פרדריק ראוש
פרדריק ראוש (בהולנדית: Frederik Ruysch; 28 במרץ 1638 – 22 בפברואר 1731) היה בוטנאי ואנטומאי הולנדי. הוא ידוע בפיתוח טכניקות לשימור דגימות אנטומיות, בהן השתמש כדי ליצור דיורמות או סצינות הכוללות חלקים אנושיים.[1] הדגימות האנטומיות שלו כללו מעל 2,000 דגימות, פתולוגיות, זואולוגיות ובוטניות שנשמרו על ידי ייבוש או חניטה.[2] ראוש ידוע גם בהוכחת קיום שסתומים במערכת הלימפה ובעורקים המרכזיים בעיניים. הוא היה הראשון שתיאר את המחלה המוכרת כמחלת הירשפרונג,[3] וכן מספר מצבים פתולוגיים, כולל טרטומה תוך-גולגולתית, אנכונדרומטוזיס ותסמונת מייבסקי.[4]
 | |
| לידה |
28 במרץ 1638 האג, הרפובליקה ההולנדית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 1731 (בגיל 92) אמסטרדם, הרפובליקה ההולנדית |
| ענף מדעי |
בוטניקה, אנטומיה, רפואה משפטית |
| מקום מגורים |
הולנד (אזור גאוגרפי) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ליידן |
| מנחה לדוקטורט |
Johannes van Horne |
| מוסדות |
Collegium Chirurgicum Amstelaedamense |
| תלמידי דוקטורט |
Johannes Jacobus Rau |
| צאצאים |
אנה ראוש, רחל ראוש |
  | |
חייו עריכה
פרדריק ראוש נולד בהאג כבן של עובד ממשלתי והתחיל כסטודנט לרפואה. הוא היה מוקסם מהאנטומיה, למד באוניברסיטת ליידן, אצל פרנסיסקוס סילביוס. חבריו ללימודים היו יאן סוומרדאם, ריינייר דה גראף ונילס סטנסן. הניתוח של הגוויות היה יקר יחסית והגופות היו מועטות, מה שהוביל את ראוש למצוא דרכים חלופיות להכנת האיברים. בשנת 1661 התחתן עם מריה פוסט, בתו של האדריכל ההולנדי, פיטר פוסט. הוא סיים את לימודיו בשנת 1664 עם עבודת גמר על פלאוריטיס.[5]
ראוש הפך למנחה ראשון של אגודת המנתחים באמסטרדם בשנת 1667. בשנת 1668 התמנה למדריך הראשי למיילדות בעיר. הן כבר לא הורשו לעסוק במקצוען עד שלא נבחנו על ידי ראוש. בשנת 1685 מונה כפרופסור לבוטניקה בהורטוס בוטניקוס אמסטרדם, שם עבד עם יאן וכספר קומפלין. ראוש התמחה בצמחים מקומיים.
טכניקת חניטה עריכה
חקר תחומים רבים של האנטומיה האנושית והפיזיולוגיה, תוך שימוש באלכוהול לשימור איברים, והרכיב את אחד האוספים האנטומיים המפורסמים ביותר באירופה.[6] מיומנותו העיקרית הייתה הכנה ושימור של דגימות בבלסמיום חריף סודי והוא האמין כי הוא אחד הראשונים שהשתמשו בחניטה עורקית לשם כך. הוא פיתח זריקה מסולפיד כספית, שמקורה בסינבר, מינרל בצבע אדום המופיע בטבע. הזריקה נתנה לדגימות רבות צבע אדמדם, מראה מלא חיים. בטכניקה זו הצופים יכלו לדמיין ולנתח אפילו את כלי הדם הקטנים ביותר. הייתה זו טכניקה פורצת דרך במאה ה -17. טכניקות החניטה המהפכניות של ראוש איפשרו גם לשמור על הגוויות למשך זמן רב יותר. זה לא רק האריך את זמן השימוש בגוויות, אלא גם אפשר את ניתוחן במהלך החודשים החמים יותר.[7]
האוסף לאנטומיה עריכה
