פרובוס

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס פְּרובּוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Probus Augustus;‏ 232-282) היה קיסר רומא משנת 276 ועד למותו. בתקופתו המשיך הלחץ של השבטים הגרמאניים על הגבולות המערביים של האימפריה וכתוצאה מכך הסיגו הרומאים את קווי ההגנה והגבולות אל נהרות הריין והדנובה.

פרובוס
Marcus Aurelius Probus Augustus

לידה	9 באוגוסט 232 סירמיום, האימפריה הרומית
נרצח	ספטמבר 282 (בגיל 50) סירמיום, האימפריה הרומית
מדינה	רומא העתיקה
קיסר רומא 276–282 (כ־6 שנים)

פרובוס

קורות חייו

רקע

ערך מורחב – משבר המאה ה-3

פרובוס נולד ופעל בתקופה הידועה בהיסטוריה בשם משבר המאה ה-3, שבה היו לפחות עשרים ושישה תובעים לתואר הקיסר, בעיקר גנרלים בולטים בצבא הרומי, שהצליחו להשתלט על תפקיד הקיסר. עשרים ושישה אנשים התקבלו באופן רשמי על ידי הסנאט הרומי כקיסרים במהלך תקופה זו, ובכך הפכו לקיסרים לגיטמיים.

הקיסרות חוותה משברים צבאיים, מדיניים וכלכליים חמורים. בנוסף, בשנת 251 פרצה מגפת קיפריאנוס - ככל הנראה אבעבועות שחורות, שגרמה לתמותה גבוהה ופגעה בכוח האדם שעבד בחקלאות, אך בעיקר ביכולתה של הקיסרות לגייס חיילים לצבאה ולהגן על עצמה. השבטים הגרמניים שחשו את חולשת האימפריה החלו בסדרת פלישות נועזות אל מעבר לגבולות שחייבו את הקיסרים הרומאיים לצאת לסדרת מערכות על מנת להדוף את הפולשים, בתקופה זו החלו הגותים ושבטים ברברים אחרים את סדרת התקפותיהם על האימפריה הרומית, מעימותים שנמשכו לאורך המאות עד לנפילת האימפריה הרומית המערבית. המשבר הביא לשינויים עמוקים במוסדות האימפריה, בחברה, בחיים הכלכליים, ובסופו של דבר, בדת. תקופה זו נתפסת בעיני רוב ההיסטוריונים, כהגדרת המעבר בין התקופות ההיסטוריות של העת העתיקה הקלאסית לבין שלהי העת העתיקה

לפני תפיסת השלטון

תאריך לידתו של פרובוס איננו ידוע. ההשערה היא כי נולד בין 230 לשנת 235. ידוע כי הוא נולד לאדם בשם דלמטיוס בעיר סירמיום בירת הפרובינציה פנוניה התחתית.

פרובוס הצטרף לצבא האימפריה הרומית עם הגיעו לבגרות בתחילת המחצית הראשונה של המאה השלישית וזכה להצלחה והערכה. הוא מונה לטריביון צבאי על ידי הקיסר ולריאנוס וזכה לקידום תחת כל אחד מהקיסרים שירשו את כס הקיסרות, האחרון שבהם טקיטוס מינה אותו לתפקיד המושל של הפרובינציות המזרחיות. עם מותו של טקיטוס הכריז פרובוס, בתמיכת הלגיונות שתחת פיקודו על עצמו כקיסר.

