פרידה, מלכת מצרים

פְרִידָה, מלכת מצריםערבית מצרית: فريدة ملكة مصر; 5 בספטמבר 192116 באוקטובר 1988) או בשמה הפרטי, סַפִּינָאז זוֹלְפִיקָאר (בערבית מצרית: صافيناز ذوالفقار), הייתה רעייתו המלכותית של פארוק, מלך מצרים ומלכת ממלכת מצרים בין השנים 1938 (עת נשאה לפארוק) ל-1948 (עת התגרש הזוג). פרידה נודעה בהערצה הרבה שרחשה לה החברה המצרית.

פרידה, מלכת מצרים
فريدة ملكة مصر
המלכה פרידה בתצלום רשמי
המלכה פרידה בתצלום רשמי
לידה 5 בספטמבר 1921
אלכסנדריה, סולטנות מצרים ממלכת מצריםממלכת מצרים
פטירה 16 באוקטובר 1988 (בגיל 67)
קהיר, מצרים מצריםמצרים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מסגד א-ריפאעי
עיסוק אשת אצולה, ציירת
דת אסלאם סוני
בן זוג פארוק, מלך מצרים
שושלת מוחמד עלי (מנישואים)
תואר "פרידה, מלכת מצרים וסודאן בברכת האלוהים"
כינוי המלכה פרידה
אב יוסוף זולפיקאר
אם זאינאב סעיד
צאצאים הנסיכה פריאל ממצרים
הנסיכה פאוזיה-לטיפה ממצרים
הנסיכה פאדיה ממצרים
מספר צאצאים 3
המלכה הרעייה של מצרים וסודאן ה־2
20 בינואר 193817 בנובמבר 1952
(14 שנים)
דומיניק-פראנס לואב-פיקאר (רעייתו של פואד השני לאחר הפלת המלוכה) ←
פרסים והוקרה
  • מסדר המצוינות
  • מסדר המעלות
  • מסדר התועלת
  • מסדר סאבה הקדוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

פרידה הייתה בתו של עורך הדין יוסוף זולפיקאר (מאוחר יותר השגריר המצרי הראשון בשושלת פהלווי) והייתה בת למשפחת אצולה מצרית באלכסנדריה. אמה של פרידה הייתה משרתת של נזלי סברי, רעייתו המלכותית של פואד הראשון, מלך מצרים ומכאן שפרידה הייתה מקורבת למשפחת המלוכה המצרית. בשנת 1937, בעת הצטוותה עם משפחתה לטיול של משפחת המלוכה באירופה, פגשה לראשונה ביורש העצר, לעתיד פארוק, מלך מצרים.

פארוק ופרידה התחתנו בשנת 1938 ופרידה הייתה אהובה על ידי העם מכיוון שלקחה על עצמה תפקיד כשל הגברת הראשונה והעבירה כספים רבים לארגוני צדקה. כמו כן העבירה כספים לארגון הסהר האדום. פארוק, אשר היה בעל אופי בוגדני ביחסיו לנשים, התגרש מפרידה בשנת 1948 בטענה כי לא הולידה לו בן יורש ורק בנות. הגירושים מפרידה היו סיבה מרכזית לירידת הפופולריות של שושלת מוחמד עלי והמלך פארוק בראשה בעיני העם.

בשנת 1952, לאחר נפילת המוסד המלוכני עקב מהפכת הקצינים החופשיים, פרידה נותרה במצרים ונבצר ממנה להיפגש לעיתים קרובות עם בנותיה שעברו לגלות עם אביהן באיטליה. מאוחר מכן הורשתה פרידה לבקר את בנותיה יותר לאחר שאלו עברו לשווייץ. פרידה נודעה בכך שנהגה לצייר רבות וקיבלה תמיכה מדודה, מחמוד סעיד. לאחר הפלת המלוכה התפרנסה ממכירת ציוריה למוזיאונים לאומיים וניהלה תצוגות איורים במדריד, מיורקה, פריז, ז'נבה, בולגריה וטקסס לאורך שנות ה-70 ושנות ה-80.

פרידה התגוררה במצרים עד 1963, לאחר מכן נסעה ללבנון ומשם עברה לשווייץ ובהמשך לפריז, שם השתכנה. בשנת 1982 היא חזרה למצרים וחיה שם את חייה ללא מותרות, בדירה פשוטה בקהיר, וכן קיימה תערוכת אמנות שכותרתה "אלף חזונות וחזונות". היא נפטרה בקהיר ונקברה שם, ועם מותה הגיעו שלוש בנותיה ללווייתה.

משפחתהעריכה

מנישואיה עם פארוק נולדו לזוג שלוש בנות. לאחר גירושה בשנת 1948 העליל עליה פארוק על כך שלא נתנה לו בן יורש בשונה מאשתו השנייה, שמנישואים איתה נולד בנם היחיד, לעתיד פואד השני, מלך מצרים. להלן בנותיה של המלכה פרידה:

  • הנסיכה פריאל ממצרים (19382009)
  • הנסיכה פאוזיה-לטיפה ממצרים (19402005)
  • הנסיכה פאדיה ממצרים (19432002)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרידה, מלכת מצרים בוויקישיתוף