פרידריך פפר
פרידריך ("פריץ") פפר (30 באפריל 1889 – 20 בדצמבר 1944) היה פליט מלחמה יהודי-גרמני שעיקר פרסומו נובע מהעובדה כי התחבא מאימת הנאצים עם משפחת פרנק באמסטרדם. עם גילוי המחבוא והמעצר של המסתתרים בו הועבר פפר למתקני כליאה שהאחרון שבהם מחנה הריכוז נוינגמה בו הוא נפטר. דמותו מופיעה ביומנה של אנה פרנק בשם הבדוי אלברט דיסל.
.jpg) | |
| לידה |
30 באפריל 1889 גיסן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1944 (בגיל 55) מחנה הריכוז נוינגמה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה |
Friedrich Pfeffer |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
  | |
ביוגרפיה עריכה
עד לכניסה למחבוא עריכה
פרידריך פפר נולד בגרמניה בעיר גיסן בן לסוחרי טקסטיל יהודים-גרמנים. בשנת 1911 הוא סיים את לימודי רפואת שיניים ושנה לאחר מכן פתח מרפאה בברלין. פפר שירת בצבא הקיסרות הגרמנית ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1921 הוא נשא לאישה את וורה בייטינר (31 במרץ 1904 – 30 בספטמבר 1942), ביום 3 באפריל 1927 נולד וורנר פיטר פפר ובשנת 1932 התגרש פרידריך מאשתו וקיבל חזקה בלעדית על ילדם המשותף. שנה לאחר מכן עלתה המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה ובשנת 1938 החליט פפר לשלוח את בנו לאנגליה לחיות עם אחיו (דוד של וורנר) ארנסט.
בשנת 1936 פגש פפר אשה לא יהודייה, גרושה וצעירה ממנו שרלוטה קלטה (1910–1985) הזוג לא יכול היה להתחתן מאחר שחוקי נירנברג ששללו מפפר את כל זכויותיו ואסרו על נישואים בין יהודים ללא יהודים. לאחר ליל הבדולח החליטו בני הזוג לברוח להולנד הנייטרלית, פפר הקים מרפאת שיניים באמסטרדם וכך נוצר הקשר עם אוטו פרנק ולאחר מכן עובדיו בחברת אופקטה. ב-10 במאי 1940 תקפה גרמניה הנאצית את הולנד ובלגיה. הולנד נכבשה תוך חמישה ימים ונכנעה ב-15 במאי. מיד לאחר הפלישה הגרמנית החלו גזירות נגד יהדות הולנד, שמנתה אז כ-140,000 איש (וכן כ-30,000 פליטים מגרמניה) וחוקי הגזע הגרמניים הועתקו למערכת החוקים ההולנדית. פרידריך פפר נאלץ להפרד משרלוטה ולהרשם כדייר בכתובת אחרת.
במחבוא עריכה
בסתיו של שנת 1942 החליט פפר למצוא מקום מחבוא ופנה למיפ חיס שהתייעצה עם אוטו פרנק והלה הסכים להכניס את פפר למחבוא בחלק האחורי של בית המשרדים של חברת אופקטה ברחוב פרינסנחראכט (Prinsengracht) 263, למרות הצפיפות החליט אוטו פרנק כי השכלתו הרפואית של פפר עשויה להועיל למתחבאים. הוא הותיר מכתב פרידה לשרלוטה ובמהלך שהותו במחבוא הם שמרו על קשר דרך מיפ חיס.
מרגוט פרנק שחלקה במחבוא חדרון עם אחותה אנה פרנק עברה להתגורר עם הוריה ופפר חלק את החדר עם אנה פרנק. מערכת היחסים המתוחה והעכורה בין שתי הדמויות תוארה בהרחבה ביומנה של אנה פרנק. על המתחים שמקורם בכליאה בחלל קטן ללא פרטיות נוספו הבדלי הגילאים והטמפרמנט וככל הנראה אי הנוחות הקיצונית שחוותה אנה פרנק שהייתה בעיצומו של תהליך ההתבגרות וההבשלה המינית. עובדות אלו הביאו לחיכוחים בלתי פוסקים בין השניים ול"הופעה" לא מחמיאה (בלשון המעטה) של פפר ביומנה של אנה פרנק ביטוי לכך הוא שמו הבדוי ביומן דיסל שפירושו בגרמנית "טיפש".
בבוקר של 4 באוגוסט 1944, פרצו למחבוא שוטרים ממשטרת הסדר (בגרמנית: Ordnungspolizei, הייתה ידועה בקיצור אורפו) שפעלו על סמך הלשנה של אדם שנותר אלמוני עד היום. בראש הכוח עמד אוברשארפיהרר אס אס (סמל) קרל זילברבאואר, איש האס דה ואיתו עוד 3 קציני משטרה נוספים. פרידריך פפר ושאר דיירי המחבוא נלקחו למטה הגסטאפו ומשם הועברו, לאחר חקירה, לבית מעצר בו שהו יומיים ולאחר מכן הועברו למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק. ביום 3 בספטמבר הוא הועבר, עם שאר דיירי המחבוא לשעבר, למחנה המוות אושוויץ. ביום 29 באוקטובר הוא נשלח עם עוד 59 אנשי רפואה אחרים למחנה זקסנהאוזן - מחנה הריכוז הראשי לאזור ברלין בתקופת המשטר הנאצי. משם, בתאריך לא ידוע, הוא הועבר למחנה הריכוז נוינגמה ושם נפטר מזיהום במעיים ביום 20 בדצמבר 1944.
לאחר מותו עריכה
על פי מחקרה של מליסה מולר "הנערה אנה פרנק" (באנגלית: Anne Frank : the biography) שרלוטה רשמה עצמה כאשתו החוקית של פפר בשנת 1950, אך התרחקה מבנו וורנר, אך הם היו מאוחדים באי שביעות הרצון כלפי הדרך בה נשתמר זכרו ביומנה של אנה פרנק, ואף הביעו במפורש את השגותיהם למפרסם היומן – אביה של אנה פרנק אוטו פרנק. אי שביעות רצונם גברה לאחר עליית המחזה יומנה של אנה פרנק מאת גודריך והקט והסרט שהופק בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 שהציג את פפר באופן נלעג וגולם על ידי הקומיקאי היהודי-אמריקאי אד וין (Ed Wynn) זאת ועוד, מר דיסל במחזה הוא אדם המרוחק מהיהדות בניגוד לדמותו האמיתית של פפר שהיה דובר עברית רהוטה ואדם דתי בעל רקע אורתודוקסי, הקרע בין אוטו פרנק וקרן אנה פרנק למשפחתו של פפר לא אוחה לעולם. בשנת 1995 הופיע וורנר פפר בריאיון עם מיפ חיס בה הוא הודה לה על ניסיונה להציל את אביו.
לקריאה נוספת עריכה
- אנה פרנק - יומנה של נערה, הוצאת דביר
- מליסה מילר, הנערה אנה פרנק, ביוגרפיה, הוצאת דביר
- קרול אן לי, ורדים מן האדמה - ביוגרפיה של אנה פרנק, הוצאת מחברות לספרות
- Miep Gies. Anne Frank remembered : the story of the woman who helped to hide the Frank family. New York : Simon and Schuster, 1987
- Carol Ann Lee. A friend called Anne : one girl's story of war, peace, and a unique friendship with Anne Frank. New York: Viking, 2005
- Melissa Müller. Anne Frank : the biography. New York: Metropolitan Books : Henry Holt, 1998.
קישורים חיצוניים עריכה