במקביל, אחיו של הקיסר המנוח פלוריאנוס הכתיר עצמו לקיסר באוגוסט 276, בתמיכת הלגיונות שהיו תחת פיקודו ובעיקרם הלגיונות שהיו מוצבים בחלק המערבי של האימפריה, אך לא ביקש ולא זכה לתמיכת הסנאט. הוא לא הספיק להגיע לרומא על מנת לבסס את תביעתו לכס הקיסרות בטרם הכריזו הלגיונות של החלק המזרחי של הקונסוליה על פרובוס כקיסר ופלוריאנוס נאלץ להצעיד את צבאו על מנת להכניע את המרידה. הצבאות נפגשו בסמוך לעיר טרסוס בטורקיה. צבאו של פליריאנוס היה גדול יותר אך פרובוס היה מפקד מנוסה, נמנע מעימות ישיר והשתמש בטקטיקות התשה שבשילוב עם תנאי מזג האוויר הקייצי הקשים הביאו להתמרדות בצבאו של פלוריאנוס. לא ברור האם פלוריאנוס נרצח על ידי מורדים מתוך צבאו או שמצא את מותו בנסיבות אחרות.

פרובוס יצא לכוון רומא ובדרך הצליח להדוף פלישה של שבטים גרמאניים ולזכות בתואר "גוטיקוס", בשנת 277 הוא הגיע לרומא וזכה בהכרה בדיעבד של הסנאט במעמדו כקיסר.

תקופת שלטונו

פרובוס, כמו כל הקיסרים של התקופה לא יכול היה לנוח על זרי הדפנה או להנות ממנעמי השלטון. היא נאלץ להתמודד עם לחצים בלתי פוסקים מצד שבטים גרמאניים ממערב וצבאות של האימפריות שגבלו בגבול המזרחי של האימפריה.

בשנת 278 ערך פרובוס סדרת מסעות מלחמה מוצלחים בגאליה כנגד שבטי האלמאניים והלונגי שבסדרת פשיטות חדרו אל מעבר לנהר הנקר (במדינת באדן-וירטמברג) אל תוך טריטוריה רומאית בעוד זרוע אחרת של הצבא הדפה פשיטות של השבטים הפרנקיים במטרה לנקות ולהבטיח את גאליה מאיום של פולשים גרמאניים. הצלחתו הביאה לפרובוס את הזכות לשאת את התואר גותיקוס מקסימוס וגרמניקוס מקסימוס, ובמקביל החל פרובוס בתהליך של יישוב בתי אב של שבטים גרמאניים שהסכימו-מרצון או מכפיה - לקבל את המרות של הרומאיים, בשטחי פרובינקיות ובעיקר באזורי ספר.

בין השנים 279 עד 280 ניהל פרובוס סדרת קרבות מול שבטי הוונדאלים, מסע מלחמה שהחל בפרובינציה רייטיה (בלטינית: Raetia) במרכז אירופה שעל הרי האלפים ( בשווייץ ובדרום גרמניה). איליריה (לטינית: Illyricum) שלאורך חופיו המזרחיים של הים האדריאטי וליקיה שבדרום-מערבה של אסיה הקטנה. במקביל נשלחו לגיונות של הצבא הרומאי אל מצרים על מנת לדכא מרד של שבטים נוביים אותם כינו הרומאים בלימי (Blemmyes) ועם דיכוי המרד שקדו הרומאים על בניה מחדש של תשתיות חיוניות כגון דרכים גשרים ותעלות מתוך מטרה להבטיח את יציבות הפקת ושינוע תבואה ממצרים לרומא.

במהלך השנים 280 עד 281 עסק פרובוס בדיכוי מרידות כנגד שלטונו מצד 3 טוענים לכתר בפרובינציות שונות.

בשנת 282 יצא פרובוס בראש לגיונות צבא לכוון הגבולות המזרחיים של האימפריה במטרה לייצב את אזורי הגבול שסבלו מלחץ של אויבים מבחוץ ומרידות מקומיות. מטרתו הראשונה הייתה עיר מולדתו סירמיום. במהלך החנייה בסמוך לעיר בחודש ספטמבר או אוקטובר נרצח פרובוס על ידי חייליו בנסיבות לא ידועות.

לקריאה נוספת

• היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. מבוא: משוא פנים חיובי לפרובוס, עמ' 14–17, פרובוס, עמ' 55–56; פרובוס, עמ' 361–385.
• משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
• אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרובוס בוויקישיתוף

• פרובוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)