פרסי ביש שלי
פרסי ביש שלי (באנגלית: Percy Bysshe Shelley; 4 באוגוסט 1792 – 8 ביולי 1822) היה משורר אנגלי, מחשובי המשוררים בתקופה הרומנטית, ובעלה של הסופרת מרי שלי.
 | |
| לידה |
4 באוגוסט 1792 הורשם, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| נהרג |
8 ביולי 1822 (בגיל 29) לה ספציה, איטליה |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית העלמין הפרוטסטנטי של רומא |
| מקום לימודים |
יוניברסיטי קולג', איטון קולג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
romantic poetry |
| זרם ספרותי |
הרומנטיקה |
| יצירות בולטות |
אוזימנדיאס, The Cloud, Love's Philosophy, Prometheus Unbound |
| הושפע מ |
ג'ון מילטון, לורד ביירון, ויליאם גודווין, אדם וייסהאופט, פרנסיס בייקון, אובידיוס, רוברט ברנס, פדרו קלדרון דה לה ברקה |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Ianthe Eliza Shelley, פרסי פלורנס שלי, Clara Everina Shelley, William Shelley, Charles Bysshe Shelley, Clara Shelley |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פרסי ביש שלי נולד בסאסקס אנגליה למשפחה עשירה, הוא היה הבכור מבין שישה ילדים. האב טימותי שלי היה בעל אחוזה וירש את תואר ה"ברונט" המשפחתי אחרי מות אביו סיר ביש שלי.
שלי חונך באופן פרטי בביתו, אחר כך בבית הספר "Sion House Academy" ובקולג' "איטון". ב-1810 התחיל ללמוד באוניברסיטת אוקספורד. פרסומו הראשון היה רומן גותי "Zastrozzi" שבו ביטא דעות אתאיסטיות. שלי ואחותו אליזבת פרסמו יחד אוסף שירים בשם "Original Poetry by Victor and Cazire". ב-1811 הוא סולק מהאוניברסיטה, יחד עם חברו תומאס ג'פרסון הוג, כשכתב חיבור בשם "הצורך באתאיזם". הוא סירב לדרישת אביו לחזור בו מדעותיו שכללו אתאיזם, צמחונות, אהבה חופשית ורדיקליזם. כתוצאה מכך התנכר אליו אביו. הנתק מאביו היה סופי כששלי ברח לסקוטלנד כדי להתחתן עם הארייט ווסטברוק, בתו בת ה-16 של בעל בית-קפה.
שלי נסע לאירלנד לקדם רפורמות פוליטיות, שירו "המלכה מֶבּ" ("Queen Mab: A Philosophical Poem") יצא לאור ב-1813. בשיר מובעות דעותיו הרדיקליות של הפילוסוף ויליאם גודווין. שלי ביקר את גודווין בלונדון, שם פגש את בתו מרי והתאהב בה. ביולי 1814 ברחו שלי ומרי לשווייץ בלווית ג'יין קלרמונט, אחותה החורגת של מרי (מאוחר יותר שינתה את שמה לקלייר).
אחרי שישה שבועות חזרו השלושה לאנגליה מרוששים. אביה של מרי סירב לדבר אתה או עם שלי. הם התיישבו בלונדון, מנסים להתחמק מנושים. שלי כתב אז את שירו "אלסטור, או רוח הבדידות" ("Alastor, or The Spirit of Solitude"), השיר לא עורר אז תשומת לב מרובה, אך נחשב לאחר מכן כשירו החשוב הראשון.
ב-1815 ירש שלי מסבו סכום של 1,000 פאונד לשנה, שהקל על מצבו הכלכלי. בשלב זה היו לו בת ובן שילדה אשתו הארייט. מרי שחייתה איתו ילדה בת שמתה ימים אחדים אחרי הלידה, ובן, ויליאם, שמת בגיל 3.
ב-1816 נסעו פרסי, מרי וקלייר אחותה של מרי שוב לז'נבה. הם פגשו שם את לורד ביירון ואת ידידו ג'ון פולידורי. תחרות חיבור סיפור אימה שערכו הארבעה ביניהם הוליד את הרומן הידוע של מרי שלי "פרנקנשטיין". לביירון הייתה השפעה על כתיבתו של שלי, שיחות שניהלו וסיורים שערכו היוו השראה לשיריו. גם שלי השפיע על כתיבתו של ביירון באותה עת.
