פרנץ דונאט
פרנץ דונאט (בהונגרית: Donáth Ferenc; יאסארוקסאלאש, 5 בספטמבר 1913[1] – בודפשט, 15 ביולי 1986) היה פוליטיקאי יהודי-הונגרי, היסטוריון חקלאי, פובליציסט, חבר האספה הלאומית ההונגרית והפרלמנט, סגן שר, אסיר פוליטי, בעלה של הפובליציסטית אווה בוזוקי.
 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1913 יאסארוקסאלאש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1986 (בגיל 72) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Donáth Ferenc Károly |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1934) |
| תפקיד |
חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (4 בנובמבר 1945–25 ביוני 1951) |
| מפלגה |
מפלגת האיכרים הלאומית של הונגריה, מפלגת העובדים ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית |
| בן או בת זוג |
אווה בוזוקי |
  | |
קורות חייו
עריכהפרנץ דונאט נולד במשפחה יהודית כבנם של ד"ר ליפוט דונאט, עורך דין, ושל אילונה ויטאל.[2] הוא השלים את בתי הספר היסודיים והתיכוניים שלו ביאסברן, ובין 1930 לבין 1934 למד משפטים וקיבל תואר דוקטור במשפטים באוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) בבודפשט. ב-1934 הוא הפך לחבר במפלגה הקומוניסטית ההונגרית. ב-1937 נטל תפקיד בהקמת "חזית מרץ" (תנועה רעיונית ופוליטית) וב-1939 השתתף בהקמת מפלגת האיכרים הלאומית. בשנים 1939–1944 היה בעל טור במדיניות החוץ של העיתון "מילה חופשית" (Szabad Szó).
באביב 1940, הוא נעצר יחד עם סילארד אויהאי, ולאחר מכן שוחרר לאחר מספר שבועות של חקירה, אך הוא עדיין היה בפיקוח המשטרה. בסתיו 1940 נלקח למחנות שירות עבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) משם שוחרר בסוף השנה, אך נלקח שוב באביב 1941. הוא שוחרר לאחר מכן עקב דימום ריאתי. אחר כך, מ-1942 ועד תום המלחמה חי במחתרת תוך כדי הסתתרותנ ועסק בנושאי פוליטיים באופן בלתי חוקי.
ב-1944 תרם להקמת "מפלגת השלום" (מפלגה קומוניסטית בלתי חוקית) ולארגון מחדש של המפלגה הקומוניסטית המקורית. בין השנים 1945-1951 מילא תפקידים פוליטיים שונים:
- סגן נשיא המועצה הלאומית לניהול מקרקעין
- חבר ההנהגה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית
- מזכיר מדיני (סגן שר) של משרד החקלאות
- ראש מחלקת הכפר של ההנהלה המרכזית של המפלגה
- בתקופת ראש הממשלה מתיאש ראקושי, הוא היה ראש משרד המזכירות הכללית הראשית
בתפקיד זה היה אחד התומכים והחלוצים של ה"קולקטיביזציה" בסגנון הסובייטי [3] ומה שנקרא "המאבק נגד קולאקים".[4]
הוא נעצר בפברואר 1951 ונידון ל-15 שנות מאסר בדיון סגור ב-18 בדצמבר. (יאנוש קאדאק, גיולה קאלאי ושאנדור הרסטי הורשעו גם הם באותו משפט ראווה). הוא בילה את רוב עונשו בבידוד. הוא טוהר לאחר מותו של סטלין ושוחרר ביולי 1954.
מדצמבר 1954 עמד בראש מחלקת החקלאות של המכון לכלכלה של האקדמיה ההונגרית למדעים, ולאחר מכן מונה לסגן המנהל של המכון כולו. בשנת 1956 היה בין הרפורמים סביב אימרה נאג' .
בבוקר ה-24 באוקטובר 1956, הוא וגזה לושונצי צורפו על ידי להנהגה המרכזית של מפלגת העובדים ההונגרית, (MDP) שעליה ויתרו מיד במכתבם המשותף. במשפטו ראה בית המשפט (BHÖ 1) את התפטרותו כראיה לסחיטה. בזמן התפטרותו דגל ה-MDP בדיכוי המזוין של המרד. מצד שני, הוא וגזה לושונצי דגלו במשא ומתן עם המורדים.
ב-30 באוקטובר 1956 הפך לחבר בוועדת הניהול הזמנית שהוקמה אז של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית. ב-4 בנובמבר ברח לשגרירות יוגוסלביה בבודפשט. ב-24 בנובמבר, גורש עם משפחתו ל-Snagov (רומניה). הילד השלישי שלו נולד שם. בשנת 1958, הוא נידון ל-12 שנות מאסר כנאשם משני במשפט אימרה נאג' באשמת "ייזום והובלת ארגון שמטרתו להפיל את סדר המדינה הדמוקרטי של העם". לאחר המשפט, לאחר 22 חודשים, בשנת 1958, הורשתה משפחתו לחזור להונגריה. באפריל 1960 הוא שוחרר בחנינה אישית.
