פרידריך גוטליב קלופשטוק
פרידריך גוטליב קלופשטוק (גרמנית: Friedrich Gottlieb Klopstock; סביבות 2 ביולי 1724 – סביבות 14 במרץ 1803) היה משורר גרמני. סגנון עבודתו הוא בתפר שבין תנועת הסער והפרץ הגרמנית בעיקרה, לבין השירה הקלאסית יותר, שזוהתה עם הסגנון הצרפתי.
.jpg) | |
| לידה |
2 ביולי 1724 קוודלינבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1803 (בגיל 78) המבורג, האימפריה הרומית הקדושה |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
אוטנזן |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרידריך שילר, אוניברסיטת לייפציג, פפורטה |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| סוגה |
הקסמטר, מחזה |
| זרם ספרותי |
סנטימנטליזם, סער ופרץ |
| יצירות בולטות |
Der Messias, The Death of Adam, Die Frühlingsfeier |
| הושפע מ |
פייטיזם, ורגיליוס, הורטיוס, פינדארוס, הומרוס, ג'ון מילטון |
| בן או בת זוג |
|
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קלופשטוק נולד בקוודלינבורג שבמרכז גרמניה כבנו הבכור של עורך דין. ב-1745 החל ללמוד תאולוגיה באוניברסיטה ביינה, שם כתב לראשונה שורות מתוך יצירתו החשובה, המשיח. ב-1746 עבר ללמוד באוניברסיטה בלייפציג, שם החל להתפרסם בזכות כמה עבודות חשובות שלו, בעיקר בתחום 'שירי ההלל'. מאוחר יותר עזב את לימודיו באוניברסיטה והחל ללמד כמורה פרטי. ב-1754 נישא למרגרטה מולר, שכונתה 'קידלי', והייתה נושא לכמה משירי ההלל שלו בהמשך. שמחתם של בני הזוג לא ארכה זמן רב, ומולר נפטרה ב-1758. קלופשטוק פרסם לאחר מכן כמה דברים שכתבה אשתו המנוחה. ב-1773 סיים קלופשטוק את יצירתו החשובה, 'המשיח'. ב-1775 ניפגש קלופשטוק עם גתה, הסופר הצעיר והמוכשר באותם ימים. לאחר מכן עבר להתגורר בהמבורג שם חי עד סוף ימיו. הוא נישא שם בשנית בגיל 67, ולא עסק בפעילות ספרותית. במהלך שנים אלו הוא גילה התעניינות ערה בכל הקשור לפוליטיקה העולמית (מלחמת העצמאות האמריקאית והמהפכה הצרפתית).
מורשתו עריכה
קלופשטוק היה הנציג המובהק של התרבות הגרמנית שקדמה לדור ה'סער והפרץ'. מבחינה זו, ניתן לראות את הפגישה בינו לבין יוהאן וולפגנג פון גתה, שהתקיימה ב-1775, כנקודה סמלית ומכוננת. הנושאים בהם עסק קלופשטוק לא היו אותם נושאים שעניינו את דור המשוררים והסופרים שהגיעו אחריו. עם זאת, היחס אל קלופשטוק היה אמביוולנטי. גתה ופרידריך שילר העריכו את עבודתו מאוד, והודו כי הושפעו ממנו רבות. אכן, מבחינת הקצב הפנימי ועוצמת הביטוי שבשיריו, נראה כי היה קלופשטוק דמות מופת גם עבור התנועות שקמו אחריו - 'הסער והפרץ' והתנועה הרומנטית. כך למשל, בסימפוניה השנייה של גוסטב מאהלר, התחייה, הטקסט שמושר על ידי המקהלה בפרק האחרון, הוא עיבוד של הטקסט של קלופשטוק (מתוך 'Die Auferstehung', 'התחייה').
לקריאה נוספת עריכה
- פרידריך גוטליב קלופשטוק – על שפת השירה (מגרמנית: יפתח הלרמן-כרמל), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
- פרידריך גוטליב קלופשטוק – על הפואטיקה (מגרמנית: בת-שבע דורי-קרלייה), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.
- פרידריך גוטליב קלופשטוק – על השירה הקדושה וכתבים אחרים (מגרמנית: ידי אורן, יפתח הלרמן-כרמל, בת-שבע דורי-קרלייה), דחק, 2019.
קישורים חיצוניים עריכה
- הספרים של פרידריך גוטליב קלופשטוק, באתר "סימניה"
- פרידריך גוטליב קלופשטוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פרידריך גוטליב קלופשטוק בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- פרידריך גוטליב קלופשטוק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרידריך גוטליב קלופשטוק (1724-1803), דף שער בספרייה הלאומית
