פרנץ סצ'י (מחזאי)
פרנץ סצ'י (במקור שנברג - Schönberg;[1] בהונגרית: Szécsi Ferenc; פשט, 16 במאי 1861[2] – בודפשט, 17 במאי 1941)[3] היה עיתונאי, עורך דין, יהודי-הונגרי מנהל ודרמטורג של תיאטרון הקומדיה של בודפשט, חבר באגודת פטפי.
 | |
| לידה |
16 במאי 1861 פשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 1941 (בגיל 80) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Schönberg Ferenc |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פרנץ סצ' נולד בפשט במשפחה יהודית כבנם של ארמין שנברג עורך דין (1830–1891)[4] ושל טרז טאפלר (1839–1903). הוא סיים את לימודיו בתיכון בפשט, משפטים למד באותו מקום ובחלקו באוניברסיטת לייפציג. בשנת 1886 קיבל הסמכה כעורך דין, דוקטור למשפטים ופתח משרד עורכי דין בבודפשט. בינתיים שינה את שם משפחתו לסיצ'י. הוא תר את מערב אירופה וגם חלקים במזרח התיכון. הוא כתב מאמרים על מסעו ב"עיתון של פשט" (Pesti Hírlap) (בשנות ה-80 של המאה ה-19 לעיתים קרובות תחת שם בדוי פרנציסקוס), וכן כתב הומורסקות וטורים גם בכמה עיתונים אחרים.
הוא היה בעל המניות הגדול ביותר בחברת המניות שהוקמה בשנת 1894 להקמת תיאטרון הקומדיה של בודפשט, וכך הפך לחבר בחברת הניהול של תיאטרון הקומדיה, בהנהלה בת ארבעה חברים שהוקמה להפעלת התיאטרון. משנת 1896 עד סוף 1900, שימש כמנהל והמחזאי של התיאטרון. בשנת 1905 מונה לנוטריון ציבורי בעיר הטוון, בשנת 1916 הועבר לעיר פשטסנטרז'בט. בשנת 1907 נבחר כחבר באגוד הספרותית פטפי.
הוא החל את הקריירה שלו כעיתונאי בכתב העת ההיתולי של אדולף אגאי בורשסם ינקו, והיה עובד קבוע של כתב העת במשך שנים רבות. סצ'י יצר את אחת הדמויות הפופולריות של העיתון, "Bukovay Absentius". יותר משלוש מאות מאמרי וטורים הומוריסטיים שלו הופיעו בעיתונים מקומיים, ובמידה פחותה, גם בחו"ל. הוא ייצר רעיונות מצחיקים ואפוריזמים שכמה מהם הפכו לציטוטים נפוצים.
כמחזאי התחיל במחזה של מערכה אחת בשם "אחרי הנשף" (Bál után), שהועלה בשנת 1889 בתיאטרון הלאומי של בודפשט. הוא עיבד כמה יצירות זרות ותרגם אותן להונגרית. כמה ממחזותיו הוצגו גם בחו"ל (גרמניה, אנגליה, רוסיה, ארצות הברית)
הוא מת ביום מיד לאחר יום הולדתו ה-80.
משפחתו עריכה
אשתו הייתה אדריאן דויטש, בתם של בעל הקרקעות לאיוש דויטש ושל ארנקה צ'ילאג, איתה התחתן ב-7 במרץ 1893 בבודפשט.[5]
ילדיהם:
- ארמין אנדראש סצ'י (1893–1929) הוא פקיד. אשתו הייתה אירן דמק.[6]
- גאבור פרנץ סצ'י (1895–1971)[7] היה מהנדס. אשתו ד"ר מרטה לקטוש הייתה רופאה.[8]
- אטלקה סצ'י (1897–?)
אחיו, אילש סצ'י (1866–1939) שהייה תעשיין ובעל קרקעות היה גיסו של השחקנית היהודייה-הונגרייה אירן ורשאני (מקודם: מאלווין וולנר)
כתביו עריכה
- אחרי הנשף. מוֹנוֹלוֹג. בודפשט, 1889. (הוצג בתיאטרון הלאומי ב-2 באוקטובר 1889)
- מסיבת רווקים. בודפשט, 1892. (38 מונולוגים. הוצג בתיאטרון הלאומי ב-9 באוקטובר 1891)
- הרפתקאה. דרמה בשני חלקים. בודפשט, 1897. (יחד עם אמיל מקאי (מקודם: פישר) הועלה בתיאטרון העם ב-7 בינואר 1897)
- אהבת אמן. סְצֵינָה. בודפשט, 1906.
- רוגע. אוסף יצירות נבחרות מאת פרנץ סיצ'י. שלושה כרכים. בודפשט ודיומה, 1912.
מחזותיו הנוספים עריכה
- שרה וברנאט, פארודיה במערכה אחת (עם ויקטור ראקושי; תיאטרון העם, 18 בדצמבר 1888)
- בובה, פארסה בשלוש מערכות (התיאטרון הלאומי, 1893)
- יחי התעשיין הזעיר, פארסה מאת קרלווייס ב-4 מערכות, תרגום (תיאטרון הקומדיה, 21 ביולי 1896)
- מסע אל האלמנוּת, קומדיה ב-3 מערכות (התיאטרון הלאומי, 26 במרץ 1904). הוצג בפראג, וינה[9] ובכמה ערים גרמניות)
- שטן התיאטרון, קומדיה ב-3 מערכות (תיאטרון קומדיה, 3 במרץ 1905)
לקריאה נוספת עריכה
- Pintér Jenő A magyar irodalom története: tudományos rendszerezés Budapest, 1930–1941; 8. kötet: Regény és Színmű / A színműirodalom c. alfejezet (Arcanum Kiadó)
- Székely György, ed. (1990). Magyar Színháztörténet. Budapest: Akadémiai Kiadó.
- Szalay Károly (1977). Humor és szatíra Mikszáth korában. Budapest: Magvető Könyvkiadó. p. 528. ISBN 963-270-646-3.
- Rokolya Gábor (1990). A polgári közjegyzőség emlékezete 1875–1949. Budapest: Akadémiai Kiadó.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 80558/1893. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1893. év 12. oldal 24. sor
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 379/1861. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 158/1941. folyószáma alatt".
- ^ Schönberg Ármin gyászjelentése (1891. január 23.) Pesti Hírlap, 13. évfolyam, 23. szám, 8. oldal
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 139/1893. folyószáma alatt".
- ^ "Szécsi Ármin és Dömök Irén házasságkötési bejegyzése a pesterzsébeti polgári házassági akv. 291/1926. folyószáma alatt".
- ^ "Szécsi Gábor halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 394/1971. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-03-19.
- ^ "Szécsi Gábor és Lakatos Márta házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 122/1927. folyószáma alatt".
- ^ "Kleine Theaterplauderein". Wiener Hausfrauen-Zeitung (בגרמנית). 1906-03-09.