בין השנים 1960–1976 היה עמית מדעי של הספרייה החקלאית הלאומית, של המוזיאון החקלאי ההונגרי, ולאחר מכן של המכון לכלכלה של האקדמיה ההונגרית למדעים, ובין 1976 לבין 1983 היה עמית בכיר במכון המחקר השיתופי של האקדמיה ההונגרית למדעים. משנות ה-70 הוא היה האישיות המקשרת של תנועת האופוזיציה הדמוקרטית ותנועת הסופרים הפופולריים; הוא היה בין הראשונים לחתום על הצהרת הסולידריות בעד אמנת 77, והוא ארגן את הוצאת ספר הזיכרון של ביבו כסמיזדאת ב-1980. ב-1985 היה המארגן הראשי של "מפגש מונור" בהשתתפות נציגי קבוצות אופוזיציה.
משפחתו
עריכההראשון מבין שלושת בניו, מתיאש דונאט (1950), ארבעה חודשים לאחר לידתו, לאחר מעצרה של משפחת דונאט (לרבות אשתו הלא יהודייה ואחרים מהמשפחה), הוכנס לבית ילדים תחת שם בדוי, משם רק בסוף 1953 הוחזר למשפחתו אחר חקירה אינטנסיסית שנערכה על ידי הוריו והגשת בקשה לשלטונות (ראה את מסמכי המוזיאון הלאומי, שם ניתן למצוא את מכתבה של אווה דונאט בוזוקי בנושא זה לראש הממשלה אימרה נאג') לאחר הולדת ילדו השני, לאסלו דונאט (1955), שהפך לכומר, ובין 1994 לבין 2010 היה חבר פרלמנט של המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית. הבן השלישי, פרנץ דונאט (1956–2023), נולד בבוקרשט ב-1956 עקב גירוש המשפחה מסנגוב וקיבל את אזרחותו ההונגרית רק לאחר שובם הביתה ב-1958. נולדו לפרנץ דונאט תשעה נכדים.
עבודותיו
עריכה- A kommunisták munkája a falun; Szikra, Bp., 1945 (Szemináriumi füzetek)
- A kommunisták feladatai falun; Szikra, Bp., 1946 (Szemináriumi füzetek)
- A földreform mérlege; Szikra, Bp., 1946 (A Magyar Kommunista Párt politikai akadémiája)
- A magyar parasztság válaszúton. Donáth Ferenc előadása; Szikra, Bp., 1946 (A Magyar Kommunista Párt politikai akadémiája)
- A Magyar Dolgozók Pártjának Országos Szövetkezeti Konferenciája. 1948. VII. 10-11. Gerő Ernő, Hegedüs András, Donáth Ferenc beszámolója, Rónai Sándor elnöki megnyitója; Szikra, Bp., 1948
- A falu szocialista fejlődésének kérdései; Szikra, Bp., 1948 (A Magyar Dolgozók Pártja politikai akadémiája)
- A Marxista-Leninista Párt / Donáth Ferenc: A Párt parasztpolitikája, 1-2.; MDP Központi Vezetősége, Bp., 1949
- Pártunk parasztpolitikája és a választási agitáció; MDP Központi Vezetősége Oktatási Osztály, Bp., 1949
- Termelőszövetkezeti mozgalmunkról. 1950 márc. 16-án tartott előadás; Szikra, Bp., 1950 (A Magyar Dolgozók Pártja Politikai Akadémiája)
- Termelőszövetkezeti mozgalmunkról; Szikra, Bp., 1950 (A Magyar Dolgozók Pártja Politikai Akadémiája)
- Termelőszövetkezetek története; szerk. Donáth Ferenc; Tudományos Ismeretterjesztő Társulat, Bp., 1967
- Demokratikus földreform Magyarországon, 1945–1947; Akadémiai, Bp., 1969
- Reform és forradalom. A magyar mezőgazdaság strukturális átalakulása. 1945–1975; Akadémiai, Bp., 1977 (angol és japán nyelven is)
- A munka és a tulajdon kapcsolata az iparosodó mezőgazdaságban. Tulajdon és hatékonyság. Elméleti vázlat gazdaságok vizsgálatához; Szövetkezeti Kutató Intézet, Bp., 1979 (Közlemények. Szövetkezeti Kutató Intézet)
- A Márciusi Fronttól Monorig. Tanulmányok, vázlatok, emlékezések; vál. Valuch Tibor; MTA KTI–Századvég, Bp., 1992 (Oeconomia publica)
לקריאה נוספת
עריכה- אישטוואן ג'נש רמני: האם אנחנו מכירים אותם? הונגרים בולטים ממוצא יהודי (Ex Libris Kiadó, בודפשט, 2000) מסת"ב 963-85530-3-0
- טיבור ולוך: רפורמטור מחויב. פרנץ דונאט (מכון לתיעוד ומחקר לתולדות הקרן הציבורית של המהפכה ההונגרית של 1956
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Születési bejegyzése a jászárokszállási polgári születési akv. 381/1913. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-09-30.
- ^ "Pesti Hírlap, 1938. január (60. évfolyam, 1-24. szám) | Arcanum Digitális Tudománytár". adtplus.arcanum.hu. נבדק ב-2019-05-26.
- ^ "Délmagyarország, 1949. július (6. évfolyam, 150-176. szám) | Könyvtár | Hungaricana". library.hungaricana.hu. נבדק ב-2022-08-18.
- ^ "Külföldi-Belföldi Hírek, 1949. február/1 | Könyvtár | Hungaricana". library.hungaricana.hu. נבדק ב-2022-08-18.