פרדריק ראוש היה גם המייסד והיוצר של אוסף לאנטומיה, שהיה ממוקם בבית המגורים הפרטי שלו. המוזיאון היה אטרקציה תיירותית פופולרית באמסטרדם, והיה ידוע ברחבי העולם המשכיל. הוא היה אוסף פרטי, אך ראוש פתח אותו לציבור וכלל סיורים בכל חמשת החדרים.[8] האוסף הופרד לשלוש קטגוריות שונות. תכשירים יבשים כללו שלדים ואיברים יבשים, תכשירים בתמיסות רטובות כללו שימור בבקבוקים עם מכסים נשלפים בקלות, והקטגוריה האחרונה הייתה תכשירים רטובים בכדים. לא ניתן היה לטפל בקטגוריה האחרונה בקלות מבלי להסתכן בפגיעה בתכשיר עצמו.[9]
הפריטים הייחודים באוספים שלו היו הכללת גופות תינוקות ועוברים, שהרכיבו כשליש מכלל האוסף. הוא רכש את מרבית הדגימות הללו ממיילדות שעבדו בפיקוחו, לאחר שהילד נפטר או כשהיריון הסתיים בהפלה. חיי הדומם והתצוגות שלו שהכילו גופות של תינוקות, או חלקים מהם, הוצגו בדרך כלל עם בגדים, ואפילו עיני זכוכית. על ידי הוספת אלמנטים אלה, ראוש הצליח לכסות את הסימנים והתפרים מתהליך החניטה ולהעניק לתצוגות שלו מראה יותר חי.[7] בעוד שחלק מהתצוגות שלו היו גופות חריגות עם פגמים, המטרה העיקרית של האוספים הייתה ליצור תצוגה אומנותית שלדעתו הראתה את השלמות של גוף האדם.[10] בשנותיה הראשונות, בתו רחל ראוש, ציירת טבע דומם, עזרה לו לקשט את האוסף בפרחים, דגים, צדפים וחלקי הגוף העדינים.
כשהיה ראוש בן 24, הבית שלו הפך לפופולרי ביותר ומשך את תשומת לבם של נכבדים זרים רבים. בשנת 1697 פיוטר הגדול וניקולאיס וויצן ביקרו את ביתו וראו כל הדגימות שהיו בחמישה חדרים, במשך יומיים בכל שבוע הבית היה פתוח לציבור. הוא הסביר לפיוטר, שהתעניין מאוד במדע, כיצד לתפוס פרפרים ואיך לשמר אותם. היה להם עניין משותף בלטאות.[11] בשנת 1717, במהלך ביקורו השני, מכר ראוש את האוסף שלו לפיוטר הגדול תמורת 30,000 גילדן הולנדי, כולל סודות השימור והחניטה.[12] ראוש סירב לעזור כאשר היה צריך לארוז ולתייג את האוסף. האריזה לקחה יותר מחודש, אך בינתיים פרצה המלחמה הצפונית הגדולה שמנעה את ההובלה של האוסף. בגלל המלחמה הצפונית הגדולה בשנה שלאחר מכן, האוסף נשלח בשתי אוניות. האוסף היה שלם, והשמועות על המלחים ששתו את האלכוהול אינן נכונות.
ראוש החל מיד להכין אוסף חדש בביתו. לאחר מותו אוסף זה נמכר לאוגוסט מלך פולין ולטביה.[13] בעוד שכמה פריטים מאוספיו נותרו, אף אחת מהדיורמות שלו לא שרדה. ידוע עליהם רק באמצעות מספר תחריטים, ובמיוחד אלה של קורנליוס הויברטס.
הוא נבחר לעמית בחברה המלכותית בשנת 1715.[14] הוא צויר על ידי חתנו ג'וריאן פול.
במוזיאון לאנתרופולוגיה ואתנוגרפיה בסנקט פטרבורג, אפשר לראות 900 מוצגים מהאוסף המקורי של פרדריק שנמכר לפיוטר הגדול.[4]
רשימת הפרסומים של פרדריק ראוש עריכה
- Disputatio medica inauguralis de pleuritide. Dissertation, Leiden, 1664.
- Dilucidatio valvularum in vasis lymphaticis et lacteis. Hagae-Comitiae, ex officina H. Gael, 1665; Leiden, 1667; Amsterdam, 1720. 2. Aufl. 1742.
- Museum anatomicum Ruyschianum, sive catalogus rariorum quae in Authoris aedibus asservantur. Amsterdam, 1691. 2. Aufl. 1721; 3. Aufl. 1737.
