פרידריך גוטליב קלופשטוק

פרידריך גוטליב קלופשטוק (גרמנית: Friedrich Gottlieb Klopstock; סביבות 2 ביולי 1724סביבות 14 במרץ 1803) היה משורר גרמני. סגנון עבודתו הוא בתפר שבין תנועת הסער והפרץ הגרמנית בעיקרה, לבין השירה הקלאסית יותר, שזוהתה עם הסגנון הצרפתי.

פרידריך גוטליב קלופשטוק
Friedrich Gottlieb Klopstock
לידה 2 ביולי 1724
קוודלינבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במרץ 1803 (בגיל 78)
המבורג, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אוטנזן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרידריך שילר, אוניברסיטת לייפציג, פפורטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הקסמטר, מחזה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי סנטימנטליזם, סער ופרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Der Messias, The Death of Adam, Die Frühlingsfeier עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פייטיזם, ורגיליוס, הורטיוס, פינדארוס, הומרוס, ג'ון מילטון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Margareta Klopstock (10 ביוני 175428 בנובמבר 1758)
  • Johanna Elisabeth Klopstock (1792–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

קלופשטוק נולד בקוודלינבורג שבמרכז גרמניה כבנו הבכור של עורך דין. ב-1745 החל ללמוד תאולוגיה באוניברסיטה ביינה, שם כתב לראשונה פרקים מתוך יצירתו החשובה, המשיח. ב-1746 עבר ללמוד באוניברסיטה בלייפציג, שם החל להתפרסם בזכות כמה עבודות חשובות שלו, בעיקר בתחום 'שירי ההלל'. מאוחר יותר עזב את לימודיו באוניברסיטה והחל ללמד כמורה פרטי. ב-1754 נישא למרגרטה מולר, שכונתה 'קידלי', והייתה נושא לכמה משירי ההלל שלו בהמשך. אושרם של בני הזוג לא ארך, ומולר נפטרה ב-1758. לימים קלופשטוק פרסם יצירות שכתבה אשתו המנוחה. ב-1773 סיים קלופשטוק את כתיבת 'המשיח'. ב-1775 ניפגש קלופשטוק עם גתהשכבר אז נחשב סופר צעיר ומבטיח. לאחר מכן עבר להתגורר בהמבורג שם חי עד סוף ימיו. הוא נישא בשנית בגיל 67, הפסיק לעסוק בספרות, וגילה התעניינות רבה ביחסים בין לאומיים (מלחמת העצמאות האמריקאית והמהפכה הצרפתית).

מורשתו

עריכה

קלופשטוק היה הנציג המובהק של התרבות הגרמנית שקדמה לדור ה'סער והפרץ'. לפיכך יש שרואים בפגישה בינו לבין יוהאן וולפגנג פון גתה ב-1775, אירוע סמלי ומכונן. הנושאים בהם עסק קלופשטוק לא היו הנושאים שעניינו את דור המשוררים והסופרים שהגיעו אחריו. היחס אל קלופשטוק היה אמביוולנטי. גתה ופרידריך שילר העריכו את עבודתו מאוד, והושפעו ממנו רבות. מבחינת הקצב הפנימי ועוצמת הביטוי שבשיריו, היה קלופשטוק דמות מופת גם עבור התנועות שקמו אחריו - 'הסער והפרץ' והתנועה הרומנטית. כך למשל, בסימפוניה השנייה של גוסטב מאהלר, התחייה, הטקסט שמושר על ידי המקהלה בפרק האחרון, הוא עיבוד של הטקסט של קלופשטוק (מתוך 'Die Auferstehung', 'התחייה').

לקריאה נוספת

עריכה
  • פרידריך גוטליב קלופשטוק – על שפת השירה (מגרמנית: יפתח הלרמן-כרמל), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
  • פרידריך גוטליב קלופשטוק – על הפואטיקה (מגרמנית: בת-שבע דורי-קרלייה), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.
  • פרידריך גוטליב קלופשטוק – על השירה הקדושה וכתבים אחרים (מגרמנית: ידי אורן, יפתח הלרמן-כרמל, בת-שבע דורי-קרלייה), דחק, 2019.

קישורים חיצוניים

עריכה