פרוטו-רנסאנס
| ערך מחפש מקורות | |
פרוטו-רנסאנס או קדם-רנסאנס (באיטלקית: Trecento - "שלוש מאות" על שמה של המאה ה-14 ששנותיה מתחילות ב-1300) היא תקופה באמנות איטליה, מסוף המאה ה-13 לתחילת המאה ה-14, שמציינת את ההתפתחויות שהביאו לסגנון הרנסאנס, ובמיוחד את תרומתו של הצייר ג'וטו די בונדונה שתיאוריו עוברים מגותיקה לנטורליזם. יש חוקרים המצרפים תקופה זו לרנסאנס.
הנצרות והפיאודליזם הגיעו לשיא כוחם באירופה במאות ה-12 וה-13 ופתחו קשרי מסחר פנים-אירופיים ועם המזרח התיכון, דבר שהעלה מעמד חדש של בעלי הון מלבד הכנסייה, מעמד הסוחרים.
באיטליה, שבאותה תקופה התפלגה לערי מדינה עצמאיות, נוצרה קרקע מתאימה לשינוי שהתבטא באמנות בנטורליזם חדש. על יסוד האמנות הביזנטית והאמנות הגותית ערכו האמנים של איטליה שינויים שהציגו רגישות ואנושיות רבה יותר.
הצייר ג'וטו 1337-1267 השכיל לבטא רגישות זו והרחיב את ההסתכלות באדם ובטבע. מגמה זו של ג'וטו לא נמשכה אחריו ולמעשה רק בתחילת המאה ה-15 נמצא המשך סגנונו של ג'וטו, בציוריו של מאסצ'יו. מסיבה זו נחשבת אמנות מאה ה-14 כמבוא לרנסאנס, פרוטו רנסאנס.
חוקרים אחרים סבורים שמכיוון שאין רצף בין גישתו של ג'וטו לציירי הרנסאנס האחרים, מעמדו הוא של מבשר הרנסאנס, שהחל כמאה שנים מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-15. לדעתם עליית מרכזי אמנות עצמאיים ותחילת התבטאות אינדיבידואלית הם ממאפייני הרנסאנס. המאה ה-15 מצטיינת באינדיבידואליזם החותר לשלמות אידיאלית, ולאידיאל יופי אוניברסלי.
מייצגי הזרם
עריכה- בסיינה: לורנצטי (Ambrogio Lorenzetti) (אלגוריה על השפעת הממשל הטוב והרע), סימון מרטיני (Simone Martini), דוצ'ו
- בפירנצה: ג'וטו, צ'ימבואה
קישורים חיצוניים
עריכה
| פרוטו-רנסאנס על ציר הזמן |
|---|
 |