- Catalogus Musaei Ruyschiani. Praeparatorum Anatomicorum, variorum Animalium, Plantarum, aliarumque Rerum Naturalium. Amsterdam: Janssonio-Waesbergios, 1731.
- Observationum anatomico-chirurgicarum centuria. Amsterdam 1691; 2. Aufl. 1721: 3. Aufl. 1737.
- Epistolae anatomicae problematicae. 14 Bände. Amsterdam, 1696-1701.
- Het eerste Anatomisch Cabinet. Amsterdam, Johan Wolters, 1701
- Thesaurus anatomicus. 10 Delen. Amsterdam, Johan Wolters, 1701–1716.
- Adversarium anatomico-medico-chirurgicorum decas prima. Amsterdam 1717.
- Curae posteriores seu thesaurus anatomicus omnium precedentium maximus. Amsterdam, 1724.
- Thesaurus animalium primus. Amsterdam, 1728. 18: Amsterdam, 1710, 1725.
- Curae renovatae seu thesaurus anatomicus post curas posteriores novus. Amsterdam, 1728.
- Samen met Herman Boerhaave: Opusculum anatomicum de fabrica glandularum in corpore humano. Leiden, 1722; Amsterdam, 1733.
- Tractatio anatomica de musculo in fundo uteri. Amsterdam, 1723.
- Opera omnia. 4 Bände. Amsterdam, 1721.
- Opera omnia anatomico-medico-chirurgica huc usque edita. 5 Bände. Amsterdam, 1737.
- Herbarivm Rvyschianvm, in Mvsei Imperialis Petropolitani, vol. 1, pars secvnda. Petropolitanae, 1745.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרדריק ראוש, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- פרדריק ראוש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Frederik Ruysch's Anatomical Dioramas.
- ^ Kooijmans, L. (2004). De doodskunstenaar, de anatomische lessen van Frederik Ruysch. Amsterdam: Bert Bakker.
- ^ "Hirschsprung Disease: Background, Pathophysiology, Epidemiology". 2017-01-08
- ^ 1 2 Boer, Lucas; Radziun, Anna B.; Oostra, Roelof-Jan (2017). "Frederik Ruysch (1638–1731): Historical perspective and contemporary analysis of his teratological legacy". American Journal of Medical Genetics Part A. 173 (1): 16–41. doi:10.1002/ajmg.a.37663. PMC 5215407. PMID 27126916.
- ^ Dohmen, J. (1982) Wetenschappelijke erediensten voor publiek. De anatomische lessen van Frederik Ruysch. In: 1632- 1982. 350 Jaar wetenschap in Amsterdam. Folia Civitatis, 9 januari 1982, nr. 19. p. 19.
- ^ Israel, J.I (1995) The Dutch Republic: Its Rise, Greatness and Fall, 1477-1806, p. 907.
- ^ 1 2 Hansen, Julie V. (December 1996). "Resurrecting Death: Anatomical Art in the Cabinet of Dr. Frederik Ruysch". The Art Bulletin. 78: 663–679.
- ^ IJpma, Frank F.A.; Radziun, Anna; van Gulik, Thomas M. (September 2013). "'The anatomy lesson of Dr. Frederik Ruysch' of 1683, a milestone in knowledge about obstetrics". European Journal of Obstetrics & Gynecology and
- ^ Knoeff, Rina (February 2015). "Touching anatomy: On the handling of preparations in the anatomical cabinets of Frederik Ruysch (1638–1731)". Studies in History and Philosophy of Science Part C: Studies in History and Philosophy of Biological and Biomedical Sciences. 49: 32–44.
- ^ Kemp, Martin (1999). "Babes in bottles: the anatomical art of Frederik Ruysch". Nature. 399, no. 6731: 34.
- ^ Driessen, J. (1996) Tsaar Peter de Grote en zijn Amsterdamse vrienden, p. 8.
- ^ Driessen-Van het Reve, J.J. (2006) De Kunstkamera van Peter de Grote. De Hollandse inbreng, gereconstrueerd uit brieven van Albert Seba en Johann Daniel Schumacher uit de jaren 1711-1752. English summary, p. 338.
- ^ Kapitel 6 Archived 2007-06-11 at the Wayback Machine.
- ^ Fellows Details". Royal Society. Retrieved 10 May 2014.