיו, מהארמייה השישית, בכות ולאורך הגדה הצפונית של החידקל כדי לבלום את הבריטים.

מהלכי הקרבעריכה

ההתקדמות על החידקלעריכה

הכוחות הבריטים אורגנו ב-4 דיוויזיות (הדיוויזיה השלישית "לאהור", הדיוויזיה השביעית "מירוט", הדיוויזיה ה-13 והדיוויזיה ה-14 ההודית) שחולקו ל-2 קורפוסים. הכוחות יצאו מבצרה ב-13 בדצמבר 1916 והחלו לנוע במעלה החידקל משני צידי הנהר. בגלל גשמים ומתוך רצון לצמצם את מספר הנפגעים התקדם הכוח באיטיות ובזהירות כך שלקו הביצורים של כות הגיעו רק ב-17 בפברואר 1917 ונערכו להסתערות. בדרכם ערכו הבריטים מספר קרבות מול מערכי ביצורים טורקיים שהעיקרי בהם היה הקרב על קדירי בנד (Khadairi Bend)[4] שהתחולל ב-29 בינואר 1917.

הקרב על כותעריכה

הקרב על כות החל ב-17 בפברואר 1917 כשהכוחות הבריטים החלו לתקוף מדרום לחידקל לאורך כל קו החזית תוך ניסיון לאגף אותו. המפקד הטורקי, שהבין שלא יוכל לעמוד בפני כוח בריטי עדיף, קיבל אישור של מפקדו חליל כות לסגת והורה ב-24 בפברואר לחייליו לסגת באופן מסודר לבגדאד.

המרדף אחר הטורקיםעריכה

כוחות בריטים בשילוב ספינות נהר חמושות פתחו במרדף אחר הכוחות הטורקים הנסוגים והצליחו להתקדם כ-100 ק"מ במעלה החידקל עד עצירתם בעיירה עזיזיה (Aziziyeh).

תוצאות הקרבעריכה

כיבוש העיר כות.

נפגעים:

  • הצבא הבריטי: כ-1,000 פצועים וחללים.
  • הצבא העות'מאני - כ-3,000 פצועים וחללים.

לקריאה נוספתעריכה

  • Barber, Major Charles H. Besieged in Kut - and After Blackwood, 1917
  • Braddon, Russell The Siege Cape, 1969 / Viking Adult, 1970 מסת"ב 0-670-64386-6
  • Dixon, Dr. Norman F. On the Psychology of Military Incompetence Jonathan Cape Ltd 1976 / Pimlico 1994 pp 95–109
  • Gardiner, Nikolas. 2004. 'Sepoys and the Siege of Kut-al-Amara, December 1915-April 1961', War in History, 11(3): pp. 307–326.
  • Harvey, Lt & Q-Mr. F. A. The Sufferings of the Kut Garrison During Their March Into Turkey as Prisoners of War 1916–1917 Ludgershall, Wilts: The Adjutants's Press, 1922
  • Keegan, John (1998). The First World War. Random House Press.
  • Long, P. W. Other Ranks of Kut Williams & Norgate, 1938
  • Mouseley, Capt. E. O. The Secrets of a Kuttite: An Authentic Story of Kut, Adventures in Captivity & Stamboul Intrigue Bodley Head, 1921
  • Sandes, Major E. W. C. In Kut & Captivity with the Sixth Indian Division Murray, 1919
  • Strachan, Hew (2003). The First World War, pp 125. Viking. published by the Penguin Group .
  • Wilcox, Ron (2006) Battles on the Tigris. Pen and Sword Military.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מספר הנפגעים הנמוך נבע מהחלטת הפיקוד הטורקי לרכז את כוחותיו באזור בגדאד
  2. ^ בניסיונות לשחרור כות נפצעו ונהרגו כ-23,000 חיילים בריטים
  3. ^ בגלל תנאי השבי הקשים 70% מהשבויים מת בשבי
  4. ^ קרב קדירי בנד, באתר firstworldwar.com