פרדריק סנדיס

אנתוני פרדריק אוגוסטוס סנדיס (באנגלית: Anthony Frederick Augustus Sandys‏; 1 במאי 1829 - 25 ביוני 1904), המכונה בדרך כלל פרדריק סנדיס, היה צייר, מאייר ושרטט בריטי, המזוהה עם הפרה-רפאליטים. הוא היה קשור גם לבית הספר לציירים בנוריץ'.[1]

פרדריק סנדיס
דיוקן של פרדריק סנדיס – צויר על ידי אביו ב-1848
דיוקן של פרדריק סנדיס – צויר על ידי אביו ב-1848
לידה 1 במאי 1829
נוריץ', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 1904 (בגיל 75)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Norwich University of the Arts
  • Norwich School עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות האחווה הפרה-רפאליטית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Medea עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פרדריק סנדיס נולד בנוריץ', וקיבל את שיעורי האמנות המוקדמים ביותר מאביו, אנתוני סנדס, שהיה בעצמו צייר. ציוריו המוקדמים מראים כי היה לו כשרון טבעי לרישום זהיר ויפה. הוא התחנך בבית הספר נורוויץ' ומאוחר יותר למד בבית הספר לעיצוב נורויץ' בשנת 1846. באותה שנה הכירו בכישרונו באקדמיה המלכותית לאמנויות.[2]

סנדיס התחתן עם ג'ורג'יאנה קריד, אך נישואים אלה נמשכו רק שלוש שנים, אם כי הם מעולם לא התגרשו. הוא ניהל רומן ארוך עם אישה אטלקית בשם קיומי גריי, שדיגמנה כמודל עבורו וגם עבור דנטה גבריאל רוזטי. לו ולגריי נולדו שתי בנות ושני בנים.

בשנת 1862 פגש פרדריק סנדיס את השחקנית מרי אמה ג'ונס, הידועה בשם מיס קלייב, כשדגמנה עבורו כ"מגדלנה". נוצר קשר בין השניים והוא התמסר אליה, ולקח אותה כאשתו המשותפת למשך שארית חייו. היא ילדה מספר רב של ילדים, מתוכם 10 גדלו בשם נוויל ושרדו לאחר מותו של סנדיס. היא מופיעה בציורים רבים שלו, עד כדי כך שהוא עשה לפחות 11 גרסאות שלה עד 1904.

פרדריק סנדיס השפיע על אחותו הצעירה, אמה סנדיס (1843–1877), שעבודותיה היו בעיקר דיוקנאות של ילדים ושל נשים צעירות, לעיתים קרובות בלבוש תקופתי או מימי הביניים.

סנדיס נפטר בקנזינגטון שבמערב לונדון בשנת 1904.

יצירתועריכה

 
פרדריק סנדיס, הסיוט

עבודה מוקדמתעריכה

סנדיס הציג כישורים גדולים כשרטט, והשיג הכרה אחרי ההדפס שלו "הסיוט" (1857), שהוא קריקטורה - הצייר הפך את סוסו של סר איזומבראס לחמור צוחק ששמו "ג'י. אר. אוקסון", הכוונה לג'ון ראסקין. על החמור יושבים ג'ון אווארט מיליי עצמו, בדמותו של אביר, כאשר דנטה גבריאל רוזטי וויליאם הולמן האנט בדמות שני ילדים, אחד לפניו ואחד מאחוריו. הקריקטורה, שהופקה באמצעות תהליך ליטוגרפי אוטוגרפי חדש, עוררה תשומת לב רבה למי שצייר אותה. בסופו של דבר, היא פרסמה את סנדיס בקהילת האמנות בלונדון. [3]

רוזטי וסנדיס הפכו לחברים קרובים, וממאי 1866 עד יולי 1867, סנדיס גר עם רוזטי בצ'לסי. עבודותיו של סנדיס הושפעו עמוקות מאלה של רוזטי. הוא התמקד בעיקר בנושאים ודיוקנאות מיתולוגיים.