חזרתם של מרי ושלי לאנגליה לוותה בטרגדיה. פאני, אחותה למחצה של מרי, התאבדה. זמן קצר אחר כך אשתו של שלי, הארייט, הטביעה את עצמה. מרי ופרסי שלי התחתנו בדצמבר 1816, שלי קווה לקבל משמורת על ילדיו, אך לא הצליח בכך והם נשארו עם משפחתה של הארייט.
מרי ושלי התגוררו במרלו, שלי היה שייך לחוגים ספרותיים שסביב לי האנט, ובתקופה זו הכיר את המשורר ג'ון קיטס. הוא כתב את "Laon and Cythna", שיר עלילה ארוך התוקף את הדת הנוצרית ומהלל את דמות השטן, כלוחם חופש וככוח של טוב הפועל ביקום. טקסט זה נערך מחדש ופורסם כספר בשם "מרד האסלאם" ("The Revolt of Islam"). שלי כתב גם מאמרים פוליטיים מהפכניים בשם העט "הנזיר ממרלו".
ב-1817 כתב שלי, בעקבות התערבות עם ידידו, הוראס סמית, את השיר, שהוא ככל הנראה המפורסם בין שיריו, "אוזימנדיאס" ("Ozymandias").
ב-1818 עזבו בני הזוג שלי את אנגליה לאיטליה, שם נולד בנם ויליאם פלורנס. שלי פגש את ביירון שהתגורר בוונציה, ושוב כתב שירים בעידודו של ביירון. שלי כתב באיטליה את עיקר יצירתו, ב-1819 פרסם את הטרגדיה "The Cenci" (אודות ביאטריצ'ה צ'נצ'י, בהשראת דיוקן שלה שראה במוזיאון). ב-1820 השלים את שירו "פרומתאוס המשוחרר" ("Prometheus Unbound"). אחרי מותו של קיטס כתב לזכרו את האלגיה "אדוניס" ("Adonais").
ב-8 ביולי 1822, כחודש לפני יום הולדתו ה-30, פרסי שלי טבע בים, כשחזר מהפלגה וספינתו נקלעה לסערה. גופתו, פרט ללב, נשרפה ואפרו נטמן בבית הקברות הפרוטסטנטי של רומא. מרי שמרה את לבו עד למותה.
אחרי מותו ערכה מרי שלי אוספי שירים של בעלה, כתבה להם הקדמות ופרסמה אותם בשם "post-humous Poems".
תרגומים לעברית עריכה
- אדוניס: אלגיה על מותו של ג’ון קיטס, תרגם מאנגלית יעקב אורלנד, עקד, תל אביב, תשל"ו 1976
- אז היה משורר, קטע מאלסטר, תרגמו א"ח פרידלנדר וישראל אפרת, יפו, יפת, תרע"א 1911
- סנגוריה על השירה, תרגם מאנגלית והעיר הערות שמעון הלקין, הדים, תל אביב, תרפ"ח 1928
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Paul Hamilton, Percy Bysshe Shelley, Northcote House, 2000 (הספר בקטלוג ULI)
- Mary Wollstonecraft Shelley, Notes to the Complete Poetical Works of Percy Bysshe Shelley, The Floating Press, 2010 (הספר בקטלוג ULI)
- Argyros I. Protopapas, Percy Bysshe Shelley's Poetic Science: His Visionary Enterprise and the Crisis of Self-Consciousness, Edwin Mellen Press, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
- Michael Henry Scrivener, Radical Shelley: the Philosophical Anarchism and Utopian Thought of Percy Bysshe Shelley, Princeton University Press, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
- Jacqueline Mulhallen, Percy Bysshe Shelley: Poet and Revolutionary, Pluto Press, 2015 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים עריכה
פרסי ביש שלי, ברשת החברתית Goodreads- כתבי פרסי ביש שלי בפרויקט בן-יהודה
- מיצירתו של פרסי ביש שלי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- The Percy Bysshe Shelley Resource Page על חייו ויצירתו (באנגלית)
- עופרה עופר אורן, סיפורו של שיר: האהבה החופשית של פקסי ביש שלי, "הפילוסופיה של האהבה", בבלוג "סופרת ספרים", 6 בדצמבר 2016
- עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר: "אוזימנדיאס": מה נותר ממלך רב עוצמה ויהיר?, בבלוג "סופרת ספרים", 26 במאי 2019
- רשימת תרגומים לשירים של פרסי ביש שלי באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- פרסי ביש שלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פרסי ביש שלי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- פרסי ביש שלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרסי ביש שלי (1792-1822), דף שער בספרייה הלאומית
