פרחים ועצים

פרחים ועצים
Flowers And Trees
בימוי	ברט גילט
הופק בידי	וולט דיסני
שחקנים ראשיים	אסטר קמפבל; פינטו קולביג; מריון דרלינגטון; וולט דיסני
מוזיקה	ברט לואיס
אנימטור	לס קלארק; דייוויד הנד; טום פאלמר
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	אולפני וולט דיסני
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	30 ביולי 1932
משך הקרנה	8 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מצויר, סרט מוזיקלי
פרסים	פרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר (וולט דיסני)
סרט קודם	רק כלבים
סרט הבא	המלך נפטון
	דף הסרט ב־IMDb

פרחים ועצים (באנגלית: Flowers And Trees) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי משנת 1932. הסרט הופק על ידי וולט דיסני, בוים על ידי ברט גילט והופץ על ידי חברת יונייטד ארטיסטס. זה היה הסרט הראשון שיצא מסחרית והופק בתהליך צבע מלא של שלוש רצועות בשיטת טכניקולור, לאחר מספר שנים של סרטי טכניקולור בשני צבעים. הסרט זכה להצלחה מסחרית וביקורתית, וזכה בפרס האוסקר הראשון לסרט המצויר הקצר הטוב ביותר. הוא הסרט ה-29 בסדרת "סימפוניות טיפשיות".

בשנת 2021, הסרט נבחר לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס בשל היותו "משמעותי מבחינה תרבותית, היסטורית או אסתטית".^[2]

עלילה

במהלך האביב הפרחים, הפטריות והעצים עושים את הכושר שלהם. כמה עצים מנגנים מנגינה, משתמשים בגפנים למיתרי נבל ומקהלת רובינים. מאבק פורץ בין עץ חלול למראה צרעה לעץ צעיר ובריא יותר על תשומת הלב של עץ נקבה. העץ הצעיר יוצא מנצח, אבל העץ החלול מחזיר לו אש. הצמחים ובעלי החיים מנסים לכבות או להתחמק מהשריפה. על ידי ניקור חורים בעננים והורדת גשם ולבסוף מצליחות הציפורים לכבות את האש, אף על פי שהעץ החלול גווע בלהבות לאחר שנקלע אליהן בעצמו. לאחר מכן, העץ הצעיר מציע נישואים לעץ הנקבה, עם זחל המשמש כטבעת, והם מתחבקים כשמאחוריהם נוצרת קשת בענן ב-12 צבעים.

הפקה

במאי 1932 הושלמה מצלמת הטכניקולור של שלושת הרצועות הראשונות.^[3] הרברט קלמוס רצה לבדוק את זה בתחום האנימציה, לתת לחברה זמן לבנות מספיק מצלמות כדי להציע את כל תעשיית הסרטים, אבל לא הצליח למצוא אנימטורים מעוניינים. לבסוף, וולט דיסני הסכים לנסות את זה כניסוי על פרחים ועצים,^[3] שכבר היה בהפקה בשחור-לבן, והורה לחדש את הסרט בצבע. האנימציה הצבעונית גרמה להפקה לחרוג מהתקציב, מה שעלול היה להרוס את דיסני מבחינה כלכלית, אבל הסרט הוכיח כל כך שהרווחים פיצו על חריגות התקציב.

השפעה

כתוצאה מהצלחתו של הסרט, כל הסרטים העתידיים של "סימפוניות טיפשיות" הופקו בטכניקולור של שלוש רצועות. החידוש הנוסף של הצבע עזר להגביר את התשואות המאכזבות של הסדרה בעבר. סדרת הסרטים המצוירת האחרת של דיסני, סרטי מיקי מאוס, נחשבו מוצלחים מספיק כדי לא להזדקק לתוספת של צבע, ונשארו בשחור-לבן עד ל"קונצרט הלהקה" (1935).

החוזה הבלעדי של דיסני עם טכניקולור היה אמור להיות בתוקף עד סוף 1935, לפיכך, דיסני אילץ מפיקי הנפשה אחרים כמו אב אייוורקס, האנימטור הראשי לשעבר של דיסני, וחברו הקרוב, מקס פליישר, להשתמש בתהליך שני הצבעים הנחות של טכניקולור או במערכת שני צבעים מתחרה כגון בתור סינקולור.