רישומיםעריכה

חריטות עץ ורישומים בגירעריכה

 
אמה סנדיס, דיוקן של מרי אמה ג'ונס

סנדיס החל לאייר בשנות ה-60 של המאה ה-19 את המגזינים "אוונס א' וויק", את "קורנהיל," וכתבי עת אחרים. עבודתו הושפעה מאלברכט דירר, אמברוסיוס הולביין ואלפרד רטל. סנדיס עשה סך הכל 26 איורים בין השנים 1859–1866, אך כל אחד מהם היה ייצוג משובח של ז'אנר זה, שנחרט נאמנה על ידי חרטים מקצועיים. כדי שהחרטים יצליחו לחרוט על עץ את האיורים המורכבים, הם היו צריכים להתחיל בתכנון מפורט וברור עם האמן. לסנדיס הייתה עין וכישרון לפרטים, בכוונה לשקף במדויק את הנושא, שהתגלה באיכות עבודותיו, והיה מרשים באותה מידה לפרטיו הטכניים. [4]

ציורו של סנדיס "מותו של המלך וורוולף" הוא דוגמה ליכולתו ליצור רישומים שתורגמו היטב לתחריטים. צורות להבות מסתחררות, קימורי הסירה, מפרשה ובגדי המלך הסובבים אותו יוצרים תחושה של תנועה. המוקד הוא ראשו המורכן של המלך.

חיתוך העץ האחרון שלו היה בנושא "דנה בתא הברזן". הוא נחקק על ידי סוויין עבור המגזין "אוואנס א וויק", אך נדחה על ידי העורך בנימוק שהוא חושני מדי, אף על פי שסנדי זכה בתמיכתם בעלי המגזין.

הוא עשה מספר רישומי גיר של אנשי ספרות מפורסמים, כולל טניסון, רוברט בראונינג, מתיו ארנולד וג'יימס ראסל לואל.

ציורי צבעעריכה

" רישום של ויואן", מתאר את המאהבת של סנדיס, קיומי גריי, בתור ויויאן משירו של טניסון "אידיליות של המלך". בשיר ויויאן היא הפאם פאטאל בסיפור של המלך ארתור שהשתמש במבטיה כדי לפתות את מרלין ללמוד את סודותיו. סנדיס השתמש בעבר בסיפורים של המלך ארתור כהשראה ליצירתו, למשל "בתו של המלך פלס". הוא נמשך לסיפורים על נשים ש"מפתות, לוכדות ומשמידות גברים, כמו הלן מטרויה, מורגן לה פיי ומדיאה ". סנדיס מציג את ויויאן כאישה יפה ובטוחה בעצמה. התפוח שהונח לפניה עשוי להתייחס לסיפורם של אדם וחווה.

הרישום "בסתיו", שנעשה בשנת 1860, הוא אחד הרישומים הרבים שסנדי עשה לפני ציור הסתיו ומספק עדות למיומנותו של סנדי כשרטט. הוא לכד פרטים זעירים, כמו מדי החייל והצמחים והפרחים. הרישום דומה כמעט לציור המוגמר.

בתחילת שנות ה-1860 החל להציג את הציורים שהטביעו את חותם תהילתו. הידועים שבהם הם ויויאן (1863), מורגן לה פיי (1864), קסנדרה ומדיאה (1868).

סנדי מעולם לא הפך לצייר פופולרי. הוא צייר מעט, וההשפעה הדומיננטית על אמנותו הייתה של תפיסת עולם טרגית. הייתה בו עוצמה של עצב ויופי שהרימו את יצירתו מעל האידיאלים של הקהל. הסאגות הסקנדינביות ולה מורטה ד'ארתור נתנו לו נושאים קרובים ללבו.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרדריק סנדיס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Frederick Sandys Biography - Early Years, web.archive.org, ‏2011-07-24
  2. ^ Sandys, (Anthony) Frederick Augustus (1829–1904), painter and illustrator, Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
  3. ^ Sandys and the Pre-Raphaelites, web.archive.org, ‏2011-07-24
  4. ^ "The Late Frederick Sandys: A Retrospect", HathiTrust (באנגלית)