גסטפו
גֶסְטָפּוֹ או גֶשְׁטָפּוֹ (בגרמנית: Gestapo; ראשי תיבות של: Geheime Staatspolizei; ⓘⒾ), הוא קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית, שהייתה אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית – תחילה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.
סוכני גסטפו גרמנים במעצר בלייז', 1944 | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | גרמניה הנאצית |
תחום שיפוט | גרמניה הנאצית ואירופה תחת הכיבוש הגרמני |
סוכנות אם | המשרד הראשי לביטחון הרייך |
תאריך הקמה | 26 באפריל 1933 |
סוכנות קודמת | המשטרה החשאית הפרוסית |
תאריך פירוק | 8 במאי 1945 |
ראש |
רודולף דילס (1933–1934) |
מטה מרכזי | ארמון הנסיך אלברכט |
עובדים | 32,000 שוטרים |
שמות קודמים | המשטרה החשאית הפרוסית |
קואורדינטות | 52°30′26″N 13°22′57″E / 52.507222°N 13.3825°E |
היסטוריה
עריכהלפני עליית המשטר הנאצי, התקיימה במדינה החופשית פרוסיה סוכנות משטרה פוליטית שפעלה מאז 1851 בגלגוליה השונים של פרוסיה. על בסיס משטרה זו הגסטפו הוקם ב-26 באפריל 1933 בפרוסיה על ידי הרמן גרינג שבאותה תקופה היה שר הפנים של המדינה הזאת (ולימים מפקד הלופטוואפה ושר האוצר של גרמניה), וב-1934 התמנה היינריך הימלר לסגנו. בפרוסיה הוא שימש כמעין סוכנות חקירות פדרלית (כמו ה-FBI בארצות הברית, רק עם סמכויות מצומצמות יותר). בנוסף, שליטתו המוחלטת של גרינג בגוף הזה שימשה אותו לצורך מעקב, ריגול ואף ציתות לטלפונים אחרי שאר חברי החוג הפנימי של היטלר ובמיוחד נגד אלה מביניהם שהיו מסוכסכים עם גרינג, ובראשם יוזף גבלס (לדוגמה: הארגון חשף את פרשיית האהבים של גבלס עם לידה בארובה שהביאה אותו כמעט לפיטוריו בידי היטלר). ב-1935 מונה ריינהרד היידריך למפקדו. שנה לאחר מכן, ב-1936, איחד הימלר, שקיבל אחריות על כל המשטרות בגרמניה, את הגסטפו עם הקריפ"ו (משטרת הפלילים) למשטרת הביטחון, גם היא תחת פיקוד היידריך. אז התפרש הגסטפו לגרמניה כולה, התעצם, והחל להוות כלי חשוב בביצוע האידאולוגיה הנאצית.
באותה תקופה (סוף שנות השלושים) כלל הגסטפו שלושה אגפים:
- משפטים וארגון, בפיקוד ד"ר בסט.
- כללי, בפיקוד היידריך עצמו. אגף זה כלל מחלקות מתמחות רבות: לפעולות נגד אויבי משטר (קומוניסטים, "הבונים החופשיים" וכדומה) בפיקוד היינריך מילר, לענייני יהודים, לקבוצות דתיות אחרות, מחלקה לאוסטריה ועוד.
- ריגול נגדי, בפיקוד גינתר פלטן.
בשנת 1939 שונה מבנה זה, כשמשטרת הביטחון אוחדה עם שירות הביטחון (אס דה) של האס אס לכדי "המשרד הראשי לביטחון הרייך" בפיקוד היידריך. הגסטפו הפך למשרד 4 במשרד זה, ולמפקדו מונה היינריך מילר (לשעבר מפקד מחלקת אויבי המשטר). הוא חולק ל-14 מחלקות בנושאים שונים - לפי תפקיד או "אויב" מסוים. בין המחלקות החשובות היו ב'-4 לענייני פינויים ויהודים בפיקוד אדולף אייכמן, לריגול נגדי בפיקוד ולטר שלנברג. שני מפקדים אלו היו חלק מגל מפקדים פנאטיים ששטף את הגסטפו במהלך איחודו עם האס דה, והחליפו את העובדים הוותיקים והשמרנים שהיו בו ושלא הצטרפו ל"גל". מאוחר יותר צורפה לגסטפו גם משטרת הגבולות. למרות האיחוד ושיתוף הפעולה בין הגסטפו לאס דה, שררה יריבות ביניהם (בעידוד היידריך, מפקד שני הארגונים), שהגיעה עד לכדי תחרות על קצב החיסולים וכמותם.
המכשיר העיקרי בפעולות הגסטפו היה "מעצר המגן", שנועד לעצור את "אויבי הרייך או המשטר". נגד "גזעים נחותים" השתמש בגירושים, בעיקר למחנות ריכוז והשמדה. חקירות הגסטפו היו אכזריות מאוד וחסרות מעצורים (תיאור המאפיין את רוב פעולות הגסטפו וכלל האס אס) ולא עמדו תחת מגבלות משפטיות או חוקיות כלשהן, כל עוד לא התנגשו עם רצונו של הפיהרר ושאר הבכירים ברייך.
המבנה בברלין בו שכנה מפקדת הגסטפו, נהרס בהפצצות בעלות הברית בראשית 1945, ובמקומו עומד היום המוזיאון טופוגרפיה של הטרור (בגרמנית: Topographie des Terrors) המתעד את פעולותיהם של הגסטפו ושל ה-SS, בתקופת השלטון הנאצי.
קישורים חיצוניים
עריכה- גסטאפו, באתר מט"ח
- גסטפו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)